משנה סוטה א ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לדף הראשי • פרק א סוטההפרק הבא»


פרק א

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט

עריכה

(א)

הַמְּקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ,

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
מְקַנֵּא לָהּ עַל פִּי שְׁנַיִם,
וּמַשְׁקָהּ עַל פִּי עֵד אֶחָד, אוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
מְקַנֵּא לָהּ עַל פִּי שְׁנַיִם,
וּמַשְׁקָהּ עַל פִּי שְׁנַיִם:
(ב)

כֵּיצַד מְקַנֵּא לָהּ?

אָמַר לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם:
אַל תְּדַבְּרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי,
וְדִבְּרָה עִמּוֹ,
עֲדַיִן הִיא מֻתֶּרֶת לְבֵיתָהּ,
וּמֻתֶּרֶת לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה.
נִכְנְסָה עִמּוֹ לְבֵית הַסֵּתֶר וְשָׁהֲתָה עִמּוֹ כְּדֵי טֻמְאָה,
אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ,
וַאֲסוּרָה לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה;
וְאִם מֵת, חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת:
(ג)

וְאֵלּוּ אֲסוּרוֹת מִלֶּאֱכֹל בִּתְרוּמָה:

הָאוֹמֶרֶת טְמֵאָה אֲנִי לָךְ,
וְשֶׁבָּאוּ עֵדִים שֶׁהִיא טְמֵאָה,
וְהָאוֹמֶרֶת: אֵינִי שׁוֹתָה,
וְשֶׁבַּעְלָהּ אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַשְׁקוֹתָהּ,
וְשֶׁבַּעְלָהּ בָּא עָלֶיהָ בַּדֶּרֶךְ.
כֵּיצַד עוֹשֶׂה לָהּ?
מוֹלִיכָהּ לְבֵית דִּין שֶׁבְּאוֹתוֹ מָקוֹם,
וּמוֹסְרֵין לוֹ שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים,
שֶׁמָּא יָבוֹא עָלֶיהָ בַּדֶּרֶךְ.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
בַּעְלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ:
(ד)

הָיוּ מַעֲלִין אוֹתָהּ לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם,

וּמְאַיְּמִין עָלֶיהָ כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּאַיְּמִין עַל עֵדֵי נְפָשׁוֹת.
וְאוֹמְרִים לָהּ:
בִּתִּי,
הַרְבֵּה יַיִן עוֹשֶׂה,
הַרְבֵּה שְׂחוֹק עוֹשֶׂה,
הַרְבֵּה יַלְדוּת עוֹשָׂה,
הַרְבֵּה שְׁכֵנִים הָרָעִים עוֹשִׂים.
עֲשִׂי לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה,
שֶׁלֹּא יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם.
וְאוֹמְרִים לְפָנֶיהָ דְּבָרִים שֶׁאֵינָהּ כְּדַאי לְשָׁמְעָן,
הִיא וְכָל מִשְׁפַּחַת בֵּית אָבִיהָ:
(ה)

אִם אָמְרָה: טְמֵאָה אֲנִי,

שׁוֹבֶרֶת כְּתֻבָּתָהּ וְיוֹצֵאת.
וְאִם אָמְרָה: טְהוֹרָה אֲנִי,
מַעֲלִין אוֹתָהּ לְשַׁעַר הַמִּזְרָח שֶׁעַל פֶּתַח שַׁעַר נִקָּנוֹר,
שֶׁשָּׁם מַשְׁקִין אֶת הַסּוֹטוֹת,
וּמְטַהֲרִין אֶת הַיּוֹלְדוֹת,
וּמְטַהֲרִין אֶת הַמְצוֹרָעִים.
וְכֹהֵן אוֹחֵז בִּבְגָדֶיהָ,
אִם נִקְרְעוּ נִקְרְעוּ,
אִם נִפְרְמוּ נִפְרְמוּ,
עַד שֶׁהוּא מְגַלֶּה אֶת לִבָּהּ,
וְסוֹתֵר אֶת שְׂעָרָהּ.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אִם הָיָה לִבָּהּ נָאֶה, לֹא הָיָה מְגַלֵּהוּ;
וְאִם הָיָה שְׂעָרָהּ נָאֶה, לֹא הָיָה סוֹתְרוֹ:
(ו)

הָיְתָה מִתְכַּסָּה בִּלְבָנִים,

מְכַסָּהּ בִּשְׁחוֹרִים.
הָיוּ עָלֶיהָ כְּלֵי זָהָב וְקַטְלָיוֹת, נְזָמִים וְטַבָּעוֹת,
מַעֲבִירִים מִמֶּנָּה, כְּדֵי לְנַוְּלָהּ.
וְאַחַר כָּךְ מֵבִיא חֶבֶל מִצְרִי, וְקוֹשְׁרוֹ לְמַעְלָה מִדַּדֶּיהָ.
וְכָל הָרוֹצֶה לִרְאוֹת בָּא לִרְאוֹת,
חוּץ מֵעֲבָדֶיהָ וְשִׁפְחוֹתֶיהָ,
מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ גַּס בָּהֶן.
וְכָל הַנָּשִׁים מֻתָּרוֹת לִרְאוֹתָהּ,
שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנִוַּסְּרוּ כָּל הַנָּשִׁים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִמַּתְכֶנָה" (יחזקאל כג, מח):
(ז)

בַּמִּדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד, בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ.

