משנה עירובין ד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת עירובין · פרק ד · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

פעם אחת לא נכנסו לנמל עד שחשכה.

אמרו לו לרבן גמליאל, מה אנו לירד?

אמר להן: מותרים אתם, שכבר הייתי מסתכל, והיינו בתוך התחום עד שלא חשכה.

משנה מנוקדת

[עריכה]

פַּעַם אַחַת לֹא נִכְנְסוּ לַנָּמָל עַד שֶׁחֲשֵׁכָה.

אָמְרוּ לוֹ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל: מָה אָנוּ לֵירֵד?
אָמַר לָהֶן: מֻתָּרִים אַתֶּם;
שֶׁכְּבָר הָיִיתִי מִסְתַּכֵּל,
וְהָיִינוּ בְּתוֹךְ הַתְּחוּם עַד שֶׁלֹּא חֲשֵׁכָה:

נוסח הרמב"ם

פעם אחת לא נכנסו לנמל עד שחשיכה אמרו לו לרבן גמליאל מה אנו לירד אמר להם מותר שכבר הייתי מסתכל והיינו בתוך התחום עד שלא חשיכה.

פירוש הרמב"ם

פעם אחת לא נכנסו לנמל עד שחשכה כו': קורין נמל למקום שהספינות נסתרות שם מן הרוח ויוצאות משם ליבשה ואמרו הייתי מסתכל כ"ז לפי שאפשר לדעת מרחק איזו מקום שתרצה ממה שישיגהו העין בכלים יעשו אותן בעלי התשבורת ויושג זה באותו הבריח שהוא בכלי נחשת שמסתכלין בו החוזים בכוכבים ונקרא בערבי אצטרל"ב ואיני רוצה להאריך ולהזכיר איך יושג כי זה הדבר בזה הענין ארוך ואפילו באריכות לא יבין זה אלא מי שידע בחכמת התשבורת וידע מה שיתחייב מן היחוס בדמיונות הדומין זה לזה ואיך יצא הצלע שאינו ידוע כשתדע צלעות אחרות שיהיה להם ענין ומה שישתתף חכמת התשבורת לזו החכמה ימצא זה הענין קרוב ואינו צריך אריכות. ודע כי הנמל אינו מוקף מחיצות כי אילו היה מוקף היה מותר לדעת רבן גמליאל ואפילו לא היה בתוך התחום עד שלא חשכה כאשר ידעת מסברתו בדיר וסהר שאומר מהלך את כולה וכן נתבאר בירושלמי:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

לנמל - מקום שהספינות חונות כשיוצאות מן הים אל שפתו:

מה אנו לירד - מן הספינה לתוך העיר, כלום באנו מחוץ לתחום משחשיכה. והאי נמל לאו מוקף מחיצות הוה, דאי הוה מוקף מחיצות, הא קאמר רבן גמליאל לעיל בנתנוהו בדיר או בסהר דמהלך את כולה:

שכבר הייתי מסתכל - בשפופרת של קנה חלול שהיתה מתוקנת למדת צפיית אלפים אמה:

פירוש תוספות יום טוב

מה אנו לירד. פי' הר"ב לתוך העיר ועיין במ"ד:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

לנמל:    ס"א ללמן ה"ר יהוסף ז"ל:

אמר להם מותר:    יש מוחקין מלת אתם וכן בירושלמי ל"ג ליה:

שכבר הייתי מסתכל בשפופרת:    שהוא קנה חלול וכשהוא ארוך אין צופין בו למרחוק וכשהוא קצר צופין בו יותר והיתה שפופרת של ר"ג מתוקנת למדת צפייח אלפים אמה או בים או ביבשה רש"י ז"ל. וכתבו תוס' ז"ל מותר שכבר הייתי מסתכל כו' אפי' לר"מ דאמר לקמן מי שישב בדרך ועמד וראה והרי הוא סמוך לעיר אם לא היתה כונתו לכך לא יכנס הכא מתכונים היו לשבת בעיר והיו סומכין על שפופרת של ר"ג ועיין ברבינו יהונתן ז"ל ובי"ד שם פכ"ו סי' ט':


פירושים נוספים