משנה מעשר שני ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מעשר שני פרק ב: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר זרעים · מסכת מעשר שני · פרק שני ("מעשר שני") · >>

פרקי מסכת מעשר שני: א ב ג ד ה

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

מעשר שני, ניתן לאכילה ולשתיה ולסיכה, לאכול דבר שדרכו לאכול, לסוך דבר שדרכו לסוך.

לא יסוך יין וחומץ, אבל סך הוא את השמן.

אין מפטמין שמן של מעשר שני, ואין לוקחין בדמי מעשר שני שמן מפוטם. אבל מפטם הוא את היין.

נפל לתוכו דבש ותבלין והשביחו, השבח לפי חשבון.

דגים שנתבשלו עם הקפלוטות של מעשר שני והשביחו, השבח לפי חשבון.

עיסה של מעשר שני שאפאה והשביחה, השבח לשני.

זה הכלל, כל ששבחו ניכר, השבח לפי החשבון.

וכל שאין שבחו ניכר, השבח לשני.

משנה ב[עריכה]

רבי שמעון אומר, אין סכין שמן של מעשר שני בירושלים.

וחכמים מתירין.

אמרו לו לרבי שמעון: אם הקל בתרומה חמורה, לא נקל במעשר שני הקל?

אמר להם: מה, לא אם הקל בתרומה החמורה, מקום שהקל בכרשינים ובתלתן, נקל במעשר שני הקל, מקום שלא הקל בכרשינים ובתלתן.

משנה ג[עריכה]

תלתן של מעשר שני, תאכל צמחונים.

ושל תרומה, בית שמאי אומרים, כל מעשיה בטהרה, חוץ מחפיפתה.

ובית הלל אומרים, כל מעשיה בטומאה, חוץ משרייתה.

משנה ד[עריכה]

כרשיני מעשר שני, יאכלו צמחונים, ונכנסין לירושלים ויוצאין.

נטמאו, רבי טרפון אומר, יתחלקו לעיסות, וחכמים אומרים, יפדו.

ושל תרומה, בית שמאי אומרים, שורין ושפין בטהרה, ומאכילין בטומאה.

ובית הלל אומרים, שורין בטהרה, ושפין ומאכילין בטומאה.

שמאי אומר, יאכלו צריד.

רבי עקיבא אומר, כל מעשיהן בטומאה.

משנה ה[עריכה]

מעות חולין ומעות מעשר שני שנתפזרו, מה שלקט, לקט למעשר שני עד שישלים, והשאר חולין.

אם בלל וחפן, לפי חשבון.

זה הכלל: המתלקטים, למעשר שני.

והנבללים, לפי חשבון.

משנה ו[עריכה]

סלע של מעשר שני ושל חולין שנתערבו, מביא בסלע מעות ואומר: סלע של מעשר שני, בכל מקום שהיא, מחוללת על המעות האלו, ובורר את היפה שבהן ומחללן עליה. מפני שאמרו: מחללין כסף על נחושת מדוחק, ולא שיתקיים כן, אלא חוזר ומחללם על הכסף.

משנה ז[עריכה]

בית שמאי אומרים: לא יעשה אדם את סלעיו דינרי זהב; ובית הלל מתירין.

אמר רבי עקיבא: אני עשיתי לרבן גמליאל ולרבי יהושע את כספן דינרי זהב.

משנה ח[עריכה]

הפורט סלע ממעות מעשר שני, בית שמאי אומרים, כל הסלע מעות.

ובית הלל אומרים, שקל כסף ושקל מעות.

רבי מאיר אומר: אין מחללין כסף ופירות על הכסף, וחכמים מתירים.

משנה ט[עריכה]

הפורט סלע של מעשר שני בירושלים, בית שמאי אומרים, כל הסלע מעות.

ובית הלל אומרים, שקל כסף ושקל מעות.

הדנין לפני חכמים אומרים: בשלשה דינרין כסף ודינר מעות.

רבי עקיבא אומר: שלשה דינרין כסף, ורביעית מעות.

רבי טרפון אומר, ארבעה אספרי כסף.

שמאי אומר: יניחנה בחנות ויאכל כנגדה.

משנה י[עריכה]

מי שהיו מקצת בניו טמאין ומקצתן טהורים, מניח את הסלע ואומר: מה שהטהורים שותים, סלע זו מחוללת עליו; נמצאו טהורין וטמאין שותין מכד אחד.

