משנה מעשר שני ב ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת מעשר שני · פרק ב · משנה ט | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

הפורט סלע של מעשר שני בירושלים, בית שמאי אומרים, כל הסלע מעות.

ובית הלל אומרים, שקל כסף ושקל מעות.

הדנין לפני חכמים אומרים: בשלשה דינרין כסף ודינר מעות.

רבי עקיבא אומר: שלשה דינרין כסף, ורביעית מעות.

רבי טרפון אומר, ארבעה אספרי כסף.

שמאי אומר: יניחנה בחנות ויאכל כנגדה.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הַפּוֹרֵט סֶלַע שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם,

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
כָּל הַסֶּלַע מָעוֹת;
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
שֶׁקֶל כֶּסֶף וְשֶׁקֶל מָעוֹת.
הַדָּנִין לִפְנֵי חֲכָמִים אוֹמְרִים:
בִּשְׁלֹשָׁה דִּינָרִין כֶּסֶף, וְדִינָר מָעוֹת.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
שְׁלֹשָׁה דִּינָרִין כֶּסֶף, וּרְבִיעִית מָעוֹת.
רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר:
אַרְבָּעָה אַסְפְּרֵי כֶּסֶף.
שַׁמַּאי אוֹמֵר:
יַנִּיחֶנָּה בַּחֲנוּת וְיֹאכַל כְּנֶגְדָּהּ:

נוסח הרמב"ם

הפורט סלע של מעשר שני בירושלים בית שמאי אומרים בכל הסלע מעות ובית הלל אומרים שקל כסף ושקל מעות הדנין לפני חכמים אומרין בשלשה דינרין כסף ובדינר מעות רבי עקיבה אומר בשלשה דינרין כסף וברביעית כסף וברביעית מעות רבי טרפון אומר ארבעה אספרי כסף שמאי אומר יניחנה בחנות ויאכל כנגדה.

פירוש הרמב"ם

סלע הוא שני שקלים ודינר הוא רביע הסלע כי הסלע ארבעה דינר:

ורביעתו הוא רביע השקל והוא חצי דינר:

האספרי קבוץ אספר והוא המעה בלשון יון ואיני יודע כמה אספרים יש בסלע וכשרוצה אדם בירושלים להחליף הסלע ולהחזיר מעות ליקח בו מה שירצה מתירין ב"ש לעשותו כלו מעות וב"ה אומר חציו מעות וחציו כסף רוצים בזה מן החצי בחצי בלבד יחליף אותו במעות של נחושת:

הדנין לפני חכמים. הם שמעון בן עזאי ושמעון בן זומא ושמעון המצרי וחנניה, אומרים שיחליף אותו רביע סלע ברביע סלע:

ור"ע אומר שמינית סלע בשמינית סלע בלבד יחליף של נחושת:

ושמאי אומר יניח הסלע בחנות כלומר יתן אותו אל בעל החנות ויוציא אותו על יד על יד עד שישלים הסלע והלכה כב"ה בלבד:

פירוש רבינו שמשון

הפורט סלע. הכא מיירי שהביא בירושלים סלע של מעשר שני ובא אצל שולחני לקנות בו פרוטות להוציאם לצרכי סעודה ולעולם ב"ש דוקא קאמרי בכל הסלע מעות שלא יצטרכו לקנות ב' פעמים וליתן ב' קולבנות וב"ה לא חיישי והשתא ניחא דלא תני לה בעדיות אבל סוגיא דירושלמי איפכא דב"ש מקילים וב"ה מחמירים דחיישינן שמא יוזלו פרוטות א"נ שלא ישהה בעיר עד שיוציא את כולן ויפקידם בעיר עד רגל אחר והפרוטות מתעפשות:

לפני חכמים. בסוף פ"ק דסנהדרין (דף יז:) דהיינו רבי שמעון בן עזאי ושמעון בן זומא וחנן המצרי:

ברביעית. כלומר ברובע סלע יקח ברביעית ממנו מעות שיקח כל ג' רביעית דינר [כסף] ורביעית דינר מעות:

ד' אספרי כסף. הדינר ה' אספרי ובאספרא אחד יקח מעות:

יניחנו בחנות. סברי ב"ש דאין פורטין כלל אלא מניחה אצל חנוני ואוכל כנגדה עד שתכלה ובירושלמי (שם) אמרי' מאי טעמא דשמאי שמא ישכח ויעשה אותן חולין:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

הפורט סלע של מעשר שני בירושלים - שהיה מחליף סלע שבירו ונוטל פרוטות להוציאן לצרכי סעודת מעשר:

