משנה עירובין ב דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | משנה עירובין ב דפוסים | >>

משנה א[עריכה]

עושין פסין לביראות, ארבעה דיומדין נראין כשמונה, דברי רבי יהודה.

רבי מאיר אומר, שמונה נראין כשנים עשר, ארבעה דיומדין וארבעה פשוטין.

גובהן עשרה טפחים, ורוחבן ששה, ועוביין כל שהוא, וביניהן כמלוא שתי רבקות של שלש שלש בקר, דברי רבי מאיר.

רבי יהודה אומר, של ארבע ארבע, קשורות ולא מותרות, אחת נכנסת ואחת יוצאת.

משנה ב[עריכה]

מותר להקריב לבאר, ובלבד שתהא פרה ראשה ורובה בפנים ושותה.

מותר להרחיק כל שהוא, ובלבד שירבה בפסין.

משנה ג[עריכה]

רבי יהודה אומר, עד בית סאתים.

אמרו לו, לא אמרו בית סאתים אלא לגנה ולקרפף.

אבל אם היה דיר או סחר או מוקצה או חצר, אפילו בית חמשת כורין, אפילו בית עשרת כורין, מותר.

ומותר להרחיק כל שהוא, ובלבד שירבה בפסין.

משנה ד[עריכה]

רבי יהודה אומר, אם היתה דרך הרבים מפסקתן, יסלקנה לצדדין.

וחכמים אומרים, אינו צריך.

אחד בור הרבים, ובאר הרבים, ובאר היחיד, עושין להן פסין, אבל לבור היחיד עושין לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים, דברי רבי עקיבא.

רבי יהודה בן בבא אומר, אין עושין פסין אלא לבאר הרבים בלבד, ולשאר עושין חגורה גבוהה עשרה טפחים.

משנה ה[עריכה]

ועוד אמר רבי יהודה בן בבא, הגינה והקרפף שהן שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים, מוקפת גדר גבוה עשרה טפחים, מטלטלין בתוכה, ובלבד שיהא בה שומירה או בית דירה, או שתהא סמוכה לעיר.

רבי יהודה אומר, אפילו אין בה אלא בור ושיח ומערה, מטלטלין בתוכה.

רבי עקיבא אומר, אפילו אין בה אחת מכל אלו, מטלטלין בתוכה, ובלבד שיהא בה שבעים אמה ושירים על שבעים אמה ושירים.

רבי אליעזר אומר, אם היה אורכה יתר על רוחבה אפלו אמה אחת, אין מטלטלין בתוכה.

רבי יוסי אומר, אפילו אורכה פי שנים ברוחבה, מטלטלין בתוכה.

משנה ו[עריכה]

אמר רבי אלעאי, שמעתי מרבי אליעזר, ואפילו היא כבית כור.

וכן שמעתי ממנו, אנשי חצר ששכח אחד מהן ולא עירב, ביתו אסור מלהכניס ומלהוציא לו, אבל להם מותר.

וכן שמעתי ממנו, שיוצאין בעקרבנין בפסח.

וחזרתי על כל תלמידיו וביקשתי לי חבר, ולא מצאתי.

<< | משנה עירובין ב דפוסים | >>