הִיא קִשְּׁטָה אֶת עַצְמָהּ לַעֲבֵרָה,
הַמָּקוֹם נִוְּלָהּ.
הִיא גִלְּתָה אֶת עַצְמָהּ לַעֲבֵרָה,
הַמָּקוֹם גִּלָּה עָלֶיהָ.
בַּיָּרֵךְ הִתְחִילָה בַּעֲבֵרָה תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הַבֶּטֶן,
לְפִיכָךְ תִּלְקֶה הַיָּרֵךְ תְּחִלָּה,
וְאַחַר כָּךְ הַבֶּטֶן,
וּשְׁאָר כָּל הַגּוּף לֹא פָּלֵט:
(ח)

שִׁמְשׁוֹן הָלַךְ אַחַר עֵינָיו,

לְפִיכָךְ נִקְּרוּ פְלִשְׁתִּים אֶת עֵינָיו,
שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאחֲזוּהוּ פְלִשְׁתִּים וַיְנַקְּרוּ אֶת עֵינָיו" (שופטים טז, כא).
אַבְשָׁלוֹם נִתְגָּאָה בִּשְׂעָרוֹ,
לְפִיכָךְ נִתְלָה בִּשְׂעָרוֹ.
וּלְפִי שֶׁבָּא עַל עֶשֶׂר פִּילַגְשֵׁי אָבִיו,
לְפִיכָךְ נִתְּנוּ בּוֹ עֶשֶׂר לוֹנְבִיּוֹת,
שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּסֹבּוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים נֹשְׂאֵי כְּלֵי יוֹאָב‏[1] (שמואל ב יח, טו).
וּלְפִי שֶׁגָּנַב שְׁלֹשָׁה לְבָבוֹת: לֵב אָבִיו, וְלֵב בֵּית דִּין, וְלֵב יִשְׂרָאֵל,
שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְגַנֵּב אַבְשָׁלוֹם אֶת לֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל" (שמואל ב טו, ו),
לְפִיכָךְ נִתְקְעוּ בּוֹ שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים,
שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקַּח שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים בְּכַפּוֹ וַיִּתְקָעֵם בְּלֵב אַבְשָׁלוֹם" (שמואל ב יח, יד):
(ט)

וְכֵן לְעִנְיַן הַטּוֹבָה:

מִרְיָם הִמְתִּינָה לְמשֶׁה שָׁעָה אַחַת,
שֶׁנֶּאֱמַר: וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק (שמות ב, ד),
לְפִיכָךְ נִתְעַכְּבוּ לָהּ יִשְׂרָאֵל שִׁבְעָה יָמִים בַּמִּדְבָּר,
שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם" (במדבר יב, טו).
יוֹסֵף זָכָה לִקְבֹּר אֶת אָבִיו, וְאֵין בְּאֶחָיו גָּדוֹל מִמֶּנּוּ,
שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּעַל יוֹסֵף לִקְבֹּר אֶת אָבִיו" (בראשית נ, ז), "וַיַּעַל עִמּוֹ גַּם רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים" (שם, ט).
מִי לָנוּ גָּדוֹל מִיּוֹסֵף, שֶׁלֹּא נִתְעַסֵּק בּוֹ אֶלָּא מֹשֶׁה.
מֹשֶׁה זָכָה בְּעַצְמוֹת יוֹסֵף, וְאֵין בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל מִמֶּנּוּ,
שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ" (שמות יג, יט).
מִי גָּדוֹל מִמֹּשֶׁה, שֶׁלֹּא נִתְעַסֵּק בּוֹ אֶלָּא הַמָּקוֹם,
שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי" (דברים לד, ו).
וְלֹא עַל מֹשֶׁה בִּלְבַד אָמְרוּ,
אֶלָּא עַל כָּל הַצַּדִּיקִים,
שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ" (ישעיהו נח, ח):
לדף הראשי • פרק א סוטההפרק הבא»
  1. ^ וַיַּכּוּ אֶת אַבְשָׁלוֹם וַיְמִתֻהוּ.