ב"ש אומרים - אם בא להחליף כל הסלעים שבידו במעות, יחליף יז: ובית הלל אומרים לא יחליף אלא חציין, שמא לא ישהה בעיר עד שיוציא את כולן, ויפקידם בעיר עד רגל אחר, והפרוטות מתעפשות, ואם יחזור ויחליפס בסלעים נמצא שולחני משתכר שני פעמים ומעשר שני נפחד:

הדנין לפני חכמים - שמעון בן עזאי ושמעון בן זומא וחנן המצרי יח:

בשלשה דינרין כסף ובדינר מעות - הסלע הוא ד' דינרים, וכשבא להח. ליף הסלע לא יקח אלא בדינר א' פרוטות ושלשה דינרים יהיו כסף:

רביעית כסף ברביעית מעות - בדינר רביעי של כסף לא יקח אלא ברביעיתו מעות של נחשת, וג' חלקים כסף. שנמצא לוקח מעות אחד מששה עשר בסלע בלבד:

ארבעה אספרי כסף - הדינר ה' אספרי, ומטבע הוא בארץ יון ועד היום קורין לו אספרי. נמצא הסלע עשרים אספרי. וכשהוא מחלל הדינר יחללנו על ד' אספרי כסף ואספר א' נחשת. נמצא לוקח נחשת א' מעשרים בסלע בלבד:

יניחנה בחנות ויאכל כנגדה - לא יחלל כלל על פרוטות שמא ישכח ויעשה אותן חולין, אלא יניח הסלע אצל החנוני ויאכל כנגדה עד שתכלה. ואין הלכה אלא כדברי כ"ה בלבד:

פירוש תוספות יום טוב

בית שמאי אומרים כל הסלע מעות. לפירוש הר"ב וכפירש"י בפרק הזהב הוי מתני' בית שמאי לקולא וב"ה לחומרא וקשיא דבעדיות פ"ק תני לה בהדי הני דב"ש לחומרא. והר"ש מפרש דה"נ ב"ש לחומרא וסברי דדוקא יחליף בכל הסלע מעות שלא יצטרכו לקנות ב' פעמים וליתן שתי קולבנות. וכתב עוד דסוגית הירושלמי כפירוש רש"י והר"ב:

הדנין לפני חכמים. כתב הר"ב שמעון בן עזאי ושמעון בן זומא. וחנן המצרי. וכ"כ הר"ש. ובסוף פ"ק דסנהדרין [דף יז:] חשיב נמי חנניא בן חכינאי. ותו רב נחמן בר יצחק מתני ה' שמוסיף שמעון בן ננס. ופי' רש"י שם שכל אלו לא באו לזקנה. ויושבין בקרקע ומשיבין תשובות קושיות לזקנים והיינו דנין בהלכה:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יז) (על הברטנורא) לפירושו הוי מתניתין בית שמאי לקולא ובית הלל לחומרא. וקשה דבעדיות תני לה בהדי הני דבית שמאי לחומרא (ובספר ב"ד תירץ דלא חשיב שם מה דפליגי ביה נמי תנאי אחריני). והר'ש מפרש, דהכא נמי בית שמאי לחומרא וסברי דדוקא בכל הסלע מעות שלא יצטרכו לקנות (כלומר להחליף) שתי פעמים וליתן שתי קלבונות (דמי החלפה לשלחני):

(יח) (על הברטנורא) ובסוף פרק קמא דסנהדרין חשיב נמי חנניא בן חכינאי ותו מוסיף שמעון בן ננס, ופירש רש"י שכל אלו לא באו לזקנה, ויושבין בקרקע ומשיבין תשובות קושיות לזקנים, והיינו דנין בהלכה:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ובה"א בשקל כסף ובשקל מעות:    פי' רש"י ז"ל לא יחליף בפרוטות אלא חציין כו'. וכתב הר"ש שירילי"ו ז"ל לפי שיטת רש"י ז"ל אי נמי משום סחורה דדרך הוא להחליף כל הסלע בפרוטות דאין מפסיד אלא אדרבה מרויחין לפעמים וס"ל לב"ה דאסיר משום סחורה והוו ב"ש לקולא וב"ה לחומרא ע"כ:

הדנין:    מפ' להו ספ"ק דסנהדרין בן עזאי בן זומא חנן המצרי וחנניא בן חכינאי רב נחמן בר יצחק מוסיף אף שמעון התמני:

