משנה עירובין ה א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת עירובין · פרק ה · משנה א | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

כיצד מעברין את הערים? בית נכנס בית יוצא, פגום נכנס פגום יוצא.

היו שם גדודיות גבוהות עשרה טפחים, וגשרים ונפשות שיש בהן בית דירה, מוציאין את המידה כנגדן, ועושין אותה כמין טבלא מרובעת, כדי שיהא נשכר את הזוויות.

נוסח הרמב"ם

כיצד מעברין את הערים בית נכנס ובית יוצא פגום נכנס ופגום יוצא היו שם גדודייות גבוהות עשרה טפחים וגשרים ונפשות שיש בהן בית דירה מוציאין את המידה כנגדן ועושין אותה כטבלה מרובעת כדי שיהא נשכר את הזויות.

פירוש הרמב"ם

כיצד מעברין את הערים בית נכנס בית יוצא כו': ענין מעברין הוא שיחברו למדינה דבר אחד כמו העובר שהוא נוסף בגוף אמו ותהיה המדידה חוץ לאותו דבר הנוסף. ואמר בכאן כי אם יהיה בית חוץ למדינה ובית תוך המדינה (כזו הצורה) inset שנמוד חוץ מן הבית היוצא מן המדינה כדי להוסיף לאנשי המדינה שבעים אמות. וכן כשהוא פגום והוא בנין חרוב או גדודיות הוא מה שיש לו שלשה גדרים בלבד. וגשרים ידוע. נפשות מקומות יוצאים מן הארץ ומתנאי שיהיה שם בית דירה ואמרם עושין אותה כטבלא מרובעת ר"ל כי כשתהיה המדינה עגולה שיעשו בה מרובע דבק לה ואז ימדדו חוץ למרובע אלפים אמה לכל רוח ומרויחין אנשי המדינה אותו התוספת שיוסיף המרובע על העגולה שבתוכו:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

כיצד מעברין - לשון אשה מעוברת שכריסה בולט. והכי קאמר כיצד יש לה עבור לעיר. אם בית נכנס בית יוצא וכו'. כשבא לציין סימן תחום העיר ובא למדוד אלפים חוצה לה, אם לא היתה חומתה חלקה אלא בתים סמוכין ומחוברים, ויש בית נכנס לתוך העיר יותר מחברו ונראית כניסתו פגומה, ויש בית בולט ויוצא לחוץ יותר מחברו:

או פגום נכנס פגום יוצא - שיש מגדלים בולטים בחומה, פעמים בולטים לפנים פעמים לחוץ:

או שהיו שם - לאחת הקרנות של עיר:

גדודיות גבוהות - שברי חומה של חרבות בתים, וישנן תוך שבעים אמה ושירים לעיר:

או נפשות - בנין שעושין על הקבר. והוא שיהא בהן בית דירה:

מוציאין את המדה כנגדן - אם הבליטות הללו אצל קרן מזרחית צפונית רואים כאילו יש עוד בליטה אחרת כנגדה בקרן מזרחית דרומית וחוט מתוח מזו לזו ומודד מן החוט ולחוץ, כדי שיהא התחום שוה לשתי הקרנות ולא יהיה כאן ארוך וכאן קצר: ועושין אותן! (ד)

' - התחומין. מרובעים, שיהא אלפים לצדדים כבאמצע. ולא עגולים, שיהא להן אלפים באמצע, ובצדדיס הם מתמעטים כדרך דבר עגול:

פירוש תוספות יום טוב

היו שם גדודיות כו'. לשון הר"ב לאחת הקרנות וכן לשון רש"י. ואכולהו קאי ולאו דוקא בקרנות שהן קרן זויות אלא ה"ה באמצע. וכן נראה דעת הפוסקים. ושיעור ושירים דקאמר. ארבעה טפחים כמ"ש בפ"ב משנה ה'. וצ"ל דלאו דוקא ועיין במשנה דלקמן:

וגשרים. לשון הר"ר יהונתן שהן מכוסין מלמעלה. ויש לו כותלים מד' רוחותיו אלא שהכיפה חלולה. ויש בכותלים פילוש שהמים יעברו תחתיו. או בני אדם. ויש תחתיו דירה למוכס ע"כ:

ועושין אותה כמין טבלא כו'. גירסת הר"ב אותן וכן גירסת רש"י וקשיא לי לגירסתם דהא תנינא חדא זימנא בפרק דלעיל משנה ח' ודוחק לומר משום דסתם לן הכא כרבנן דלעיל ולומר דהלכה כמותם. דהוה מחלוקת ואח"כ סתם. דהא בלאו הכי יחיד ורבים הלכה כרבים. וכ"ש דחכמים מקילין והלכה כדברי המיקל בערוב. הלכך נראה יותר גרסת הסופר דגרס אותה. ופירש הרמב"ם וז"ל ר"ל כשתהיה המדינה עגולה שיעשו בה מרובע דבק לה ואז ימדדו חוץ למרובע אלפים אמה לכל רוח ומרויחים אנשי המדינה אותן התוספות שיוסיף המרובע על העגולה שבתוכו ע"כ:

כמין טבלא מרובעת. כתב רש"י בעיר מרובעת עסקינן שאין בה אלא אלפים על אלפים. דהוי נמי תחומין מרובעין. ואם אינה מרובעת כגון שהיא יתירה על אלפים לארכה או פחותה מאלפים. לא הוו מרובעים. דתחומין מרובעים לאו דוקא שיהא ארכן כרחבן. שהרי רחבן למדת העיר היא. אם קטנה אם גדולה. וארכן אלפים אלא מרובעים דקתני למעוטי עגולים ע"כ. ופירש הב"י סימן שצ"ט דהא דכתב אם קטנה ר"ל בת אלפים. דאי בפחות מאלפים היאך כתב שרחבן למדת העיר דודאי שהוא יותר מכן דלעולם יש לו אלפים לכל רוח מרוחות העיר דמי גרע ממי ששבת בבקעה דמ"ח פרק דלעיל:

כדי שיהא נשכר הזויות. כתב הרב ולא עגולים כו'. ובצדדין מתמעטים כו' וכ"כ רש"י וכתב על זה בית יוסף אין לומר כפשוטה שהרי אם לצד אחד מהעיר אנו נותנין לו אלפים אמה כשנעגל כל סביבות העיר ממקום שכלו אותן אלפים אין ספק שלכל צדדי העיר יהיו אלפים אלא היינו לומר שכשאנו נותנין לו אלפים אמה לכל סביבות העיר עגולות הוא מפסיד הזויות וכשהן מרובעות נשכר הזויות דכל אמתא ברבוע אמתא ותרי חומשי באלכסון נמצא כשיוצא מהעיר כנגד הזויות ללכת באלכסון מהלך אלפים ות"ת ואם היו עגולות לא היה יכול להלך בשום צד יותר מאלפים. ע"כ. עיין משנה ד' פ"ו דיומא:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(א) (על הברטנורא) ואכולהו קאי ולאו דוקא בקרנות שהן קרן זוית אלא ה"ה באמצע:

(ב) (על הברטנורא) היינו ד"ט כמ"ש בפ"ב מ"ה:

(ג) (על המשנה) וגשרים. שהן מכוסין מלמעלה. ויש לו כותלים מד' רוחותיו אלא שהכיפה חלולה ויש בכותלים פילוש שהמים יעברו תחתיו או בני אדם ויש תתתיו דירה למוכס. הרי"כ:

(ד) (על ה) וקשה הא תנא ליה פ"ד מ"ח ונ"א אותה ופירש הר"מ ר"ל כי כשתהיה המדינה עגולה שיעשו בו מרובע דבוק לה ואז ימדדו חוץ למרובע אלפים אמה לכל רוח ומרויחים אנשי המדינה אותן התוספות שיוסיפו המרובע על העגולה שבתוכו:

(ה) (על המשנה) טבלא מרובעת. בעיר מרובעת עסקינן שאין בה אלא אלפים על אלפים. דהוו נמי תחומין מרובעין ואם אינה מרובעת כגון שהיא יתירה על אלפים לארכה או פחותה מאלפים לא הוו מרובעים דתחומין מרובעים ל"ד שיהא ארכן כרחבן שהרי רתבן למדת העיר היא כו' אלא מרובעים דקתני למעוטי עגולים. רש"י:

(ו) (על הברטנורא) אין לומר כפשוטה שהרי אם לצד אחד מהעיר אלפים כשנעגל כל סביבות העיר ממקום שכלו אותן אלפים. אין ספק שלכל צדדי העיר יהיה אלפים אלא היינו לומר שכשהן עגולות הוא מפסיד הזויות וכשהן מרובעות נשכר הזויות דכל אמתא ברבוע אמתא ותרי חומשי באלכסון נמצא כשיוצא כנגד הזויות ללכת באלכסון מהלך אלפים ות"ת אמה ואם היו עגולות לא היה יכול להלוך בשום צד יותר מאלפים. ב"י:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)


פירושים נוספים