משנה מנוקדת[עריכה]

(א) מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, נִתָּן לַאֲכִילָה וְלִשְׁתִיָּה וּלְסִיכָה,
לֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל,
וְלָסוּךְ דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לָסוּךְ.
לֹא יָסוּךְ יַיִן וָחֹמֶץ,
אֲבָל סָךְ הוּא אֶת הַשֶּׁמֶן.
אֵין מְפַטְּמִין שֶׁמֶן שֶׁל מַעֲשֵׁר שֵׁנִי,
וְאֵין לוֹקְחִין בִּדְמֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁמֶן מְפֻטָּם;
אֲבָל מְפַטֵּם הוּא אֶת הַיַּיִן.
נָפַל לְתוֹכוֹ דְּבַשׁ וְתַבְלִין וְהִשְׁבִּיחוּ,
הַשֶּׁבַח לְפִי חֶשְׁבּוֹן.
דָּגִים שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ עִם הַקַּפְלוֹטוֹת שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהִשְׁבִּיחוּ,
הַשֶּׁבַח לְפִי חֶשְׁבּוֹן.
עִסָּה שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁאֲפָאָהּ וְהִשְׁבִּיחָה,
הַשֶּׁבַח לַשֵּׁנִי.
זֶה הַכְּלָל:
כָּל שֶׁשִּׁבְחוֹ נִכָּר, הַשֶּׁבַח לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן;
וְכָל שֶׁאֵין שִׁבְחוֹ נִכָּר, הַשֶּׁבַח לַשֵּׁנִי:
(ב) רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
אֵין סָכִין שֶׁמֶן שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם.
וַחֲכָמִים מַתִּירִין.
אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן:
אִם הֵקֵל בִּתְרוּמָה חֲמוּרָה, לֹא נָקֵל בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי הַקַּל?
אָמַר לָהֶם:
מַה, לֹא אִם הֵקֵל בִּתְרוּמָה הַחֲמוּרָה, מָקוֹם שֶׁהֵקֵל בְּכַרְשִׁינִים וּבְתִלְתָּן,
נָקֵל בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי הַקַּל, מָקוֹם שֶׁלֹּא הֵקֵל בְּכַרְשִׁינִים וּבְתִלְתָּן?
(ג) תִּלְתָּן שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, תֵּאָכֵל צִמְחוֹנִים.
וְשֶׁל תְּרוּמָה,
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
כָּל מַעֲשֶׁיהָ בְּטָהֳרָה, חוּץ מֵחֲפִיפָתָהּ.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
כָּל מַעֲשֶׂיהָ בְּטֻמְאָה, חוּץ מִשְּׁרִיָּתָהּ:
(ד) כַּרְשִׁינֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, יֵאָכְלוּ צִמְחוֹנִים.
וְנִכְנָסִין לִירוּשָׁלַיִם וְיוֹצְאִין.
נִטְמְאוּ,
רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: יִתְחַלְּקוּ לְעִסּוֹת;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יִפָּדוּ.
וְשֶׁל תְּרוּמָה,
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
שׁוֹרִין וְשָׁפִין בְּטָהֳרָה, וּמַאֲכִילִין בְּטֻמְאָה.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
שׁוֹרִין בְּטָהֳרָה, וְשָׁפִין וּמַאֲכִילִין בְּטֻמְאָה.
שַׁמַּאי אוֹמֵר:
יֵאָכְלוּ צָרִיד.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
כָּל מִעֲשֵׂיהֶן בְּטֻמְאָה:
(ה) מְעוֹת חֻלִּין וּמְעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ,
מַה שֶּׁלִּקֵּט – לִקֵּט לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי עַד שֶׁיַּשְׁלִים,
וְהַשְּׁאָר חֻלִּין.
אִם בָּלַל וְחָפַן,
לְפִי חֶשְׁבּוֹן.
זֶה הַכְּלָל:
הַמִּתְלַקְּטִים, לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי;
וְהַנִּבְלָלִים, לְפִי חֶשְׁבּוֹן:
(ו) סֶלַע שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְשֶׁל חֻלִּין שֶׁנִּתְעָרְבוּ,
מֵבִיא בְּסֶלַע מָעוֹת, וְאוֹמֵר:
סֶלַע שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, בְּכָל מָקוֹם שֶׁהִיא, מְחֻלֶּלֶת עַל הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ;
וּבוֹרֵר אֶת הַיָּפָה שֶׁבָּהֶן, וּמְחַלְּלָן עָלֶיהָ.
מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ:
מְחַלְּלִין כֶּסֶף עַל נְחֹשֶׁת מִדֹּחַק;
וְלֹא שֶׁיִּתְקַיֵּם כֵּן, אֶלָּא חוֹזֵר וּמְחַלְּלָם עַל הַכֶּסֶף:
(ז) בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
לֹא יַעֲשֶׂה אָדָם אֶת סְלָעָיו דִּינְרֵי זָהָב;
וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין.
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא:
אֲנִי עָשִׂיתִי לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּלְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֶת כַּסְפָּן דִּינְרֵי זָהָב:
(ח) הַפּוֹרֵט סֶלַע מִמָּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי,
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: כָּל הַסֶּלַע מָעוֹת;
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: שֶׁקֶל כֶּסֶף וְשֶׁקֶל מָעוֹת.

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:

אֵין מְחַלְּלִין כֶּסֶף וּפֵרוֹת עַל הַכֶּסֶף;
וַחֲכָמִים מַתִּירִים:
(ט) הַפּוֹרֵט סֶלַע שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם,
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
כָּל הַסֶּלַע מָעוֹת;
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
שֶׁקֶל כֶּסֶף וְשֶׁקֶל מָעוֹת.
הַדָּנִין לִפְנֵי חֲכָמִים אוֹמְרִים:
בִּשְׁלֹשָׁה דִּינָרִין כֶּסֶף, וְדִינָר מָעוֹת.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
שְׁלֹשָׁה דִּינָרִין כֶּסֶף, וּרְבִיעִית מָעוֹת.
רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר:
אַרְבָּעָה אַסְפְּרֵי כֶּסֶף.
שַׁמַּאי אוֹמֵר:
יַנִּיחֶנָּה בַּחֲנוּת וְיֹאכַל כְּנֶגְדָּהּ:
(י) מִי שֶׁהָיוּ מִקְצָת בָּנָיו טְמֵאִין וּמִקְצָתָן טְהוֹרִים, מַנִּיחַ אֶת הַסֶּלַע וְאוֹמֵר:
מַה שֶּׁהַטְּהוֹרִים שׁוֹתִים, סֶלַע זוֹ מְחֻלֶּלֶת עָלָיו.
נִמְצְאוּ טְהוֹרִין וּטְמֵאִין שׁוֹתִין מִכַּד אֶחָד:


נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) מעשר שני ניתן לאכילה ולשתייה ולסיכה לאכל דבר שדרכו לאכל ולסוך דבר שדרכו לסוך לא יסוך יין וחומץ אבל סך הוא את השמן אין מפטמין שמן של מעשר שני ואין לוקחין בדמי מעשר שני שמן מפוטם אבל מפטם הוא את היין נפל לתוכו דבש ותבלים והשביחו השבח לפי חשבון דגים שנתבשלו עם קפלוטות של מעשר שני והשביחו השבח לפי חשבון עיסה של מעשר שני שאפיה והשביחה השבח לשני זה הכלל כל ששבחו ניכר השבח לפי חשבון וכל שאין שבחו ניכר השבח לשני.

(ב) רבי שמעון אומר אין סכין שמן של מעשר שני בירושלים וחכמים מתירין אמרו לו לרבי שמעון אם הקל בתרומה החמורה לא נקל במעשר שני הקל אמר להם מה אם הקל בתרומה החמורה מקום שהקל בכרשינין ובתלתן נקל במעשר שני הקל מקום שלא הקל בכרשינין ובתלתן.

(ג) תלתן של מעשר שני תיאכל צמחונין ושל תרומה בית שמאי אומרים כל מעשיה בטהרה חוץ מחפיפתה בית הלל אומרים כל מעשיה בטומאה חוץ משרייתה.

(ד) כרשיני מעשר שני ייאכלו צמחונין ונכנסין לירושלים ויוצאין נטמאו רבי טרפון אומר יתחלקו לעיסות וחכמים אומרים ייפדו ושל תרומה בית שמאי אומרים שורין ושפין בטהרה ומאכילין בטומאה בית הלל אומרים שורין בטהרה ושפין ומאכילין בטומאה שמאי אומר ייאכלו צריד רבי עקיבה אומר כל מעשיהן בטומאה.

(ה) מעות חולין ומעות מעשר שני שנתפזרו מה שלקט לקט למעשר שני עד שישלים והשאר חולין ואם בלל וחפן לפי חשבון זה הכלל המתלקטין למעשר שני והנבללין לפי חשבון.

(ו) סלע של מעשר שני ושל חולין שנתערבו מביא בסלע מעות ואומר סלע של מעשר שני בכל מקום שהיא מחוללת על המעות האלו ובורר את היפה שבהן ומחללן עליה מפני שאמרו מחללין כסף על נחושת מדוחק לא שיקיים כן אלא שהוא חוזר ומחללן על הכסף.

(ז) בית שמאי אומרים לא יעשה אדם את סלעיו דינרי זהב ובית הלל מתירין אמר רבי עקיבה אני עשיתי לרבן גמליאל ולרבי יהושע את כספן דינרי זהב.

(ח) הפורט סלע ממעות מעשר שני בית שמאי אומרים כל הסלע מעות ובית הלל אומרים שקל כסף ושקל מעות רבי מאיר אומר אין מחללין כסף ופירות על כסף וחכמים מתירין.

(ט) הפורט סלע של מעשר שני בירושלים בית שמאי אומרים בכל הסלע מעות ובית הלל אומרים שקל כסף ושקל מעות הדנין לפני חכמים אומרין בשלשה דינרין כסף ובדינר מעות רבי עקיבה אומר בשלשה דינרין כסף וברביעית כסף וברביעית מעות רבי טרפון אומר ארבעה אספרי כסף שמאי אומר יניחנה בחנות ויאכל כנגדה.

(י) מי שהיו מקצת בניו טמאים ומקצתן טהורים מניח את הסלע ואומר מה שטהורים שותין סלע זו מחוללת עליו נמצאו הטמאים והטהורים שותין מכד אחת.

פירושים[עריכה]