משנה מגילה ב ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת מגילה · פרק ב · משנה ה | >>


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

כל היום כשר לקריאת המגילהכג, ולקריאת ההלל, ולתקיעת שופר, ולנטילת לולב, ולתפילת המוספיןכד, ולמוספיןכה, ולוידוי הפרים, ולוידוי המעשר, ולוידוי יום הכיפורים, לסמיכה, לשחיטה, לתנופה, להגשה, לקמיצה ולהקטרה, למליקה, ולקבלה, ולהזיה, ולהשקיית סוטה, ולעריפת העגלה, ולטהרת המצורעכו.

משנה מנוקדת

[עריכה]

כָּל הַיּוֹם כָּשֵׁר לִקְרִיאַת הַמְּגִלָּה כג, וְלִקְרִיאַת הַהַלֵּל, וְלִתְקִיעַת שׁוֹפָר, וְלִנְטִילַת לוּלָב, וְלִתְפִלַּת הַמּוּסָפִין כד, וְלַמּוּסָפִין כה, וּלְוִדּוּי הַפָּרִים, וּלְוִדּוּי הַמַּעֲשֵׂר, וּלְוִדּוּי יוֹם הַכִּפּוּרִים, לִסְמִיכָה, לִשְׁחִיטָה, לִתְנוּפָה, לְהַגָּשָׁה, לִקְמִיצָה וּלְהַקְטָרָה, לִמְלִיקָה, וּלְקַבָּלָה, וּלְהַזָּיָה, וּלְהַשְׁקָיַת סוֹטָה, וְלַעֲרִיפַת הָעֶגְלָה, וּלְטָהֳרַת הַמְּצֹרָע כו.

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

כל היום כשר לקרות את המגילה ולקריאת ההלל ולתקיעת שופר ולנטילת לולב ולתפילת המוספין ולמוספין ולווידוי הפרים ולווידוי המעשר ולווידוי יום הכיפורים לסמיכה ולשחיטה לתנופה להגשה לקמיצה ולהקטרה למליקה לקבלה ולהזיה להשקאת סוטה ולעריפת העגלה ולטהר את המצורע.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

כל היום כשר לקריאת מגילה כו': וידוי המעשר כבר בארתי אותו במס' מע"ש (פ"ה ה"י) ובאה אחר זאת הפרשה היום הזה ה' אלהיך וגו' ודרשינן סמוכין היום נאמר בהלל זה היום עשה ה' ובשופר יום תרועה יהיה לכם. ובמוספים דבר יום ביומו. ובתפלת המוספין כמו המוספין. וידוי פרים הוא הוידוי הנאמר על פר כהן המשיח ופר העלם דבר של צבור ועוד יתבאר עניינם בהוריות. ומיני העבודה כולם שזכר לא יהיו אלא ביום לאמרו ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ביום ולא בלילה. וכבר בארנו בשלישי מר"ה (הלכה א') כי הדינים לא יהיו אלא ביום. ואמרי' בסוטה ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת ואמר על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט מה משפט ביום אף השקאת סוטה ביום ואמר בעגלה ערופה ונכפר להם הדם ולפי שבא בהם לשון כפרה כקדשים לא יהיו אלא ביום כמו שהקדשים לא יקרבו אלא ביום כמו שזכרנו. וטהרת מצורע הוא בפירוש ביום טהרתו:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

ולוידוי הפרים - פר כהן משיח, ופר העלם דבר של צבור, שמתודים עליהם חטאם שהביאום עליו:

ולוידוי מעשר - ביערתי הקדש מן הבית:

לסמיכה - וסמך את ידו על ראש העולה:

להגשה - מגיש את המנחה תחלה בקרן מערבית דרומית של מזבח, ואח"כ קומץ:

ולקמיצה ולהקטרה - בהקטרת קומץ קאמר, שהוא במנחה כנגד זריקת דם בזבחים, ואינה כשרה אלא ביום. אבל הקטר חלבים ואיברים כשר כל הלילה כדתנן במתניתין:

לקבלה - קבלת הדם במזרק:

להזייה - הזיית פרים הנשרפים וכל חטאות הפנימיות. וזריקת דם על המזבח נמי קרי הזייה:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

