משנה עירובין ד ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרק ד

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא

עריכה

(א) מִי שֶׁהוֹצִיאוּהוּ גּוֹיִם אוֹ רוּחַ רָעָה,
אֵין לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת.
הֶחֱזִירוּהוּ, כְּאִלּוּ לֹא יָצָא.
הוֹלִיכוּהוּ לְעִיר אַחֶרֶת, נְתָנוּהוּ בְּדִיר אוֹ בְּסַהַר,
רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמְרִים: מְהַלֵּךְ אֶת כֻּלָּהּ.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמְרִים: אֵין לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת.
מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ מִפְּרַנְדִּיסִין, וְהִפְלִיגָה סְפִינָתָם בַּיָם.
רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הִלְּכוּ אֶת כֻּלָּהּ.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי עֲקִיבָא לֹא זָזוּ מֵאַרְבַּע אַמּוֹת,
שֶׁרָצוּ לְהַחֲמִיר עַל עַצְמָן:
(ב) פַּעַם אַחַת לֹא נִכְנְסוּ לַנָּמָל עַד שֶׁחֲשֵׁכָה.
אָמְרוּ לוֹ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל: מָה אָנוּ לֵירֵד?
אָמַר לָהֶן: מֻתָּרִים אַתֶּם;
שֶׁכְּבָר הָיִיתִי מִסְתַּכֵּל,
וְהָיִינוּ בְּתוֹךְ הַתְּחוּם עַד שֶׁלֹּא חֲשֵׁכָה:
(ג) מִי שֶׁיָצָא בִּרְשׁוּת,
וְאָמְרוּ לוֹ: כְּבָר נַעֲשָה מַעֲשֶׂה,
יֵשׁ לוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ.
אִם הָיָה בְּתוֹךְ הַתְּחוּם,
כְּאִלּוּ לֹא יָצָא;
שֶׁכָּל הַיוֹצְאִים לְהַצִּיל, חוֹזְרִין לִמְקוֹמָן:
(ד) מִי שֶׁיָשַׁב בַּדֶּרֶךְ, וְעָמַד,
וְרָאָה וַהֲרֵי הוּא סָמוּךְ לָעִיר,
הוֹאִיל וְלֹא הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ לְכָךְ – לֹא יִכָּנֵס,
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,
יִכָּנֵס.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:
מַעֲשֶׂה הָיָה וְנִכְנַס רַבִּי טַרְפוֹן בְּלֹא מִתְכַּוֵּן:
(ה) מִי שֶׁיָשַׁן בַּדֶּרֶךְ וְלֹא יָדַע שֶׁחֲשֵׁכָה,
יֵשׁ לוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ,
דִּבְרֵי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אֵין לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
וְהוּא בְּאֶמְצָעָן;
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
לְאֵיזֶה רוּחַ שֶׁיִרְצֶה יֵלֵךְ.
וּמוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה,
שֶׁאִם בֵּרֵר לוֹ,
שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ:
(ו) הָיוּ שְׁנַיִם, מִקְצָת אַמּוֹתָיו שֶׁל זֶה בְּתוֹךְ אַמּוֹתָיו שֶׁל זֶה,
מְבִיאִין וְאוֹכְלִין בָּאֶמְצַע;
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹצִיא זֶה מִתּוֹךְ שֶׁלּוֹ לְתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ.
הָיוּ שְׁלֹשָׁה, וְהָאֶמְצָעִי מֻבְלָע בֵּינֵיהֶן,
הוּא מֻתָּר עִמָּהֶן וְהֵן מֻתָּרִין עִמּוֹ,
וּשְׁנַיִם הַחִיצוֹנִים אֲסוּרִין זֶה עִם זֶה.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?
לְשָׁלֹשׁ חֲצֵרוֹת הַפְּתוּחוֹת זוֹ לָזוֹ, וּפְתוּחוֹת לִרְשׁוּת הָרַבִּים.
עֵרְבוּ שְׁתֵּיהֶן עִם הָאֶמְצָעִית,
הִיא מֻתֶּרֶת עִמָּהֶן וְהֵן מֻתָּרוֹת עִמָּהּ,
וּשְׁתַּיִם הַחִיצוֹנוֹת אֲסוּרוֹת זוֹ עִם זוֹ:
(ז) מִי שֶׁבָּא בַּדֶּרֶךְ וְחָשְׁכָה לוֹ,
וְהָיָה מַכִּיר אִילָן אוֹ גָּדֵר,
וְאָמַר: שְׁבִיתָתִי תַּחְתָּיו,
לֹא אָמַר כְּלוּם.
שְׁבִיתָתִי בְּעִקָּרוֹ,
מְהַלֵּךְ מִמְּקוֹם רַגְלָיו וְעַד עִקָּרוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה,
וּמֵעִקָּרוֹ וְעַד בֵּיתוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה.
נִמְצָא מְהַלֵּךְ מִשֶּׁחֲשֵׁכָה אַרְבַּעַת אֲלָפִים אַמָּה:
(ח) אִם אֵינוֹ מַכִּיר, אוֹ שֶׁאֵינוֹ בָּקִי בַּהֲלָכָה,
וְאָמַר: שְׁבִיתָתִי בִּמְקוֹמִי,
זָכָה לוֹ מְקוֹמוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ.
עֲגֻלּוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
מְרֻבָּעוֹת, כְּטַבְלָא מְרֻבַּעַת,
כְּדֵי שֶׁיְהֵא נִשְׂכָּר לַזָּוִיוֹת:
(ט) וְזוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ: הֶעָנִי מְעָרֵב בְּרַגְלָיו.
אָמַר רַבִּי מֵאִיר:
אָנוּ אֵין לָנוּ אֶלָּא עָנִי.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אֶחָד עָנִי וְאֶחָד עָשִיר;
לֹא אָמְרוּ מְעָרְבִין בַּפַּת,
אֶלָּא לְהָקֵל עַל הֶעָשִׁיר,
שֶׁלֹּא יֵצֵא וִיעָרֵב בְּרַגְלָיו:
(י) מִי שֶׁיָצָא לֵילֵךְ בְּעִיר שֶׁמְּעָרְבִין בָּהּ,
וְהֶחֱזִירוֹ חֲבֵרוֹ,
הוּא מֻתָּר לֵילֵךְ, וְכָל בְּנֵי הָעִיר אֲסוּרִין,
דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
כָּל שֶׁהוּא יָכוֹל לְעָרֵב וְלֹא עֵרֵב,
הֲרֵי זֶה חַמָּר גַּמָּל:
(יא) מִי שֶׁיָצָא חוּץ לַתְּחוּם, אֲפִלּוּ אַמָּה אַחַת,
לֹא יִכָּנֵס.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
שְׁתַּיִם, יִכָּנֵס.
שָׁלֹשׁ, לֹא יִכָּנֵס.
מִי שֶׁהֶחֱשִׁיךְ חוּץ לַתְּחוּם, אֲפִלּוּ אַמָּה אַחַת,
לֹא יִכָּנֵס.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
אֲפִלּוּ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת, יִכָּנֵס,
שֶׁאֵין הַמָּשׁוֹחוֹת מְמַצִּין אֶת הַמִּדּוֹת,
מִפְּנֵי הַטּוֹעִין: