לדלג לתוכן

משנה עירובין ד דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | משנה עירובין ד דפוסים | >>

מי שהוציאוהו גוים או רוח רעה, אין לו אלא ארבע אמות.

החזירוהו, כאילו לא יצא.

הוליכוהו לעיר אחרת, נתנוהו בדיר או בסהר, רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה אומרים, מהלך את כולה.

רבי יהושע ורבי עקיבא אומרים, אין לו אלא ארבע אמות.

מעשה שבאו מפרנדיסין והפליגה ספינתם בים.

רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה הלכו את כולה.

רבי יהושע ורבי עקיבא לא זזו מארבע אמות, שרצו להחמיר על עצמן.

פעם אחת לא נכנסו לנמל עד שחשכה.

אמרו לו לרבן גמליאל, מה אנו לירד?

אמר להן: מותרים אתם, שכבר הייתי מסתכל, והיינו בתוך התחום עד שלא חשכה.

מי שיצא ברשות ואמרו לו, כבר נעשה מעשה, יש לו אלפים אמה לכל רוח.

אם היה בתוך התחום, כאלו לא יצא.

שכל היוצאים להציל, חוזרין למקומן.

מי שישב בדרך, ועמד, וראה והרי הוא סמוך לעיר, (הואיל) ולא היתה כוונתו לכך, לא יכנס, דברי רבי מאיר.

רבי יהודה אומר, יכנס.

אמר רבי יהודה, מעשה היה ונכנס רבי טרפון בלא מתכוון.

מי שישן בדרך ולא ידע שחשכה, יש לו אלפים אמה לכל רוח, דברי רבי יוחנן בן נורי.

וחכמים אומרים, אין לו אלא ארבע אמות.

רבי אליעזר אומר, והוא באמצען.

רבי יהודה אומר, לאיזה רוח שירצה ילך.

ומודה רבי יהודה, שאם בירר לו, שאינו יכול לחזור בו.

היו שנים, מקצת אמותיו של זה בתוך אמותיו של זה, מביאין ואוכלין באמצע, ובלבד שלא יוציא זה מתוך שלו לתוך של חבירו.

היו שלשה, והאמצעי מובלע ביניהן, הוא מותר עמהן והן מותרין עמו, ושנים החיצונים אסורין זה עם זה.

אמר רבי שמעון: למה הדבר דומה?

לשלש חצרות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים.

עירבו שתיהן עם האמצעית, היא מותרת עמהן והן מותרות עמה, ושתים החיצונות אסורות זו עם זו.

מי שבא בדרך וחשכה לו, והיה מכיר אילן או גדר, ואמר: שביתתי תחתיו, לא אמר כלום.

שביתתי בעיקרו, מהלך ממקום רגליו ועד עיקרו אלפים אמה ומעיקרו ועד ביתו אלפים אמה.

נמצא מהלך משחשכה ארבעת אלפים אמה.

אם אינו מכיר, או שאינו בקי בהלכה, ואמר: שביתתי במקומי, זכה לו מקומו אלפים אמה לכל רוח.

עגולות, דברי רבי חנינא בן אנטיגנוס.

וחכמים אומרים: מרובעות, כטבלא מרובעת, כדי שיהא נשכר לזוויות.

וזו היא שאמרו, העני מערב ברגליו.

אמר רבי מאיר: אנו אין לנו אלא עני.

רבי יהודה אומר: אחד עני ואחד עשיר, לא אמרו מערבין בפת אלא להקל על העשיר, שלא יצא ויערב ברגליו.

מי שיצא לילך בעיר שמערבין בה והחזירו חבירו, הוא מותר לילך וכל בני העיר אסורין, דברי רבי יהודה.

רבי מאיר אומר: כל שהוא יכול לערב ולא עירב, הרי זה חמר גמל.

מי שיצא חוץ לתחום, אפילו אמה אחת, לא יכנס.

רבי אליעזר אומר: שתים, יכנס; שלוש, לא יכנס.

מי שהחשיך חוץ לתחום, אפילו אמה אחת, לא יכנס.

רבי שמעון אומר: אפילו חמש עשרה אמות, יכנס, שאין המשוחות ממצין את המידות, מפני הטועין.

<< | משנה עירובין ד דפוסים | >>