לקריאת המגילה. דאמר קרא והימים האלה נזכרים ונעשים. ולקריאת ההלל דכתיב ביה (תהלים קי"ח) זה היום עשה ה'. ולתקיעת שופר דכתיב (במדבר כ"ט) יום תרועה יהיה לכם. ולנטילת לולב דכתיב (ויקרא כ"ג) ולקחתם לכם ביום הראשון. ולתפלת המוספין כמוספין שויוהו רבנן. ולמוספין דכתיב (שם) דבר יום ביומו. [וצ"ע דתיפוק ליה מביום צוותו כדלקמן] [וכ"ה אדהכא נמי בירושלמי]. ולוידוי הפרים דיליף כפרה כפרה מיוה"כ דהא דכתיב (שם ט"ז) וכפר בעדו ובעד ביתו. בכפרת דברים הכתוב מדבר. כמו שכתבתי במשנה ח' פ"ג דיומא וכפרה ביממא הוא. דכתיב (שם) ביום הזה יכפר עליכם. ולוידוי המעשר. דכתיב (דברים כ"ז) ואמרת לפני ה' אלהיך בערתי הקדש וגו'. וסמיך ליה היום הזה ה' אלהיך מצוך. ועיין מ"ש במשנה ו' פ"ה דמעשר שני. לסמיכה לשחיטה. דכתיב וסמך ושחט וכתיב (ויקרא י"ט) ביום זבחכם. ומביום צוותו לא נפקא דשחיטה כשרה בזר. ונמצא שאינה עבודה והתם להקריב כתיב. תוספת. לתנופה. דכתיב (שם כ"ג) וביום הניפכם את העומר. ולהגשה. דאתקש לתנופה דכתיב והניף והקריב. ובתרווייהו נמי א"צ כהן דמקמיצה ואילך מצות כהונה. תוס'. ולקמיצה וכו'. עד ולהזייה דכתיב (שם ו') ביום צוותו. ועיין מ"ש במשנה ח' פ"ק דקדושין [ד"ה] הקבלות בשם התוס'. ולהשקיית סוטה. אתיא תורה תורה כתיב הכא (במדבר ח') ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת וכתיב התם (דברים י"ז) על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט. מה משפט ביום [כדתנן ברפ"ד דסנהדרין [אף כאן ביום]]. ולעריפת העגלה. כפרה כתיב [בה] (שם כ"א) [ונכפר להם הדם] כקדשים. ולטהרת המצורע. זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו (ויקרא י"ד) גמרא. ובסדרא דנקטא מתני' אפשר לי לומר דמשום דהתחיל במגילה דמכילתין היא נקט בתרה הלל דקריאה דכוותה. ותנא בהדייהו שופר ולולב ששוים לענין שבת. ותקיעת שופר דר"ה קדים לנטילת לולב שבט"ו לחדש. וכן סידורם בכתוב. ותפלת המוספים. איידי דאתיא מדרבנן חביבא ליה ואקדמה. ומש"ה סמיך לה המוספים עצמן דלדידהו שויוה. ווידוי פרים דאתיא ליה מדרשא חביב ואקדמיה. וכן נמי וידוי מעשר דמסמוכים דריש. ולפי שוידוי פרים קדשים הן הקדים לוידוי מעשר. והדר תנא וידוי יוה"כ דמיניה אתיא וידוי פרים. וסמיכה אתיא מהיקשא. ועוד דוידוי בשעת סמיכה היא כדתנן בפ"ג דיומא. וסומך שתי ידיו עליו ומתודה הלכך סמיך סמיכה לוידוי יוה"כ. והדר תני שחיטה דמינה יליף לסמיכה. וכמו סמיכה ושחיטה דא"צ כהן ה"נ תנופה והגשה הלכך תני להו בהדייהו. ותנופה היא כעין סמיכה. כדרך השנוי בסוף פ"ט דמנחות. והגשה כעין שחיטתן בצפון. הלכך אע"ג דהגשה מהיקשא אתיא. תני להו כסדר סמיכה ושחיטה. ותניגבייהו קמיצה והקטרה דדיני מנחה נינהו. והדר תני מליקה שהיא במקום שחיטה. דכבר תנא ליה. ואחריו קבלה והזייה כסדרן. והקדים השקיית סוטה לעריפת עגלה דעגלה ערופה אע"ג דכפרה כתיב בה מ"מ לאו קרבן היא והשקיית סוטה כתובה בפרשת נשא. ועגלה [בשופטים] וסיים בטהרת מצורע. אע"ג דקדים בתורה להשקיית סוטה. כדי לצאת בטהרה. כאותה ששנינו בסוף מסכת כלים:

ולמוספין ואע"ג דתמידי השחר קדימי [כדאיתא רפ"י דזבחים] ואין לך מאוחר לתמיד דבין הערבים [כדאיתא רפ"ה דפסחים] אפ"ה כיון שאם הקדימום קודם לתמיד של שחר. או אחרום לתמיד של בין הערבים כשרים. שפיר מצי תני דמצותן כל היום. ותמידין לא תני הכא. דשל שחר זמנו עד ד' שעות או עד חצות [כדאיתא רפ"ד דברכות] ושל הערבים ליתיה אלא מו' שעות ולמעלה [כדאיתא ברפ"ה דפסחים]. הר"ן:

ולטהרת המצורע. בצפרים. ועץ ארז. ואזוב. ושני תולעת. רש"י:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(כג) (על המשנה) לקריאת כו'. כולהו מקראי יליף להו בגמרא:

(כד) (על המשנה) ולתפלת כו'. כמוספין שווינהו רבנן. גמרא:

(כה) (על המשנה) ולמוספין. דבר יום ביומו. גמרא. וצ"ע דתיפוק ליה מביום צוותו כדיליף מיניה קמיצה וכו' וכ"ה בירושלמי אדהכא ועתוי"ט טעם סידורן זא"ז:

(כו) (על המשנה) ולטהרת המצורע. בצפרים ועשן ארז ואזוב ושני תולעת. רש"י:


פירושים נוספים

בבלי כ ב