משנה סוטה א דפוסים
משנה סוטה, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
המקנא לאשתו, רבי אליעזר אומר, מקנא לה על פי שנים, ומשקה על פי עד אחד או על פי עצמו.
רבי יהושע אומר, מקנא לה על פי שנים ומשקה על פי שנים.
כיצד מקנא לה?
אמר לה בפני שנים: אל תדברי עם איש פלוני, ודברה עמו, עדיין היא מותרת לביתה, ומותרת לאכול בתרומה.
נכנסה עמו לבית הסתר ושהתה עמו כדי טומאה, אסורה לביתה ואסורה לאכול בתרומה.
ואם מת, חולצת ולא מתייבמת.
ואלו אסורות מלאכול בתרומה: האומרת טמאה אני לך, ושבאו עדים שהיא טמאה, והאומרת איני שותה, ושבעלה אינו רוצה להשקותה, ושבעלה בא עליה בדרך.
כיצד עושה לה? מוליכה לבית דין שבאותו מקום, ומוסרין לו שני תלמידי חכמים, שמא יבוא עליה בדרך.
רבי יהודה אומר: בעלה נאמן עליה.
היו מעלין אותה לבית דין הגדול שבירושלים, ומאיימין עליה כדרך שמאיימין על עדי נפשות.
ואומרים לה: בתי! הרבה יין עושה, הרבה שחוק עושה, הרבה ילדות עושה, הרבה שכנים הרעים עושים.
עשי לשמו הגדול שנכתב בקדושה, שלא ימחה על המים.
ואומרים לפניה דברים שאינה כדאי לשמען, היא וכל משפחת בית אביה.
אם אמרה: טמאה אני, שוברת כתובתה ויוצאת.
ואם אמרה: טהורה אני, מעלין אותה לשער המזרח שעל פתח שער ניקנור, ששם משקין את הסוטות, ומטהרין את היולדות, ומטהרין את המצורעים.
וכהן אוחז בבגדיה, אם נקרעו נקרעו, אם נפרמו נפרמו, עד שהוא מגלה את ליבה, וסותר את שערה.
רבי יהודה אומר: אם היה ליבה נאה, לא היה מגלהו.
ואם היה שערה נאה, לא היה סותרו.
היתה מתכסה בלבנים, מכסה בשחורים.
היו עליה כלי זהב וקטליות, נזמים וטבעות, מעבירים ממנה כדי לנוולה.
ואחר כך מביא חבל מצרי וקושרו למעלה מדדיה.
וכל הרוצה לראות בא לראות, חוץ מעבדיה ושפחותיה, מפני שליבה גס בהן.
וכל הנשים מותרות לראותה, שנאמר (יחזקאל כג): "ונוסרו כל הנשים ולא תעשינה כזמתכנה".
במידה שאדם מודד, בה מודדין לו.
היא קישטה את עצמה לעבירה, המקום ניוולה.
היא גילתה את עצמה לעבירה, המקום גילה עליה.
בירך התחילה בעבירה תחילה ואחר כך הבטן, לפיכך תלקה הירך תחילה ואחר כך הבטן, ושאר כל הגוף לא פלט.
שמשון הלך אחר עיניו, לפיכך ניקרו פלשתים את עיניו, שנאמר (שופטים טז): "ויאחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו".
אבשלום נתגאה בשערו, לפיכך נתלה בשערו.
ולפי שבא על עשר פילגשי אביו, לפיכך נתנו בו עשר לונביות, שנאמר (שמואל ב יח): "ויסובו עשרה אנשים נושאי כלי יואב, [ויכו את אבשלום וימיתהו"].
ולפי שגנב שלושה לבבות: לב אביו, ולב בית דין, ולב ישראל, (שנאמר (שם טו): ויגנב אבשלום את לב אנשי ישראל), לפיכך נתקעו בו שלושה שבטים, שנאמר (שם יח): "ויקח שלושה שבטים בכפו ויתקעם בלב אבשלום".
וכן לעניין הטובה, מרים המתינה למשה שעה אחת, שנאמר (שמות ב): "ותתצב אחותו מרחוק", לפיכך נתעכבו לה ישראל שבעה ימים במדבר, שנאמר (במדבר יב): "והעם לא נסע עד האסף מרים".
יוסף זכה לקבור את אביו ואין באחיו גדול ממנו, שנאמר (בראשית נ): "ויעל יוסף לקבור את אביו, ויעל עמו גם רכב גם פרשים".
מי לנו גדול מיוסף, שלא נתעסק בו אלא משה.
משה זכה בעצמות יוסף ואין בישראל גדול ממנו, שנאמר (שמות יג): "ויקח משה את עצמות יוסף עמו".
מי גדול ממשה שלא נתעסק בו אלא המקום, שנאמר (דברים לד): "ויקבר אותו בגי".
ולא על משה בלבד אמרו, אלא על כל הצדיקים, שנאמר (ישעיה נח): "והלך לפניך צדקך כבוד יי יאספך".
משנה סוטה, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב