משנה עירובין א דפוסים
משנה עירובין, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
מבוי שהוא גבוה למעלה מעשרים אמה, ימעט.
רבי יהודה אומר, אינו צריך.
והרחב מעשר אמות, ימעט.
ואם יש לו צורת הפתח, אף על פי שהוא רחב מעשר אמות, אין צריך למעט.
הכשר מבוי, בית שמאי אומרים, לחי וקורה, ובית הלל אומרים, לחי או קורה.
רבי אליעזר אומר, לחיין.
משום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד לפני רבי עקיבא, לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על מבוי שהוא פחות מארבע אמות, שהוא [ניתר] או בלחי או בקורה [נ"א: שהוא צריך לחי או קורה].
על מה נחלקו? על רחב מארבע אמות ועד עשר, שבית שמאי אומרים, לחי וקורה, ובית הלל אומרים, או לחי או קורה.
אמר רבי עקיבא, על זה ועל זה נחלקו.
הקורה שאמרו, רחבה כדי לקבל אריח, והאריח חצי לבינה של שלשה טפחים.
דיה לקורה שתהא רחבה טפח, כדי לקבל אריח לאורכו.
רחבה כדי לקבל אריח, ובריאה כדי לקבל אריח.
רבי יהודה אומר, רחבה אף על פי שאינה בריאה.
היתה של קש או של קנים, רואין אותה כאילו היא של מתכת.
עקומה, רואין אותה כאילו היא פשוטה.
עגולה, רואין אותה כאילו היא מרובעת.
כל שיש בהקיפו שלשה טפחים, יש בו רוחב טפח.
לחיין שאמרו, גובהן עשרה טפחים, ורוחבן ועוביין כל שהוא.
רבי יוסי אומר, רוחבן שלשה טפחים.
בכל עושין לחיין, אפילו בדבר שיש בו רוח חיים. ורבי יוסי אוסר.
ומטמא משום גולל. ורבי מאיר מטהר.
וכותבין עליו גיטי נשים. ורבי יוסי הגלילי פוסל.
שיירא שחנתה בבקעה והקיפוה בכלי בהמה, מטלטלין בתוכה, ובלבד שיהא גדר גבוה עשרה טפחים ולא יהיו פרצות יתרות על הבניין.
כל פרצה שהיא כעשר אמות, מותרת, מפני שהיא כפתח.
יתר מכאן, אסור.
מקיפין שלשה חבלים, זה למעלה מזה וזה למעלה מזה, ובלבד שלא יהא בין חבל לחבירו שלשה טפחים.
שיעור חבלים ועוביין, יתר על טפח, כדי שיהא הכל עשרה טפחים.
מקיפין בקנים, ובלבד שלא יהא בין קנה לחבירו שלשה טפחים.
בשיירא דברו, דברי רבי יהודה.
וחכמים אומרים, לא דברו בשיירא אלא בהווה.
כל מחיצה שאינה של שתי ושל ערב, אינה מחיצה, דברי רבי יוסי בר רבי יהודה.
וחכמים אומרים, אחד משני דברים.
ארבעה דברים פטרו במחנה: מביאין עצים מכל מקום, ופטורים מרחיצת ידים, ומדמאי, ומלערב.
משנה עירובין, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב