משנה סוטה א ז
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת סוטה · פרק א · משנה ז | >>
במידה שאדם מודד, בה מודדין לו.
היא קישטה את עצמה לעבירה, המקום ניוולה.
היא גילתה את עצמה לעבירה, המקום גילה עליה.
בירך התחילה בעבירה תחילה ואחר כך הבטן, לפיכך תלקה הירך תחילה כה ואחר כך הבטן, ושאר כל הגוף לא פלט.
בַּמִּדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד, בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ.
- הִיא קִשְּׁטָה אֶת עַצְמָהּ לַעֲבֵרָה,
- הַמָּקוֹם נִוְּלָהּ.
- הִיא גִלְּתָה אֶת עַצְמָהּ לַעֲבֵרָה,
- הַמָּקוֹם גִּלָּה עָלֶיהָ.
- בַּיָּרֵךְ הִתְחִילָה בַּעֲבֵרָה תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הַבֶּטֶן,
- לְפִיכָךְ תִּלְקֶה הַיָּרֵךְ תְּחִלָּה,
- וְאַחַר כָּךְ הַבֶּטֶן,
- וּשְׁאָר כָּל הַגּוּף לֹא פָּלֵט:
במידה - שאדם מודד,
- בה - מודדין לו.
- היא - קישטה את עצמה לעבירה,
- והמקום - נוולה.
- היא - גילתה עצמה,
- והמקום - גילה עליה.
- הירך התחילה בעבירה תחילה - ואחר כך הבטן,
- לפיכך, תלקה הירך תחילה - ואחר כך הבטן,
- ושאר כל הגוף - לא פלט.
- לפיכך, תלקה הירך תחילה - ואחר כך הבטן,
קשטה - עניין הקשוט ידוע.
והמקום ניוולה - הוא מה שנקדם מגילוי ראשה, וסתירת שערה, וקריעת בגדיה, וקשירתה בחבל.
היא גלתה עצמה - רומז שהיתה יושבת בפתחי הבתים, ומיעוט היותה נסתרת מן האנשים, עד שחשדה בעלה עם מי שחשדה. ועונשה בזה שתהא מגולה לעיני האנשים והנשים, והוא מה שאמרו המקום גילה עליה, וכמו כן באר התלמוד.
תלקה הירך תחילה, ואחר כך הבטן - כשהיה מארר אותה הכהן, והוא אמרו "בתת ה' ירכך נופלת, ואת בטנך צבה"(במדבר ה, כא).
ואמרם ושאר הגוף לא פלט - רוצה לומר ששאר אברי גופה אינם פלטים מן החולי אלא מגיע לכולם הנזק, אבל הירך תחילה ואחר כך הבטן ואחר כך האברים כמו שנתבאר:
המקום ניוולה - שמגלה כהן את ראשה וסותר את שערה וקורע את בגדיה:
היא גילתה את עצמה - ישבה בפרשת דרכים וגילתה עצמה לנואף:
המקום גילה עליה - שכהן מעמידה על שער נקנור ומראה קלונה לבל:
בירך התחילה בעבירה תחלה - בדרך תשמיש הירך נהנה תחלה בקירוב בשר:
ושאר כל הגוף לא פלט - שאר אברי גופה אינם פלטים מן החולי, ואע"פ שלא הוזכרו במקרא אלא בטן וירך:
לפיכך תלקה הירך תחלה. לקלל אותה דכתיב (במדבר ה') בתת ה' את ירכך נופלת ואת בטנך צבה. רש"י. ובגמ' הא כתיב (שם) וצבתה בטנה ונפלה יריכה. אמר אביי כי לייט. לייט תחלה ירך והדר בטן לייט ומיא כי בדקי כי אורחייהו בדקי. בטן ברישא והדר ירך. בקללה נמי כתיב (שם) לצבות בטן ולנפיל ירך ההיא דמודע לה כהן. דבטן ברישא והדר ירך. שלא להוציא לעז על מים המרים:
(כה) (על המשנה) תחלה. לקלל אותה דכתיב בתת ה' את ירכך נופלת ואת בטנך צבה. רש"י. ובגמרא הא כתיב וצבתה בטנה ונפלה ירכה. אמר אביי כי לייט לייט תחלה ירך והדר בטן, ומיא כי אורחייהו בדקי בטן ברישא והדר ירך. כקללה נמי הכתיב לצבות בטן ולנפיל ירך ההיא דמודע לה כהן דבטן ברישא והדר ירך שלא להוציא לעז על מים המרים:
הירך התחילה בעבירה תחלה וא"כ הבטן לפיכך תלקה הירך תחלה: דאמר קרא ברישא בתת ה' את יריכך נופלת והדר ואת בטנך צבה וקללה היא תחלת הפורעניות ומיהו כי בדקי מיא כי אורחייהו בדקי שבמעיי' נכנסו' תחל' ומקללות [ומקלקלות] אותם ואח"כ נופלות לירך וכדכתיב וצבתה בטנה ונפלה יריכה וכדי שלא להוציא לעז על מים המרים שיאמרו לא עשו כסדר האלה ואין פורענות זו על ידן להכי כתיב נמי בקללה לצבות בטן ולנפול ירך. וכן הוא מפורש ברבה פרשת נשוא דף קנ"ג ע"ג ושם בע"א הנוסחא לפיכך תתקלל הירך תחלה ואח"כ הבטן. וביד פ"ג דהלכות סוטה סי' ז' וסי' י"ו:
יכין
היא קשטה את עצמה לעבירה המקום ניולה: כמשנה ו':
היא גלתה את עצמה לעבירה: ולא נשארה בביתה כדרך נשים הצנועות:
המקום גלה עליה: שמראה קלונה ברבים:
בירך התחילה בעבירה תחלה: בפישוק רגלים:
ואחר כך הבטן: דלייט תחלה ירך ואח"כ בטן, דכתיב ירכך נפלת ובטנך צבה. ומיהו מים דרך ביאתן בודקין תחלה בטן ואח"כ ירך:
ושאר כל הגוף לא פלט: אף שלא נזכר בכתוב:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
תוספות שאנץ |
הריטב"א |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש