משנה עירובין א ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת עירובין · פרק א · משנה ה | >>

לחצו כאן להצגת משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

היתה של קש או של קנים, רואין אותה כאילו היא של מתכת.

עקומה, רואין אותה כאילו היא פשוטה.

עגולה, רואין אותה כאילו היא מרובעת.

כל שיש בהקיפו שלשה טפחים, יש בו רוחב טפח.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הָיְתָה שֶׁל קַשׁ אוֹ שֶׁל קָנִים,

רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִלּוּ הִיא שֶׁל מַתֶּכֶת.
עֲקֻמָּה, רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִלּוּ הִיא פְּשׁוּטָה.
עֲגֻלָּה, רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִלּוּ הִיא מְרֻבַּעַת;
כָּל שֶׁיֵשׁ בְּהֶקֵּפוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, יֶשׁ בּוֹ רֹחַב טֶפַח:

נוסח הרמב"ם

הייתה של קש, או של קנים -

רואין אותה, כאילו היא של מתכת.
עקומה - רואין אותה, כאילו היא פשוטה.
עגולה - רואין אותה, כאילו היא מרובעת.
אם יש בהיקפה - שלשה טפחים,
יש בה - רוחב טפח.

פירוש הרמב"ם

יש לך לדעת, כי יחוס אלכסון העגולה אל המסבב אותה, בלי ידוע ואי אפשר לדבר בו לעולם באמת. וחסרון זו ההשגה אינה מאתנו כמחשבת הכת הנקראת "גהליה", אבל הוא בטבעו זה הדבר בלי ידוע ואין במציאותו שיושג.

אבל יוודע זה בקרוב, וכבר חיברו חכמי התשבורת לזה חיבורים לידע יחוס האלכסון אל המסבב בקרוב. ודרך המופת בזה הקרוב אשר עליו סומכין חכמי החכמות הלימודיות, הוא יחוס האחד לשלשה ושביעית, וכל עגולה שיהיה באלכסון שלה אמה יהיה בהיקפה שלוש אמות ושביעית בקרוב. ולפי שזה לא יושג לעולם אלא בקרוב, לקחו הם בחשבון הגדול ואמרו כל שיש בהיקפו שלושה טפחים יש בו רוחב טפח, וסמכו על זה במה שהוצרכו אליו מן המדידה בתורה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

היתה של קש ושל קנים כו' - ר' יהודה קאמר לה , ולית הלכתא כוותיה:

עקומה - שאין אריח יכול לנוח עליה, וכן עגולה אין אריח נח בה:

אם יש בהקיפה - כלומר ואיזו היא מדת העגולה להכשיר, כל שיש בהקיפה שלשה טפחים, שצריכה חוט שלשה טפחים להקיפה סביב, בידוע שיש בה רוחב טפח אם תחלק, שכן מצינו בים שעשה שלמה (דה ב ד) עשר באמה משפתו אל שפתו עגול סביב וקו שלשים באמה יסוב אותו סביב, אלמא לכל אמה רוחב בעגול איכא שלש אמות היקף:

פירוש תוספות יום טוב

היתה של קש וכו'. כתב הר"ב ר"י קא"ל כו' ומפרש בגמ' דבא להוסיף שאע"פ שהוא ממין שאינה בריאה לקבל בנין כזה אפ"ה כשר. ועקומה מפ' בגמ' שעקמימותה חוץ למבוי ואילו ינטל עקמימותה יש בין זה לזה שלשה טפחים אפ"ה אמרינן רואין כאילו היא פשוטה וכולה תוך המבוי עומדת ולא חיישינן דילמא אתי לאמשוכי אבתרה. ועגולה משום סיפא כל שיש בהקיפו איצטריך ליה וכולה מתניתין זו רבי יהודה קתני לה כ"כ הר"ר יונתן הכהן. אבל הרמב"ם והרא"ש והטור כתבו דבהא דעקומה ועגולה מודו רבנן דאמרינן רואין וככ"ע אתיא. אלא דצריך שאילו ינטל עקמימותה שלא יהא בין זה לזה ג"ט:

