תוספתא/עירובין/ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · תוספתא · עירובין · ח


הלכה א[עריכה]

שתי חצירות אחת פתוחה לצפון ואחת לדרום וגגותיהן שוין [הגגות] רשות לעצמן והחצירות כל אחת ואחת רשות [לעצמה] היתה אחת מהן גבוהה עשרה טפחים ומיעטה באבנים ובכפתים ובסולם הצורי או שהביא נסר [שרחב] ארבעה טפחים [וקבעו] בה מערבין שנים אם רצו מערבין אחת פחות מכן מערבין שנים ואין מערבין אחד.

הלכה ב[עריכה]

שתי גזוזטראות זו כנגד זו ברה"ר [בין] זו לזו ארבעה טפחים מערבין ב' ואין מערבין א' פחות מכאן מערבין אחד ואין מערבין שנים שלש דיוטאות זו למעלה מזו וזו למעלה מזו [עליונה] והתחתונה של אחד ואמצעית של [אחד] לא ישלשל מן העליונה [לתחתונה] דרך האמצעית שאין משלשלין מרשות לרשות דרך רשות אבל משלשל הוא [מן התחתונה לעליונה] שלא בדרך אמצעית משלשל אדם קדרה של בשר ונותנה ע"ג [הזיז] שרוחב ד' טפחים היתה חלון באמצע שהיא ד' על ד' טפחים אסור שאין משלשלין מרשות לרשות דרך רשות.

הלכה ג[עריכה]

צנור המקלח לרשות הרבים אחד יין ואחד שמן קולט בין ביד בין בכלי ומכניס לתוך ביתו היה עומד ברשות היחיד ופשט ידו לרשות הרבים והיא מלאה אוכלין ומשקין מכניסה אצלו היה עומד ברשות הרבים ופשט ידו לרשות היחיד והיא מלאה אוכלין ומשקין מוציאה אצלו גמל שראשו ורובו בפנים אובסין אותו בפנים [בחוץ אובסין אותו בחוץ] אותן כלים שפותחין ונועלין בהם שבקרקעות אסורין אחרים אומרים אף שבקרקעות פותחין ונועלין בהם.

הלכה ד[עריכה]

הכוהה ברה"ר וכל [מי] שנתלש רוקו בפיו לא יהלך [ד' אמות] עד שירוק.

הלכה ה[עריכה]

שתי מטהרות זו על גב זו נוטל את הפקק מבנתים ומשיקן ומחזיר את הפקק למקומו ר"ש בן מנסיא אומר שתי בריכות אחת של חמין ואחת של צונן נוטל את הפקק מבנתים כדי שירדו חמין לתוך הצונן וצונן לתוך החמין ובלבד שלא יחזיר את הפקק למקומו ולא עוד אלא שנוטל את הפקק כדי שיצאו [מים] וילכו להם ואם בשביל שתינגב אסור ופוקקין את הביב בסודרין ובכל דבר המטלטל כדי שלא יציפו המים את האוכלין ואת הכלים אין פוקקין את הביב כדי שירדו המים לבור ר' מנחם איש [גליא] אומר צנור שעלו בו קוצים וקישושיות דורסן ברגל בצנעא כדי שיצאו המים וילכו להם.

הלכה ו[עריכה]

חבילה של עצים וסוכה של קוצין [שעשאן דלת לפרצה ולחצר] אם היו קשורות ותלויות פותחין ונועלין בהם אם לאו אין פותחין ונועלין בהן אחרים אומרים היתה כבושה באבנים מראשה אחד אין רשאי ליגע בהן נתלו בה קוצין [ודופקנין] מפשר בידו בצנעא ובלבד שלא יקרע ושל בהמה דורס ברגליו מחצלות פרושות על פתחי חנויות ברה"ר אם היו קשורות ותלויות פותחין ונועלין בהם ואם לאו אין פותחין ונועלין בהם עשה להם ציר של קנים ושל שבלין ושל כל דבר פותחין ונועלין בהם בשבת ואצ"ל ביו"ט [דלת שיש לה ציר פותחין ונועלין בשבת ואצ"ל ביו"ט] נשברו ציריה אין פותחין ואין נועלין בה ביו"ט ואצ"ל בשבת דלת הנגררת ומחצלת הנגררת [וקנקנין] פותחין ונועלין בהם בשבת ואצ"ל ביו"ט.

הלכה ז[עריכה]

היה יושב וקורא בספר על האסקופה ונתגלגל [ספר] מידו ולפנים ולחוץ גוללו מכאן ומכאן ומניחו [אבית הגוף] אבל מפתח אינו כן אלא בזמן [שבית מנעולה] מעשרה [טפחים] נוטל את המפתח מן האסקופה [ונותנו למנעול] ופותח ונוטל כלי [בתוך] הבית ומחזירו [למנעולה] ונועל [ונוטלו ומניחו] בחלון שעל גב שקוף אם יש בפי [חלון] ד' על ד' טפחים אסור שאין מטלטלין מרשות לרשות.

הלכה ח[עריכה]

מלבן של ספקלריא וטריסין של [חלונות] פותחין ונועלין בהן אם היו נשמטים אסורים נגר נשמט אסור נקמז מותר ר' יהודה אומר נקמז אע"פ [שאין גשמים].

הלכה ט[עריכה]

נגר נגרר אם היה קשור ותלוי פותחין ונועלין בו ואם לאו אין פותחין ונועלין בו ר' יהודה אומר קשור אע"פ שאינו תלוי איזהו נגר [כל שקשור ותלוי וראשו א' מונח בארץ מותר במקדש ואסור במדינה ר' יהודה אומר אף במדינה מותר [איזהו הוא] במדינה [אסור] כל שאינו לא קשור ולא תלוי [נוטלו ומניחו בזוית].

הלכה י[עריכה]

המוצא תפילין מכניסן זוג זוג [ר' יהודה] אומר שנים שנים אחד האיש ואחד האשה אחד חדשות ואחד ישנות רבי יהודה אוסר בחדשות ומתיר בישנות המוצא ספר בשדה יושב ומשמרו ומחשיך עליו ונוטלו ובא לו [ובסכנה מניחו] והולך לו אם היו גשמים יורדין [ה"ז מתעטף בעור וחוזר] ומכסה אותו.

הלכה יא[עריכה]

מי שיצא לרה"ר ונזכר שיש תפילין בראשו מכסה את ראשו עד שמגיע לביתו אם היה בהמ"ד נוטלן ומניחן במקום המוצנע מחזירין ציר התחתון של דלת שידה תיבה ומגדל ואין מחזירין ציר העליון של בור של יציע ושל דות [ה"ז לא יחזיר] ואם החזיר חייב חטאת.

הלכה יב[עריכה]

נימת כנור שנפסקה קושרין אותה קשרה [ונפסק] אין קושרין אותה אר"ש בן אלעזר והלא אם קושרין אותה אין לה קול אלא משלשל [מלמעלה ועונב מלמטה].

הלכה יג[עריכה]

כהן שעלתה [לו] יבלת [במתניו] חבירו חותכה לו בשניו במקדש אבל לא במדינה אם בכלי כאן וכאן אסור.

הלכה יד[עריכה]

אין ממלאין בעדשה בשבת אם כחס על חבל ועל [משיחה] ה"ז מותר אין ממלאין מבאר הקר בגלגל ביו"ט וכשעלו בני הגולה [וחנו עליה התירו להם נביאים שביניהם להיות ממלאין מבור הקר בגלגל ביו"ט ולא כל בור ודות הקר] התירו אלא אותו בור שחנו עליה בלבד.

הלכה טו[עריכה]

הלכות שבת [חגיגות ומעילה כהררין תלוין] בשערה [מקרא מועט והלכות מרובות] ואין להם על מה שיסמכו.

הלכה טז[עריכה]

מכאן אמר ר' יהושע צבתא בצבתא [מתעבדא צבתא דקמייתא מה הוית] הא לאו בריה [הות].

הלכה יז[עריכה]

הדינין והעבודות הטהרות והטמאות והעריות ומוסף עליהן [ערכין וחרמים] והקדשות ומעשר שני מקרא מרובה [מדרש] והלכות מרובות ויש להן על מה שיסמכו אבא יוסי בן חנן אומר אלו שמונה מקצוע תורה גופי הלכות.