לדלג לתוכן

משנה עירובין ה רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

(א) כיצד מעברין את הערים?

בית נכנס - ובית יוצא,
פגום נכנס - ופגום יוצא,
היו שם גדודיות - גבוהות עשרה טפחים,
וגשרים, ונפשות - שיש בהן בית דירה,
מוציאין את המידה - כנגדן,
ועושין אותה - כטבלה מרובעת,
כדי שיהא נשכר - את הזויות.


(ב) נותנין קרפף - לעיר,

דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים:
לא אמרו בקרפף - אלא כבין שתי עיירות,
אם יש לזו - שבעים ושירים,
ולזו - שבעים ושירים,
עושה קרפף לשתיהן - להיות כאחת.


(ג) וכן שלשה כפרים - המשולשין,

אם יש בין שנים החיצונים - מאה וארבעים ואחת ושליש,
עושה האמצעי לשלשתן - להיות כאחת.


(ד) אין מודדין -

אלא בחבל - של חמישים אמה,
לא פחות - ולא יתר.
ולא ימוד - אלא כנגד לבו.
היה מודד -
והגיע לגיא, או לגדר -
מבליעו - וחוזר למידתו.
הגיע להר -
מבליעו - וחוזר למידתו,
ובלבד - שלא יוציא חוץ לתחום.
אם אינו יכל להבליעו -
בזו אמר רבי דוסתאי, ברבי ינאי, משום רבי מאיר:
שמעתי, שמקדרין בהרים.


(ה) אין מודדין - אלא מן המומחה.

ריבה למקום אחד, ומיעט למקום אחד -
שומעין למקום שריבה.
ריבה לאחד, ומיעט לאחד -
שומעין למרבה.
אפילו עבד, אפילו שפחה -
נאמנין לומר - עד כאן תחום השבת.
שלא אמרו חכמים בדבר -
אלא להקל.


(ו) עיר של יחיד, שנעשת של רבים -

מערבין את כולה.
ושל רבים, שנעשת של יחיד -
אין מערבין את כולה,
אלא אם כן,
עשה חוצה לה - כעיר חדשה שביהודה,
שיש בה חמישים דיורין,
דברי רבי יהודה.
רבי שמעון אומר:
שלש חצרות - של שני, שני בתים.


(ז) מי שהיה במזרח, ואמר לבנו - לערב לו במערב,

במערב, ואמר לבנו - לערב לו במזרח,
אם יש ממנו לביתו אלפיים אמה, ולעירובו יתר מכן -
מותר לביתו, ואסור לעירובו.
לעירובו אלפיים אמה, ולביתו יתר מכן -
מותר לעירובו, ואסור לביתו.
הנותן את עירובו,
בעיבורה של עיר - לא עשה כלום.
נתנו חוץ לתחום -
מה שנשכר - הוא מפסיד.


(ח) אנשי עיר גדולה - מהלכין את כל עיר קטנה.

ואנשי עיר קטנה - אין מהלכין את כל עיר גדולה.
כיצד?
מי שהיה מעיר גדולה,
ונתן את עירובו בעיר קטנה,
או מעיר קטנה,
ונתן את עירובו בעיר גדולה,
מהלך את כולה, וחוצה לה - אלפיים אמה.
רבי עקיבה אומר:
אין לו ממקום עירובו - אלא אלפיים אמה.


(ט) אמר להם רבי עקיבה:

אין אתם מודים לי,
בנותן את עירובו - על פי המערה,
שאין לו ממקום עירובו - אלא אלפיים אמה?
אמרו לו: אימתי?
בזמן - שאין בה דיורין.
אבל בזמן - שיש בה דיורין,
מהלך את כולה, וחוצה לה - אלפיים אמה.
נמצא - קל בתוכה, מעל גבה.
למודד שאמרו -
נותנין לו - אלפיים אמה,
שאפילו סוף מידתו - כלה במערה.


הדף הראשי של משנה ערובין ה