משנה סוטה א ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת סוטה · פרק א · משנה ח | >>

שמשון הלך אחר עיניוכו, לפיכך ניקרו פלשתים את עיניו, שנאמר (שופטים טז): "ויאחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו".

אבשלום נתגאה בשערוכז, לפיכך נתלה כח בשערו.

ולפי שבא על עשר פילגשי אביו, לפיכך נתנו בו עשר לונביות, שנאמר (שמואל ב יח): "ויסובו עשרה אנשים נושאי כלי יואב, [ויכו את אבשלום וימיתהו"].

ולפי שגנב שלושה לבבות: לב אביו, ולב בית דין, ולב ישראל, (שנאמר (שם טו): ויגנב אבשלום את לב אנשי ישראל), לפיכך נתקעו בו שלושה שבטים, שנאמר (שם יח): "ויקח שלושה שבטים בכפו ויתקעם בלב אבשלום".

משנה מנוקדת

שִׁמְשׁוֹן הָלַךְ אַחַר עֵינָיו,

לְפִיכָךְ נִקְּרוּ פְלִשְׁתִּים אֶת עֵינָיו,
שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאחֲזוּהוּ פְלִשְׁתִּים וַיְנַקְּרוּ אֶת עֵינָיו" (שופטים טז, כא).
אַבְשָׁלוֹם נִתְגָּאָה בִּשְׂעָרוֹ,
לְפִיכָךְ נִתְלָה בִּשְׂעָרוֹ.
וּלְפִי שֶׁבָּא עַל עֶשֶׂר פִּילַגְשֵׁי אָבִיו,
לְפִיכָךְ נִתְּנוּ בּוֹ עֶשֶׂר לוֹנְבִיּוֹת,
שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּסֹבּוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים נֹשְׂאֵי כְּלֵי יוֹאָב[1] (שמואל ב יח, טו).
וּלְפִי שֶׁגָּנַב שְׁלֹשָׁה לְבָבוֹת: לֵב אָבִיו, וְלֵב בֵּית דִּין, וְלֵב יִשְׂרָאֵל,
שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְגַנֵּב אַבְשָׁלוֹם אֶת לֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל" (שמואל ב טו, ו),
לְפִיכָךְ נִתְקְעוּ בּוֹ שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים,
שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקַּח שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים בְּכַפּוֹ וַיִּתְקָעֵם בְּלֵב אַבְשָׁלוֹם" (שמואל ב יח, יד):

נוסח הרמב"ם

שמשון - הלך אחר עיניו,

לפיכך - ניקרו פלשתים את עיניו.
אבשלום - התנאה בשערו,
לפיכך - נתלה בשערו.
ולפי - שבא על עשר פילגשי אביו,
לפיכך - נתנו בו עשר לונכיות,
שנאמר: "ויסובו עשרה נערים נושאי כלי יואב, ויכו את אבשלום וימיתוהו" (שמואל ב יח טו).
ולפי - שגנב שלש גניבות,
לב אביו, ולב בית דין, ולב אנשי ישראל,
שנאמר: "ויגנב אבשלום את לב אנשי ישראל" (שמואל ב טו ו),
לפיכך - נתקעו בו שלשה שבטים,
שנאמר: "ויקח שלשה שבטים בכפו, ויתקעם בלב אבשלום, עודנו חי בלב האלה" (שמואל ב יח יד).

פירוש הרמב"ם

הלך אחר עיניו - רומז למה שהיה לוקח מן הנשים הישרות בעיניו יופיין, וזה כולו מבואר בפסוקי המקרא:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

לונביאות - חניתות:

לב אביו - אמר לו אבשלום לאביו, כתוב לי שילכו עמי שנים איש שאבחר מכל ישראל, כתב לו. והיה מראה חותמו של אביו לשנים, והולכים אחריו, לשנים אחרים והולכים אחריו, עד שכינס מאתים איש, כולן ראשי סנהדראות. הרי שגנב לב אביו ולב ב"ד. ולב כל ישראל, דכתיב ויגנוב אבשלום את לב אנשי ישראל:

פירוש תוספות יום טוב

שמשון הלך אחר עיניו. שנאמר (שופטים י"ד) ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני. איני והכתיב (שם) ואביו ואמו לא ידעו כי מה' היא. כי [אזל] מיהו בתר ישרותיה [אזל]. גמ':

אבשלום נתגאה בשערו שנאמר (שמואל ב יד) וכאבשלום לא היה איש יפה וגו' ובגלחו את ראשו וגו'. לפיכך נתלה בשערו. שנאמר (שם יח) ויקרא אבשלום לפני עבדי דוד ואבשלום רוכב על הפרד ויבא הפרד תחת שובך האלה הגדולה ויאחז ראשו באלה ויתלה בין השמים ובין הארץ והפרד אשר תחתיו עבר. גמ':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כו) (על המשנה) עיניו:

(כז) (על המשנה) בשערו:

(כח) (על המשנה) נתלה. כל זה מבואר בקרא שופטים י"ד. שמואל ב' י"ד וי"ח. גמרא:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

שנאמר ויאחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו:    בכל הספרים ל"ג זה ה"ר יהוסף ז"ל:

נתגאה בשערו:    גרסת הירוש' נתנווה בשערו לפיכך נתלה בשערו וכן הוגה במשנת החכם הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל. ומפ' בגמ' נתגאה בשערו דכתיב וכאבשלום לא היה איש יפה וגו' ובגלחו את ראשו וגו' והיה מקץ ימים לימים אשר יגלח וגו' ושקל את שער ראשו מאתים שקלים באבן המלך ולפיכך נתלה בשערו:

על עשר פילגשים:    כדכתיב בספר שמואל ויעזוב עשר נשים פילגשים לשמור הבית:

שלש לבבות:    מצאתי מוגה שלש גניבות לב אביו א"ל אבשלום לאביו כתוב לי שילכו עמי שנים אנשים שאבחר כך צ"ל בפי' רע"ב ז"ל:

לונכיות:    בכא"ף וכן היא גרסת הערוך בערך לנך ועיין ג"כ בפ' מי שאחזו (גיטין דף ע') ראש ע"א דאמרי' התם מאן דמחי ליה באלונכי דפרסאי וכן כתב רש"י ז"ל פ' עגלה ערופה (סוטה דף מ"ח) ההיא דאיתא בפ"ק דסנהדרין דף י"ד דר' יהודה בן בבא נעצו בו שלש מאות לונכיות בכא"ף וכן נראה שצריך להיות בפ"ק דע"ז דף ח'. שנאמר ויגנב אבשלום בנקודת צירי תחת הנו"ן:

תפארת ישראל

יכין

שמשון הלך אחר עיניו:    שנאמר כי היא ישרה בעיני:

לפיכך נתנו בו עשר לונביות:    [לאנצען]:

ולפי שגנב שלשה לבבות לב אביו ולב בית דין ולב ישראל:    שאמר לאביו שיתן לו כתב שילכו עמו שנים איש שיבחר. והראה הכתב ההוא לשנים וחזר והראהו לב', עד שהלכו אתו ר' ראשי סנהדראות. וכולן לא ידעו למה הולכים עמו. הרי שגנב לב אביו ולב ב"ד. אולם גם לב ישראל, דכתיב ויהי בקרוב איש אליו וגו' ויאמר מי ישימני שופט וגו':

ויגנוב אבשלום את לב אנשי ישראל לפיכך נתקעו בו שלשה שבטים:    [דאלכע]:

בועז

פירושים נוספים





  1. ^ וַיַּכּוּ אֶת אַבְשָׁלוֹם וַיְמִתֻהוּ.