כל שיש בהקיפו ג"ט. [והר"ב העתיק אם יש בהקיפה וכן הגירסא בסדר המשנה שבירושלמי. וחשבון הזה] משמע בגמ' שהוא מצומצם וכתבו התוס' דקשיא דאין החשבון מדוקדק לפי חכמי המדות. והרמב"ם כתב שכל שיש אמה באלכסון שלה יש בהקיפה ג"א ושביעית בקרוב ולפי שזה לא יושג לעולם אלא בקירוב לקחו הם בחשבון הגדול ואמרו שיש בהקיפו כו' ע"כ ואע"פ שעל פי החשבון הזה כל שיש בהקיפו ג"ט לא יגיע אלכסונו לטפח שמפני השביעית החסר בהיקף יחסר האלכסון שליש שביעית בקירוב וא"כ הוי לקולא וכה"ג מקשה בגמ' פ"ק דסוכה דף ח' אימר דאמרי' לא דק לחומרא לקולא מי אמרינן. כבר כתב המגיד לא דקדקו בשל דבריהם והקלו בו ע"כ. ועיין במשנה ז' פי"ב דאהלות:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ז) (על הברטנורא) ומפרש בגמרא דבא להוסיף שאע"פ שהיא ממין שאינה בריאה לקבל בנין כזה אפ"ה כשר. ועקומה מפרש בגמרא שעקמימותה חוץ למבוי ואלו ינטל עקמימותה יש בין זה לזה ג"ט אפ"ה רואין כאלו כולה תוך המבוי עומדת וכולה מתניתין ר'י היא. כ"כ הרי"כ. אבל הר"מ והרא"ש כתבו דככ"ע אתיא אלא צריך דאלו ינטל עקמימותה שלא יהא בין זה לזה ג"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

היתה של קש ושל קנים רואין אותה כאילו היא של מתכת:    גמ' מאי קמ"ל דאמרי' רואין היינו הך דתנא ברישא רחבה אע"פ שאינה בריאה מ"ד במינה שראויה להיות בו בריאה כמו קורה של עץ כי אינה בריאה נמי אמרי' רואין אבל של קש ושל קנים דאינה בריאה במינה אימא לא אמרי' רואין קמ"ל:

עקומה וכו':    הא נמי איכא מ"ד בירושלמי דר' יהודה היא ואיכא מ"ד התם דברי הכל היא והוא שתהא עקמומית מן הצד פי' עקמומית שאינה מעכבת את המבוי אבל עקמומית שהיא מעכבת את המבוי. הרי זה אסורה ואיזו היא שהיא מעכבת את המבוי כל שאילו יגוד ואין בין זו לזו ג' ע"כ: ומפר' בגמ' שעקמומיתה חוץ למבוי ואפ"ה אמרי' רואין אותה כאילו היא פשוטה וכולה תוך המבוי עומדת ולא חיישי' דלמא אתי לאימשוכי בתרה ולרבנן דלית להו רואין אם היה העקמומית חוץ למבוי ומושב העקמימות יותר מג' טפחים שאם היה נחתך כל אותו עקמימות ממנה היה בין קורה לקורה ג' טפחי' המבוי פסול ור' יהודה דאי' ליה רואין אע"פ שיש בין קורה לקורה שלשה טפחים כשר המבוי:

עגולה רואין אותה כאילו היא מרובעת:    הא נמי אמרי' בירושלמי עוד היא דר' יהודה וכן דעת ה"ר יהונתן הכהן ז"ל אבל הרא"ש ז"ל כתב ואע"ג דרבנן פליגי עלי' דר' יהודה בהיתה של קש ושל קנים בהא דעגולה ועקומה מודו דאמרי' רואין וכן דעת הרמב"ם ז"ל מה"ש פי"ז הכ"ו וכתב שם הרב המגיד שכן הוא דעת הרשב"א ז"ל. ובגמ' הא תו ל"ל סיפא איצטריכא ליה כל שיש בהקפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח: ועוד איתא בגמ' אמר אביי ר' יוסי בר' יהודה דההיא ברייתא דמייתי בגמ' סבר לה כאבוה בחדא ופליג עליה בחדא ס"ל כאבוה בחדא דאית ליה רואין כאבוה דאמר במתני' רואין וכו' ופליג עליה בחדא דאילו ר' יהודה סבר למעלה מעשרים נמי אמרינן רואין ור' יוסי ב"ר יהודה סבר בתוך עשרים אין למעלה מעשרים לא והכי נמי איתא בירושלמי בשם התוספתא:

תפארת ישראל

יכין

היתה של קש או של קנים רואין אותה כאילו היא של מתכת:    ר' יודא קאמר לה לכולהו בבי (ולרמב"ם ורא"ש, מעקומה ואילך כ"ע מודים):

עקומה:    אף שהעקמומית חוץ למבוי:

רואין אותה כאילו היא פשוטה:    ולא חיישי' דאתא לאמשוכי בתר עקמומית לחוץ (ולרמב"ם הנ"ל צריך שלא יהא ג' טפחים בין ב' בליטות העקמימות):

עגולה:    שאין אריח יכול לנוח עליה:

כל שיש בהקיפו שלשה טפחים:    שצריך חוט של ג' טפחים להקיפה:

יש בו רוחב טפח:    ואין החשבון מדוקדק. דהיקף ג' טפחים יש ברחבו טפח ושביעית טפח ולחומרא לא דק:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים