רש"ש על המשנה/עירובין/ח
רש"ש על המשנה מסכת עירובין פרק ח
<< · רש"ש על המשנה · מסכת עירובין · >>
פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה
א[עריכה]
בתוי"ט ד"ה לכל מי שילך כו' אפשר שדעתו כדעת הראב"ד כו' שלא לברך על ע"ת. ועי' לשונו בספ"ו מהל' עירובין כי כונתו באה סתומה ורבים מתקשים בו ולעד"נ בכונתו דבשלמא בע"ח ושתופי מבואות לא נשאר אחר העירוב והשתוף מגזרת חכמים כלום מאיסור הטלטול בהם. זולת העירוב והשתוף עצמם שע"י יש היכר לגזירתם לכן שייך שפיר לברך עלייהו. משא"כ בע"ת עדיין גזירת חכמים במקומה שהרי גם עתה אסור לו לילך ממקום עירובו יותר מאלפים לכ"ר ואין צורך להעירוב שיהא היכר רק שבא להתיר בלבד ונכון בעז"ה:
ב[עריכה]
במשנה וזה וזה מתכוונין להקל. כה"ג בפכ"ז דכלים מי"א. והרע"ב העתיק "אלו ואלו" וכן הגי' שם בפי"ז מי"א וע"ש בתוי"ט ועי' פירש"י ובכתובות פי' בענין אחר ולהתוי"ט אישתמיט פה פירושו דשם והביא זה בשם הרר"י [עי' ש"נ]: שם מככר בפונדיון כו' כאן לא נופל יפה המ' דמככר (ורש"י העתיק ככר בלא מ"ם) אבל התנא מיסרך בלישניה דפ"ח פאה מ"ז ע"ש. [עי' ש"נ]: בתוס' חדשים על התוי"ט ד"ה ורש"א כו' נתחכם לחלק דהכא ובהמשרה כו' להכי סגי בפחות משום דמשערינן כאלו אוכלהו בלפתן משא"כ בבית המנוגע ונעלם מאתו משנה דנגעים (פי"ג מ"ט) וגמרא בריש מכילתין דגם שם משערינן כאלו אוכלו בליפתן:
ו[עריכה]
בתוי"ט ד"ה אוגנו כו' ובפי' הרמב"ם שכתב חוליות הבור כו' ולא כמו בס"א שנדפס מלמטן בתחתיות הבור כו'. ולדידי נראה פירושו דכוונתו בזה לאפוקי מפי' רש"י בלמטה מן המים דהיינו שתהא המחיצה קבוע בקרקעית הבור. לכן קאמר והסמוך לו ר"ל לתחתית הבור וכפי' התוס' ואדרבה להגהת התוי"ט לא א"ש והסמוך לו וצ"ע:
י[עריכה]
במשנה וחכ"א כו' לא ישפוך. עי' תוי"ט שהאריך לחלק מה בין זה לחצר ד' על ד'. ולבסוף העלה כי דייקינן כו' עם כל הד"א בשיפוע. דבריו אינם מבוררים דלכאורה בזה שפיר יש לחלק בין בים לחצר דחצר הקרקע שוה ומתפשטים המים על כל שטחה. אבל בים שהוא משופע בצדדים ובאמצעו הוא החריץ נקוים המים להחריץ ובו לבדו אין דע"ד רק בהצטרפות צדדי השפוע. זולת דהגמ' אינה מחלקת בינם ומוקי לרישא כראב"י וכדמסיק: שם אבל שופך מגג לגג. [במשב"ב בד' האחרונים. אבל שופך הוא לגג] ותימה על התוי"ט שהעלים עין מגי' זו [שבמשב"ב] ושכ"ה ברי"ף וברא"ש ובהעתקת הב"י [עי' ש"נ וראיתי כי ברוב הדפוסים הראשונים היתה הנוסחא מגג אל גג וכן היתה בגמרת התוי"ט]: