משנה עירובין ד ניקוד
(א) מִי שֶׁהוֹצִיאוּהוּ גּוֹיִם אוֹ רוּחַ רָעָה,
- אֵין לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת.
- הֶחֱזִירוּהוּ, כְּאִלּוּ לֹא יָצָא.
- הוֹלִיכוּהוּ לְעִיר אַחֶרֶת, נְתָנוּהוּ בְּדִיר אוֹ בְּסַהַר,
- רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמְרִים: מְהַלֵּךְ אֶת כֻּלָּהּ.
- רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמְרִים: אֵין לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת.
- מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ מִפְּרַנְדִּיסִין, וְהִפְלִיגָה סְפִינָתָם בַּיָם.
- רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הִלְּכוּ אֶת כֻּלָּהּ.
- רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי עֲקִיבָא לֹא זָזוּ מֵאַרְבַּע אַמּוֹת,
- שֶׁרָצוּ לְהַחֲמִיר עַל עַצְמָן:
- אָמְרוּ לוֹ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל: מָה אָנוּ לֵירֵד?
- אָמַר לָהֶן: מֻתָּרִים אַתֶּם;
- שֶׁכְּבָר הָיִיתִי מִסְתַּכֵּל,
- וְהָיִינוּ בְּתוֹךְ הַתְּחוּם עַד שֶׁלֹּא חֲשֵׁכָה:
- וְאָמְרוּ לוֹ: כְּבָר נַעֲשָה מַעֲשֶׂה,
- יֵשׁ לוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ.
- אִם הָיָה בְּתוֹךְ הַתְּחוּם,
- כְּאִלּוּ לֹא יָצָא;
- שֶׁכָּל הַיוֹצְאִים לְהַצִּיל, חוֹזְרִין לִמְקוֹמָן:
- וְרָאָה וַהֲרֵי הוּא סָמוּךְ לָעִיר,
- הוֹאִיל וְלֹא הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ לְכָךְ – לֹא יִכָּנֵס,
- דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,
- יִכָּנֵס.
- אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:
- מַעֲשֶׂה הָיָה וְנִכְנַס רַבִּי טַרְפוֹן בְּלֹא מִתְכַּוֵּן:
- יֵשׁ לוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ,
- דִּבְרֵי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי;
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- אֵין לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- וְהוּא בְּאֶמְצָעָן;
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- לְאֵיזֶה רוּחַ שֶׁיִרְצֶה יֵלֵךְ.
- וּמוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה,
- שֶׁאִם בֵּרֵר לוֹ,
- שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ:
- מְבִיאִין וְאוֹכְלִין בָּאֶמְצַע;
- וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹצִיא זֶה מִתּוֹךְ שֶׁלּוֹ לְתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ.
- הָיוּ שְׁלֹשָׁה, וְהָאֶמְצָעִי מֻבְלָע בֵּינֵיהֶן,
- הוּא מֻתָּר עִמָּהֶן וְהֵן מֻתָּרִין עִמּוֹ,
- וּשְׁנַיִם הַחִיצוֹנִים אֲסוּרִין זֶה עִם זֶה.
- אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?
- לְשָׁלֹשׁ חֲצֵרוֹת הַפְּתוּחוֹת זוֹ לָזוֹ, וּפְתוּחוֹת לִרְשׁוּת הָרַבִּים.
- עֵרְבוּ שְׁתֵּיהֶן עִם הָאֶמְצָעִית,
- הִיא מֻתֶּרֶת עִמָּהֶן וְהֵן מֻתָּרוֹת עִמָּהּ,
- וּשְׁתַּיִם הַחִיצוֹנוֹת אֲסוּרוֹת זוֹ עִם זוֹ:
- וְהָיָה מַכִּיר אִילָן אוֹ גָּדֵר,
- וְאָמַר: שְׁבִיתָתִי תַּחְתָּיו,
- לֹא אָמַר כְּלוּם.
- שְׁבִיתָתִי בְּעִקָּרוֹ,
- מְהַלֵּךְ מִמְּקוֹם רַגְלָיו וְעַד עִקָּרוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה,
- וּמֵעִקָּרוֹ וְעַד בֵּיתוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה.
- נִמְצָא מְהַלֵּךְ מִשֶּׁחֲשֵׁכָה אַרְבַּעַת אֲלָפִים אַמָּה:
- מְהַלֵּךְ מִמְּקוֹם רַגְלָיו וְעַד עִקָּרוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה,
- וְאָמַר: שְׁבִיתָתִי בִּמְקוֹמִי,
- זָכָה לוֹ מְקוֹמוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ.
- עֲגֻלּוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- מְרֻבָּעוֹת, כְּטַבְלָא מְרֻבַּעַת,
- כְּדֵי שֶׁיְהֵא נִשְׂכָּר לַזָּוִיוֹת:
- אָמַר רַבִּי מֵאִיר:
- אָנוּ אֵין לָנוּ אֶלָּא עָנִי.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- אֶחָד עָנִי וְאֶחָד עָשִיר;
- לֹא אָמְרוּ מְעָרְבִין בַּפַּת,
- אֶלָּא לְהָקֵל עַל הֶעָשִׁיר,
- שֶׁלֹּא יֵצֵא וִיעָרֵב בְּרַגְלָיו:
- וְהֶחֱזִירוֹ חֲבֵרוֹ,
- הוּא מֻתָּר לֵילֵךְ, וְכָל בְּנֵי הָעִיר אֲסוּרִין,
- דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
- רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
- כָּל שֶׁהוּא יָכוֹל לְעָרֵב וְלֹא עֵרֵב,
- הֲרֵי זֶה חַמָּר גַּמָּל:
- לֹא יִכָּנֵס.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- שְׁתַּיִם, יִכָּנֵס.
- שָׁלֹשׁ, לֹא יִכָּנֵס.
- מִי שֶׁהֶחֱשִׁיךְ חוּץ לַתְּחוּם, אֲפִלּוּ אַמָּה אַחַת,
- לֹא יִכָּנֵס.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- אֲפִלּוּ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת, יִכָּנֵס,
- שֶׁאֵין הַמָּשׁוֹחוֹת מְמַצִּין אֶת הַמִּדּוֹת,
- מִפְּנֵי הַטּוֹעִין:
משנה עירובין, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב