משנה עירובין ה דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | משנה עירובין ה דפוסים | >>

משנה א[עריכה]

כיצד מעברין את הערים? בית נכנס בית יוצא, פגום נכנס פגום יוצא.

היו שם גדודיות גבוהות עשרה טפחים, וגשרים ונפשות שיש בהן בית דירה, מוציאין את המידה כנגדן, ועושין אותה כמין טבלא מרובעת, כדי שיהא נשכר את הזוויות.

משנה ב[עריכה]

נותנין קרפף לעיר, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, לא אמרו קרפף, אלא בין שתי עיירות:
אם יש לזו שבעים אמה ושיריים, ולזו שבעים אמה ושיריים, עושה קרפף לשתיהן להיותן כאחת.

משנה ג[עריכה]

וכן שלשה כפרים המשולשין, אם יש בין שנים החיצונים מאה וארבעים ואחד ושליש, עשה אמצעי את שלשתן להיותן כאחד.

משנה ד[עריכה]

אין מודדין אלא בחבל של חמישים אמה, לא פחות ולא יותר.

ולא ימדוד אלא כנגד לבו.

היה מודד והגיע לגיא או לגדר, מבליעו וחוזר למידתו.

(הגיע להר, מבליעו וחוזר למידתו).

ובלבד שלא יצא חוץ לתחום.

אם אינו יכול להבליעו, בזו אמר רבי דוסתאי בר רבי ינאי משום רבי מאיר, שמעתי שמקדרין בהרים.

משנה ה[עריכה]

אין מודדין אלא מן המומחה.

ריבה למקום אחד ומיעט למקום אחר, שומעין למקום שריבה.

ריבה לאחד ומיעט לאחר, שומעין למרובה.

אפילו עבד, אפילו שפחה, נאמנין לומר, עד כאן תחום שבת, שלא אמרו חכמים את הדבר להחמיר אלא להקל.

משנה ו[עריכה]

עיר של יחיד ונעשית של רבים, מערבין את כולה.

ושל רבים ונעשית של יחיד, אין מערבין את כולה,
אלא אם כן עשה חוצה לה כעיר חדשה שביהודה, שיש בה חמישים דיורים, דברי רבי יהודה.

רבי שמעון אומר, שלוש חצרות של שני בתים.

משנה ז[עריכה]

מי שהיה במזרח ואמר לבנו, ערב לי במערב, במערב ואמר לבנו, ערב לי במזרח, אם יש הימנו ולביתו אלפים אמות, ולעירובו יותר מכאן, מותר לביתו ואסור לעירובו.

לעירובו אלפים אמה ולביתו יותר מכאן, אסור לביתו ומותר לעירובו.

הנותן את עירובו בעיבורה של עיר, לא עשה ולא כלום.

נתנו חוץ לתחום, אפילו אמה אחת, מה שנשכר הוא מפסיד.

משנה ח[עריכה]

אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה, ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה.

כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עירובו בעיר קטנה, בעיר קטנה ונתן את עירובו בעיר גדולה, מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה.

ורבי עקיבא אומר: אין לו אלא ממקום עירובו אלפים אמה.

משנה ט[עריכה]

אמר להן רבי עקיבא: אי אתם מודים לי בנותן עירובו במערה, שאין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה?

אמרו לו: אימתי, בזמן שאין בה דיורין; אבל יש בה דיורין, מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה.

נמצא קל תוכה מעל גבה.

ולמודד שאמרו נותנין לו אלפים, שאפילו סוף מידתו כלה במערה.

<< | משנה עירובין ה דפוסים | >>