משנה עירובין ד ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת עירובין · פרק ד · משנה ב | >>
פעם אחת לא נכנסו לנמל עד שחשכה.
אמרו לו לרבן גמליאל, מה אנו לירד?
אמר להן: מותרים אתם, שכבר הייתי מסתכל, והיינו בתוך התחום עד שלא חשכה.
משנה מנוקדת
פַּעַם אַחַת לֹא נִכְנְסוּ לַנָּמָל עַד שֶׁחֲשֵׁכָה.
- אָמְרוּ לוֹ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל: מָה אָנוּ לֵירֵד?
- אָמַר לָהֶן: מֻתָּרִים אַתֶּם;
- שֶׁכְּבָר הָיִיתִי מִסְתַּכֵּל,
- וְהָיִינוּ בְּתוֹךְ הַתְּחוּם עַד שֶׁלֹּא חֲשֵׁכָה:
נוסח הרמב"ם
פעם אחת, לא נכנסו לנמל - עד שחשכה.
- אמרו לו לרבן גמליאל:
- "מה אנו לירד?"
- אמר להם:
- "מותר - שכבר הייתי מסתכל,
- והיינו בתוך התחום - עד שלא חשיכה".
- "מותר - שכבר הייתי מסתכל,
פירוש הרמב"ם
קורין נמל למקום שהספינות נסתרות שם מן הרוח ויוצאות משם ליבשה.
ואמרו הייתי מסתכל - כל זה לפי שאפשר לדעת מרחק איזו מקום שתרצה ממה שישיגהו העין, בכלים יעשו אותן בעלי התשבורת, ויושג זה באותו הבריח שהוא בכלי נחושת שמסתכלין בו החוזים בכוכבים ונקרא בערבי "אצטרלב". ואיני רוצה להאריך ולהזכיר איך יושג כי זה הדבר בזה העניין ארוך, ואפילו באריכות לא יבין זה אלא מי שידע בחכמת התשבורת, וידע מה שיתחייב מן היחוס בדמיונות הדומין זה לזה, ואיך יצא הצלע שאינו ידוע כשתדע צלעות אחרות שיהיה להם עניין, ומה שישתף חכמת התשבורת לזו החכמה ימצא זה העניין קרוב ואינו צריך אריכות.
ודע כי הנמל אינו מוקף מחיצות, כי אילו היה מוקף היה מותר לדעת רבן גמליאל ואפילו לא היה בתוך התחום עד שלא חשכה, כאשר ידעת מסברתו בדיר וסהר שאומר מהלך את כולה, וכן נתבאר בירושלמי:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
לנמל - מקום שהספינות חונות כשיוצאות מן הים אל שפתו:
מה אנו לירד - מן הספינה לתוך העיר, כלום באנו מחוץ לתחום משחשיכה. והאי נמל לאו מוקף מחיצות הוה, דאי הוה מוקף מחיצות, הא קאמר רבן גמליאל לעיל בנתנוהו בדיר או בסהר דמהלך את כולה:
שכבר הייתי מסתכל - בשפופרת של קנה חלול שהיתה מתוקנת למדת צפיית אלפים אמה:
פירוש תוספות יום טוב
מה אנו לירד. פי' הר"ב לתוך העיר ועיין במ"ד:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
.אין פירוש למשנה זו
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
לנמל: ס"א ללמן ה"ר יהוסף ז"ל:
אמר להם מותר: יש מוחקין מלת אתם וכן בירושלמי ל"ג ליה:
שכבר הייתי מסתכל בשפופרת: שהוא קנה חלול וכשהוא ארוך אין צופין בו למרחוק וכשהוא קצר צופין בו יותר והיתה שפופרת של ר"ג מתוקנת למדת צפייח אלפים אמה או בים או ביבשה רש"י ז"ל. וכתבו תוס' ז"ל מותר שכבר הייתי מסתכל כו' אפי' לר"מ דאמר לקמן מי שישב בדרך ועמד וראה והרי הוא סמוך לעיר אם לא היתה כונתו לכך לא יכנס הכא מתכונים היו לשבת בעיר והיו סומכין על שפופרת של ר"ג ועיין ברבינו יהונתן ז"ל ובי"ד שם פכ"ו סי' ט':
תפארת ישראל
יכין
פעם אחת לא נכנסו לנמל: (האפען) והוא חוף שבשפת הים:
מה אנו לירד: מהספינה לתוך העיר. כלום באנו מחוץ לתחום והרי נתכווננו ביה"ש רק לקנות שביתה במקומנו:
שכבר הייתי מסתכל: ע"י (פערשפעקטיף) מכוונת לראיית אלפים אמה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת