לדלג לתוכן

משנה עירובין ג דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | משנה עירובין ג דפוסים | >>

בכל מערבין ומשתתפים, חוץ מן המים ומן המלח.

והכל ניקח בכסף מעשר, חוץ מן המים ומן המלח.

הנודר מן המזון, מותר במים ובמלח.

מערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה.

סומכוס אומר, בחולין.

ולכהן בבית הפרס.

רבי יהודה אומר, אפילו בבית הקברות, מפני שיכול לילך לחוץ ולאכול.

מערבין בדמאי, ובמעשר ראשון שניטלה תרומתו, ובמעשר שני והקדש שנפדו, והכהנים בחלה (ובתרומה).

אבל לא בטבל, ולא במעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו, ולא במעשר שני והקדש שלא נפדו.

השולח עירובו ביד חרש שוטה וקטן, או ביד מי שאינו מודה בעירוב, אינו עירוב.

ואם אמר לאחר לקבלו ממנו, הרי זה עירוב.

נתנו באילן, למעלה מעשרה טפחים, אין עירובו עירוב.

למטה מעשרה טפחים, עירובו עירוב.

נתנו בבור, אפילו עמוק מאה אמה, עירובו עירוב.

נתנו בראש הקנה או בראש הקונדס, בזמן שהוא תלוש ונעוץ, אפילו גבוה מאה אמה, הרי זה עירוב.

נתנו במגדל ואבד המפתח, הרי זה עירוב.

רבי אליעזר אומר, אם אינו יודע שהמפתח במקומו, אינו עירוב.

נתגלגל חוץ לתחום, ונפל עליו גל, או נשרף, או תרומה ונטמאת, מבעוד יום, אינו עירוב.

משחשיכה, הרי זה עירוב.

אם ספק, רבי מאיר ורבי יהודה אומרים, הרי זה חמר גמל.

רבי יוסירבי שמעון) אומרים, ספק עירוב, כשר.

אמר רבי יוסי, אבטולמוס העיד משום חמישה זקנים על ספק עירוב שכשר.

מתנה אדם על עירובו ואומר, אם באו גוים מן המזרח, עירובי למערב.

מן המערב, עירובי למזרח.

אם באו מכאן ומכאן, למקום שארצה אלך.

לא באו לא מכאן ולא מכאן, הריני כבני עירי.

אם בא חכם מן המזרח, עירובי למזרח.

מן המערב, עירובי למערב.

בא לכאן ולכאן, למקום שארצה אלך.

לא לכאן ולא לכאן, הריני כבני עירי.

רבי יהודה אומר, אם היה אחד מהן רבו, הולך אצל רבו, ואם היו שניהם רבותיו, למקום שירצה ילך.

רבי אליעזר אומר, יום טוב הסמוך לשבת, בין מלפניה ובין מלאחריה, מערב אדם שני עירובין ואומר, עירובי הראשון למזרח, והשני למערב.

הראשון למערב, והשני למזרח.

עירובי הראשון, והשני כבני עירי.

עירובי השני, והראשון כבני עירי.

וחכמים אומרים, מערב לרוח אחת, או אינו מערב כל עיקר.

או מערב לשני ימים, או אינו מערב כל עיקר.

כיצד יעשה? מוליכו בראשון, ומחשיך עליו ונוטלו ובא לו.

בשני מחשיך עליו ואוכלו.

ונמצא משתכר בהליכתו ומשתכר בעירובו.

נאכל בראשון, עירובו לראשון ואינו עירוב לשני.

אמר להם רבי אליעזר, מודים אתם לי שהן שתי קדושות.

רבי יהודה אומר, ראש השנה שהיה ירא שמא תתעבר, מערב אדם שני עירובין ואומר, עירובי בראשון למזרח ובשני למערב, בראשון למערב ובשני למזרח.

עירובי בראשון, ובשני כבני עירי.

עירובי בשני, ובראשון כבני עירי.

ולא הודו לו חכמים.

ועוד אמר רבי יהודה, מתנה אדם על הכלכלה ביום טוב ראשון ואוכלה בשני.

וכן ביצה שנולדה בראשון, תיאכל בשני.

ולא הודו לו חכמים.

רבי דוסא בן הרכינס אומר, העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה אומר, החליצנו ה' אלהינו את יום ראש החדש הזה, אם היום אם למחר.

ולמחר הוא אומר, אם היום אם אמש.

ולא הודו לו חכמים.

<< | משנה עירובין ג דפוסים | >>