משנה מעשר שני ב ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת מעשר שני · פרק ב · משנה ז | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

בית שמאי אומרים: לא יעשה אדם את סלעיו דינרי זהב; ובית הלל מתירין.

אמר רבי עקיבא: אני עשיתי לרבן גמליאל ולרבי יהושע את כספן דינרי זהב.

משנה מנוקדת

[עריכה]

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:

לֹא יַעֲשֶׂה אָדָם אֶת סְלָעָיו דִּינְרֵי זָהָב;
וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין.
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא:
אֲנִי עָשִׂיתִי לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּלְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֶת כַּסְפָּן דִּינְרֵי זָהָב:

נוסח הרמב"ם

בית שמאי אומרים לא יעשה אדם את סלעיו דינרי זהב ובית הלל מתירין אמר רבי עקיבה אני עשיתי לרבן גמליאל ולרבי יהושע את כספן דינרי זהב.

פירוש הרמב"ם

ב"ש אומרים אסור לאדם להחליף סלעי המעשר ולעשותן דינר זהב וזה גזרה שמא לא ימצא להחליף ויתבטל מעלות ירושלים וב"ה לא גזרי שמא ישהה עליותיו והביא ר"ע מעשה לאמת בו דעת בית הלל והוא נכון:

פירוש רבינו שמשון

לא יעשה אדם סלעין דינרי זהב. בריש הזהב (מד:) פליגי דאיכא למאן דאמר בית שמאי וב"ה בכסף ראשון ולא בכסף שני [פליגי] ואיכא למ"ד דמדרבנן פליגי דב"ש סברי גזרינן שמא ישהה עליותיו זמנין דלא מלו זוזי בדינרין ולא סליק וב"ה סברי לא גזרינן:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

לא יעשה אדם סלעיו דינרי זהב - סלעים של כסף שיש לו ממעשר שני לא יעשה אותם דינרי זהב, שמא ישהה עליותיו עד שיחליף סלעיו ויתבטל מלעלות לרגל יד. וב"ה סברי לא גזרינן:

פירוש תוספות יום טוב

לא יעשה אדם סלעיו דינרי זהב. פי' הר"ב שמא ישהה עליותיו עד שיחליף סלעיו. לישנא דגמ' פ' הזהב דף מד דזימנין דלא מלו זוזי בדינרא:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יד) (על הברטנורא) לשון הגמרא בבא מציעא דף מה: דזמנין דלא מלו זוזי בדינרא, [פירוש, שלא יספיק להיות לו סלעים מעשר עד שיגיעו לדמי דינר זהב וימתין לשנה הבאה. עפ"י פירש"י], (וע"ש בהרא"ש דלמסקנא גם בית הלל אוסרין, ואולי מיירי כאן בדמאי ועין דמאי פרק א' משנה ב', מ"ח):

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

בש"א לא יעשה וכו' וב"ה מתירין:    קסברי הכסף כסף ריבה דכסף יתירי כתיבי בפרשה וב"ש סברי הכסף כסף ראשון ולא כסף שני לישנא אחרינא דב"ש סברי כספא טבעא ודהבא פירא וטבעא אפירא לא מחללינן דכתיב וצרת הכסף וב"ה סברי כספא פירא ודהבא טבעא ופירא אטבעא מחללינן והתם ר"פ הזהב פרכי' בשלמא להך לישנא דאמרת דמדאורייתא מישרא שרו ובדרבנן פליגי דב"ש סברי דרבנן הוא דגזרו ביה שמא ישהה עליותיו שיהיו לו סלעי מעשר עד שיגיעו לדמי דינר זהב בשנה שניה שימכור מעשרות שנה הבאה וב"ה סברי לא גזרי' שמא ישהה עליותיו דכי לא מלו נמי בדינרא אסוקי מסיק לה שאין משאן כבד היינו דקתני יעשה ולא יעשה ולא קתני לשון חלול דקסברי יש חלול. אבל חכמים החמירו עליו. אלא להך לישנא דאמרת דמדאוריי' פליגי אי משום טעמא דכסף שני אי משום דדהבא פירא הוא דהוי כיון דאיסורו דאורייתא ולא מיתפסי בקדושת מעשר הכי איבעי ליה למיתני בש"א אין סלעי מעשר שני מתחללין על דינרי זהב ובה"א מתחללין וקאי בקושיא:

כספן דינרי זהב:    כספן שהיה להם ממעות מעשר שני ואתא לאשמועי' דאפי' לכתחלה ואפי' לאדם חשוב שרו ב"ה דרבן גמליאל מב"ה קאתי ועשה מעשה לעצמו ולא חש לדבית שמאי כלל:


פירושים נוספים