לדלג לתוכן

משנה עירובין ד רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

(א) מי שהוציאוהו -

גוים, או רוח רעה - אין לו אלא ארבע אמות.
החזירוהו - כאילו לא יצא.
הוליכוהו לעיר אחרת,
נתנוהו בדיר, או בסהר -
רבן גמליאל, ורבי אלעזר בן עזריה אומרין:
מהלך הוא את כולה.
רבי יהושע, ורבי עקיבה אומרין:
אין לו אלא ארבע אמות.
מעשה שבאו מפרנדיסין,
והפליגה ספינתן בים,
רבן גמליאל, ורבי אלעזר בן עזריה -
הלכו את כולה.
רבי יהושע, ורבי עקיבה -
לא זזו מארבע אמות - שרצו להחמיר על עצמן.


(ב) פעם אחת, לא נכנסו לנמל - עד שחשכה.

אמרו לו לרבן גמליאל:
"מה אנו לירד?"
אמר להם:
"מותר - שכבר הייתי מסתכל,
והיינו בתוך התחום - עד שלא חשיכה".


(ג) מי שיצא ברשות,

אמרו לו: "כבר נעשה מעשה" -
יש לו אלפיים אמה - לכל רוח.
אם היה בתוך התחום -
כאילו לא יצא,
שכל היוצאין להציל - חוזרין למקומן.


(ד) מי שישב בדרך,

ועמד - והרי הוא סמוך לעיר,
הואיל ולא הייתה כוונתו לכן - לא יכנס,
דברי רבי מאיר.
רבי יהודה אומר: יכנס.
אמר רבי יהודה:
מעשה היה, ונכנס רבי טרפון - בלא מתכוון.


(ה) מי שישן בדרך,

ולא ידע - עד שחשכה,
יש לו אלפיים אמה לכל רוח,
דברי רבי יוחנן בן נורי.
וחכמים אומרים:
אין לו אלא ארבע אמות.
רבי אלעזר אומר:
והוא באמצען.
רבי יהודה אומר:
לאיזו רוח שירצה.
מודה רבי יהודה,
שאם בירר לו - שאינו יכל לחזור בו.


(ו) היו שנים,

מקצת אמותיו של זה - לתוך אמותיו של זה,
מביאין - ואוכלין באמצע,
ובלבד, שלא יוציא זה מתוך שלו - לתוך של חברו.
היו שלשה,
והאמצעי - מובלע בינתיים,
הוא מותר עמהן,
והן מותרין עימו,
ושנים החיצונים - אסורים זה עם זה.
אמר רבי שמעון: למה הדבר דומה?
לשלש חצרות - פתוחות זו לזו,
ופתוחות - לרשות הרבים,
ועירבו שתיהן - עם האמצעית,
היא מותרת עמהן,
והן מותרות עימה,
ושתים החיצונות - אסורות זו עם זו.


(ז) מי שבא בדרך,

והיה מתיירא - שמא תחשך,
והיה מכיר - אילן, או גדר,
ואמר "שביתתי תחתיו" -
לא אמר כלום.
"שביתתי בעיקרו" -
מהלך ממקום רגליו, ועד עיקרו - אלפיים אמה,
ומעיקרו, ולביתו - אלפיים אמה,
נמצא, מהלך משחשכה - ארבעת אלפים אמה.


(ח) אם אינו מכיר,

או אינו בקי בהלכה,
ואמר "שביתתי במקומי" -
זכה לו מקומו - אלפיים אמה לכל רוח, עגולות,
דברי רבי חנניה בן אנטיגנוס.
וחכמים אומרים:
מרובעות - כטבלה מרובעת,
כדי שיהא נשכר - את הזויות.


(ט) זה הוא שאמרו -

העני - מערב ברגליו.
רבי מאיר אומר:
אין לנו - אלא עני.
רבי יהודה אומר:
אחד עני - ואחד עשיר,
שלא אמרו - מערבין,
אלא להקל - על העשיר,
שלא יצא - ויערב ברגליו.


(י) מי שיצא, לילך לעיר - שמערבין בה,

והחזירו חברו -
הוא מותר לילך,
וכל בני העיר אסורין,
דברי רבי יהודה.
רבי מאיר אומר:
כל שהוא יכול לערב - ולא עירב,
הרי זה - חמר גמל.


(יא) מי שיצא חוץ לתחום,

אפילו אמה אחת - לא יכנס.
רבי אליעזר אומר:
שתים - יכנס.
שלש - לא יכנס.
וכן מי שהחשיך חוץ לתחום,
אפילו אמה אחת - לא יכנס.
רבי שמעון אומר:
אפילו חמש עשרה אמה - יכנס,
שאין המשוחות, ממצין את המדות - מפני הטועים.


הדף הראשי של משנה ערובין ד