משנה עירובין ב רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) עושין פסין - לביראות,

ארבעה דיומדין - נראין כשמונה,

דברי רבי יהודה.

רבי מאיר אומר:

שמונה - נראין כשנים עשר,

ארבעה דיומדין, וארבעה פשוטין.

גובהן - עשרה טפחים,

ורוחבן - שישה,

ועוביין - כל שהוא,

וביניהן - כמלוא שתי רבקות,

של שלש, שלש בקר,

דברי רבי מאיר.

רבי יהודה אומר:

של ארבע, ארבע,

קשורות - ולא מותרות,

אחת נכנסת, ואחת יוצאה.

(ב) מותר להקריב - לבאר,

ובלבד -

שתהא פרה - ראשה ורובה מבפנים,

ושותה.

מותר להרחיק - כל שהוא,

ובלבד - שירבה בפסין.

(ג) רבי יהודה אומר:

עד בית סאתים.

אמרו לו:

לא אמרו בית סאתים - אלא בגינה, ובקרפף.

אבל אם היה דיר, או סהר, או חצר,

אפילו - בית חמשת כורין,

אפילו - בית עשרת כורין,

מותר להרחיק - כל שהוא,

ובלבד - שירבה בפסין.

(ד) רבי יהודה אומר:

אם היתה דרך הרבים - מפסקתה,

יסלקנה לצדדין.

וחכמים אומרים: אינו צריך.

אחד באר הרבים,

ובור הרבים, ובאר היחיד,

עושין להן - פסין.

אבל - לבור היחיד,

עושין לו מחיצה גבוהה - עשרה טפחים,

דברי רבי עקיבה.

רבי יהודה בן בבא אומר:

אין עושין פסים - אלא לבאר הרבים בלבד.

ולשאר -

עושין להן חגורה גבוהה - עשרה טפחים.

(ה) ועוד אמר רבי יהודה בן בבא:

הגינה, והקרפף,

שהיא - שבעים ושירים, על שבעים ושירים,

מוקפת גדר גבוה - עשרה טפחים,

מטלטלין בתוכה.

ובלבד - שיהא בה שומירה, או בית דירה,

או שתהא סמוכה לעיר.

רבי יהודה אומר:

אפילו אין בה - אלא בור, ושיח, ומערה,

מטלטלין בתוכה.

רבי עקיבה אומר:

אפילו אין בה - אחת מכל אלו,

מטלטלין בתוכה,

ובלבד שיהא בה - שבעים ושירים, על שבעים ושירים.

רבי אליעזר אומר:

אם היה אורכה - יתר על רוחבה,

אפילו אמה אחת,

אין מטלטלין בתוכה.

רבי יוסי אומר:

אפילו אורכה - כשנים ברוחבה,

מטלטלין בתוכה.

(ו) אמר רבי אלעאי:

שמעתי מרבי אליעזר,

אפילו היא - כבית כור.

וכן שמעתי ממנו,

אנשי חצר,

ששכח אחד מהן - ולא עירב,

ביתו אסור, מלהכניס ומלהוציא - לו,

אבל להם - מותר.

וכן שמעתי ממנו,

שיוצאין בעקרבנין - בפסח.

וחזרתי על כל תלמידיו,

וביקשתי לי חבר - ולא מצאתי.

הדף הראשי של משנה ערובין ב