ר' עקיבא אומר שלשה דינרי כסף וברביעית כסף ברביעית מעות:    כך צ"ל. אבל הר"ש שירילי"ו ז"ל גריס וברבעת כסף וברבעת מעות בוי"ו ובלא יו"ד כלל [הגהה גם ה"ר יהוסף ז"ל כתב וז"ל וברבעת כסף וכו' פי' וברובע של השקל שהוא מטבע שנקרא רבעת לוקח כסף וברבעת האחר שהוא חצי הדינר האחר לוקח פרוטות כנ"ל וכן מצינו בתלמוד לשון זה ועמדו קנים בו ביום ברבעתים עכ"ל ז"ל:]. ופירש ור' עקי' מחמיר טפי ולא שרי אלא שמינית סלע בפרוטות ע"כ ולדידיה הוי רבעת מין מטבע שהוא חצי דינר דהיינו שלשה מעין וכן נראה שמפרש הרמב"ם ז"ל שכתב ור' עקיבא סבר דבשמינית סלע בלבד יחליף מעות והוא הרמב"ם ז"ל כתב ד' אספרי כסף איני יודע כמה אספרים יש בסלע ע"כ. ובערוך ורבינו האיי אמר איצטרי גרסי' והן חתיכות של כסף ע"כ אבל ה"ר שלמה שירילי"ו ז"ל כתב ד' אספרי כסף פי' דהיינו מעין בלשון יון ור' טרפון לא שרי אלא שתי מעין להחליף בפרוטות לחוד וה"ק הדינר השני של שקל השני יקח בו ד' אספרי כסף בכסף ונשארו שני מעין שיחליף בפרוטות לחוד וכל חד וחד אתי למעוטי משיעורא דחברי' שמאי אומר וכו' פירשתי משניות אלו לפי דרכו של רש"י ז"ל דסובר דרישא דתני ממעות הוא שיש לו פרוטות ומחליפן כדי לקבל סלע כסף והכי מפרש לה בירושלמי דמצרף הוא דבעי למימר והא דקתני הפורט רוצה לומר שמונה סכום פרוטותיו לקבל הסלע ופירוש הגמרא יש לנו לקבל דאינהו הוו בקיאי בפירוש המשניות יותר מדורות אשר באו לאחריהם ועוד דלהכי תני ממעות לומר דמעות היו בידו וסיפא לא תני ממעות דהסלע הוא דבא להחליף ועוד סובר רש"י ז"ל דהני תרתי מתני' קולי ב"ש וחומרי ב"ה הוו ולא קשה דאמאי לא תני להו בפ' קולי ב"ש וחומרי ב"ה דהא בבא דלקמן דקתני דמחמרי ב"ה ואמרי לא שמענו אלא בבאה מן הקציר עד סוף הפרק לא קתני להו התם וטעמא דלא תני התם אלא אותם דלא חזרו ב"ה והודו לב"ש אבל הך דחזרו לא וה"נ לא קתני התם אלא אותם דשאר תנאים לא חלקו עלייהו דב"ש וב"ה והני חלקו עליהן שמאי גופיה ושאר תנאים כגון הכא דחלקו עליהן דנין לפני חכמים וכו' ושמאי גופיה ודלעיל פליגי ר"מ ורבנן עלייהו דב"ה וכבר כתב רבינו שמשון ז"ל דבירוש' משמע כדברי רש"י ז"ל ועוד הוכחת מחלוקת התנאים בתרי באבי הוכחה גמורה היא ובתוספות שנאץ חזרו והודו לרש"י ז"ל מן הטעם הזה ונקטינן השתא דאיכא תלתא גווני קולי ב"ש וחומרי ב"ה שנויין בעדויות חדא גוונא דפליגי עלייהו תנאי דמחמרי טפי מינייהו והיינו הנהו דתנינן הכא ושנויין אגבן הנהו דפליגי עלייהו נמי דמקילין טפי מינייהו אלא שחזרו בהן והודו והדר תני חומרי דב"ה דלא איפליגו עלייהו תנאי כלל פירקא באנפי נפשיה והדר תני פלוגתי אחריני דחומרי ב"ה נמי נינהו אלא דהוו אליבא דחד תנא כגון ר' יהודה שהיה שונה ששה דברים על אותם שלמעלה ור' יוסי נמי היה שונה כך וכך על אותם שלמעלה ותנאי אחריני דלא מנו אלא עשרים וד' ותו לא הוו סברי דבשאר מילי לא אפליגו ב"ש וב"ה עלייהו אלא כולן היו שוין בדברים ההם ומחמירין היו. עכ"ל ה"ר שלמה שירילי"ו ז"ל:


פירושים נוספים