משנה כריתות ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


כריתות פרק ג: משנה תוספתא ירושלמי בבלי



<< · משנה · סדר קדשים · מסכת כריתות · פרק שלישי ("אמרו לו") · >>

פרקי מסכת כריתות: א ב ג ד ה ו

משנה א · משנה ב · משנה ג ·משנה ד ·משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·
נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים

פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

אמרו לו אכלת חלב, מביא חטאת.

עד אומר אכל ועד אומר לא אכל, אשה אומרת אכל ואשה אומרת לא אכל, מביא אשם תלוי.

עד אומר אכל והוא אומר לא אכלתי, פטור.

שנים אומרים אכל והוא אומר לא אכלתי, רבי מאיר מחייב.

אמר רבי מאיר, אם הביאוהו שנים למיתה חמורה, לא יביאוהו לקרבן הקל.

אמרו לו, מה אם ירצה לומר מזיד הייתי.

משנה ב[עריכה]

אכל חלב וחלב בהעלם אחד, אינו חייב אלא חטאת אחת.

אכל חלב ודם ונותר ופיגול בהעלם אחד, חייב על כל אחד ואחד.

זה חומר במינין הרבה ממין אחד.

וחומר במין אחד ממינין הרבה: שאם אכל כחצי זית וחזר ואכל כחצי זית ממין אחד, חייב.

משני מינין, פטור.

משנה ג[עריכה]

וכמה ישהה האוכלן, כאלו אכלן קליות, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, עד שישהה מתחלה ועד סוף כדי אכילת פרס.

אכל אוכלין טמאין, ושתה משקין טמאין, שתה רביעית יין ונכנס למקדש, ושהה כדי אכילת פרס.

רבי אליעזר אומר, אם הפסיק בה או שנתן לתוכו מים כל שהוא, פטור.

משנה ד[עריכה]

יש אוכל אכילה אחת וחייב עליה ארבע חטאות ואשם אחד: טמא שאכל את החלב, והיה נותר, מן מוקדשים, וביום הכפורים.

רבי מאיר אומר, אם היתה שבת והוציאו [ בפיו ], חייב.

אמרו לו, אינו מן השם.

משנה ה[עריכה]

יש בא ביאה אחת וחייב עליה שש חטאות: הבא על בתו, חייב עליה משום בתו, ואחותו, ואשת אחיו, ואשת אחי אביו, ואשת איש, ונדה.

והבא על בת בתו, חייב עליה משום בת בתו, וכלתו, ואחות אשתו, ואשת אחיו, ואשת אחי אביו, ואשת איש ונדה.

רבי יוסי אומר, אם עבר הזקן ונשאה, חייב עליה משום אשת אב.

וכן הבא על בת אשתו, ועל בת בת אשתו.

משנה ו[עריכה]

הבא על חמותו, חייב עליה משום חמותו, וכלתו, ואחות אשתו, ואשת אחיו, ואשת אחי אביו, ואשת איש, ונדה.

וכן הבא על אם חמותו, ועל אם חמיו.

רבי יוחנן בן נורי אומר, הבא על חמותו, חייב עליה משום חמותו, ואם חמותו, ואם חמיו.

אמרו לו, שלשתן שם אחד הן.

משנה ז[עריכה]

אמר רבי עקיבא, שאלתי את רבן גמליאל ואת רבי יהושע באטליס של אמאום, שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו [ של רבן גמליאל ], הבא על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו בהעלם אחד מהו, חייב אחת על כולן, או אחת על כל אחת ואחת, ואמרו לי, לא שמענו.

אבל שמענו, הבא על חמש נשיו נדות בהעלם אחד, שהוא חייב על כל אחת ואחת.

ורואין אנו שהדברים קל וחומר.

משנה ח[עריכה]

ועוד שאלן רבי עקיבא, אבר המדולדל בבהמה מהו.

אמרו לו, לא שמענו.

אבל שמענו באבר המדולדל באדם, שהוא טהור, שכך היו מוכי שחין בירושלים עושין, הולך לו ערב פסח אצל הרופא וחותכו עד שהוא מניח בו כשעורה, ותוחבו בסירה, והוא נמשך ממנו, והלה עושה פסחו, והרופא עושה פסחו.

ורואין אנו שהדברים קל וחומר.

משנה ט[עריכה]

ועוד שאלן רבי עקיבא, השוחט חמשה זבחים בחוץ בהעלם אחד מהו, חייב אחת על כולם, או אחת על כל אחת [ ואחת ].

אמרו לו, לא שמענו.

אמר רבי יהושע, שמעתי באוכל מזבח אחד בחמשה תמחויין בהעלם אחד, שהוא חייב על כל אחד ואחד משום מעילה.

ורואה אני שהדברים קל וחומר.

אמר רבי שמעון, לא כך שאלן רבי עקיבא.

אלא באוכל נותר מחמשה זבחים בהעלם אחד מהו, חייב אחת על כולן או אחת על כל אחת ואחת, אמרו לו, לא שמענו.

אמר רבי יהושע, שמעתי באוכל מזבח אחד בחמשה תמחויים בהעלם אחד, שהוא חייב על כל אחת ואחת משום מעילה.

ורואה אני שהדברים קל וחומר.

אמר רבי עקיבא, אם הלכה, נקבל. ואם לדין, יש תשובה.

אמר לו, השב.

אמר לו, לא, אם אמרת במעילה שעשה בה את המאכיל כאוכל, ואת המהנה כנהנה, צרף המעילה לזמן מרובה, תאמר בנותר, שאין בו אחד מכל אלו.

משנה י[עריכה]

אמר רבי עקיבא, שאלתי את רבי אליעזר, העושה מלאכות הרבה בשבתות הרבה מעין מלאכה אחת בהעלם אחד מה הוא, חייב אחת על כולן או אחת על כל אחת ואחת, אמר לי, חייב על כל אחת ואחת מקל וחומר, ומה אם הנדה, שאין בה תוצאות הרבה וחטאות הרבה, חייב על כל אחת ואחת. שבת שיש בה תוצאות הרבה וחטאות הרבה, אינו דין שיהא חייב על כל אחת ואחת.

אמרתי לו, לא, אם אמרת בנדה, שיש בה [ שתי ] אזהרות, שהוא מוזהר על הנדה והנדה מוזהרת עליו, תאמר בשבת שאין בה אלא אזהרה אחת.

אמר לי, הבא על הקטנות יוכיח, שאין בהם אלא אזהרה אחת וחייב על כל אחת ואחת.

אמרתי לו, לא, אם אמרת בבא על הקטנות, שאף על פי שאין בהן עכשיו, יש בהן לאחר זמן, תאמר בשבת, שאין בה לא עכשיו ולא לאחר זמן.

אמר לי, הבא על הבהמה יוכיח.

אמרתי לו, בהמה כשבת.


משנה מנוקדת[עריכה]

משנה כריתות ג ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) אמרו לו אכלת חלב מביא חטאת עד אומר אכל ועד אומר לא אכל אישה אומרת אכל ואישה אומרת לא אכל מביא אשם תלוי עד אומר אכל והוא אומר לא אכלתי פטור שנים אומרין אכל והוא אומר לא אכלתי רבי מאיר מחייב אמר רבי מאיר אם הביאוהו שנים למיתה חמורה לא יביאוהו לקרבן הקל אמרו לו מה אם ירצה ויאמר מזיד הייתי.

(ב) אכל חלב וחלב בעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחת אכל חלב ודם ונותר ופגול בעלם אחד חייב על כל אחת ואחת זה חומר במינים הרבה ממין אחד וחומר במין אחד ממינים הרבה שאם אכל כחצי זית וחזר ואכל כחצי זית ממין אחד חייב משני מינים פטור.

(ג) וכמה ישהה באוכלן כאילו אוכלן קליות דברי רבי מאיר וחכמים אומרין עד שישהה מתחילה ועד סוף יתר מכדי אכילת פרס אכל אוכלין טמאין שתה משקין טמאין שתה רביעית יין נכנס למקדש ושהה כדי אכילת פרס רבי אלעזר אומר אם הפסיק בה או שנתן לתוכה מים כל שהוא פטור.

(ד) יש אוכל אכילה אחת וחייב עליה ארבע חטאות ואשם אחד הטמא שאכל את החלב והיה נותר מן המוקדשין ביום הכיפורים רבי מאיר אומר אם הייתה שבת והוציאו בשבת אמרו לו אינו השם.

(ה) יש בא ביאה אחת וחייב עליה שש חטאות הבא על בתו חייב עליה משום בתו ואחותו ואשת אחיו ואשת אחי אביו ואשת איש ונידה וכן הבא על בת בתו חייב עליה משום בת בתו וכלתו ואחות אשתו ואשת אחיו ואשת אחי אביו ואשת איש ונידה רבי יוסי אומר אם עבר הזקן ונשאה חייב עליה משום אשת אב וכן הבא על בת אשתו ועל בת בת אשתו.

(ו) הבא על חמותו חייב עליה משום חמותו וכלתו ואחות אשתו ואשת אחיו ואשת אחי אביו ואשת איש ונידה וכן הבא על אם חמותו ועל אם חמיו רבי יוחנן בן נורי אומר הבא על חמותו חייב עליה משום חמותו ואם חמותו ואם חמיו אמרו לו שלשתן שם אחד הן.

(ז) אמר רבי עקיבה שאלתי את רבן גמליאל ואת רבי יהושע באטליס של אמאוס שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל הבא על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אימו בעלם אחד מה הוא חייב אחת על כלן או אחת על כל אחת ואחת אמרו לי לא שמענו אבל שמענו בבא על חמש נשיו נידות בעלם אחד שהוא חייב על כל אחת ואחת ורואין אנו שהדברים קל וחומר.

(ח) שאלן רבי עקיבה אבר המדולדל בבהמה מה הוא אמרו לו לא שמענו אבל שמענו באבר המדולדל באדם שהוא טהור שכך היו מוכי שחין שבירושלים עושין הולך לו ערב פסחים אצל הרופא וחותכו עד שהוא מניח בו כשעורה ותוחבו בסירה ונמשך הימנו והלה עושה פסחו והרופא עושה פסחו ורואין אנו שהדברים קל וחומר.

(ט) ועוד שאלן רבי עקיבה השוחט חמישה זבחים בחוץ בעלם אחד מה הוא חייב אחת על כלם או אחת על כל אחד ואחד אמרו לו לא שמענו אמר רבי יהושע שמעתי באוכל מזבח אחד בחמישה תמחויין בעלם אחד שהוא חייב על כל אחד ואחד משום מעילה ורואה אני שהדברים קל וחומר אמר רבי שמעון לא כך שאלן רבי עקיבה אלא באוכל נותר מחמישה זבחים בעלם אחד מה הוא חייב אחת על כלן או אחת על כל אחד ואחד אמרו לו לא שמענו אמר רבי יהושע שמעתי באוכל מזבח אחד בחמישה תמחויין בעלם אחד שהוא חייב על כל אחד ואחד משום מעילה ורואה אני שהדברים קל וחומר אמר רבי עקיבה אם הלכה נקבל ואם לדין יש תשובה אמר לו השב אמר לו לא אם אמרת במעילה שעשה את המאכיל כאוכל ואת המהנה כנהנה צירף את המעילה לזמן המרובה תאמר בנותר שאין בו אחת מכל אלו.

(י) אמר רבי עקיבה שאלתי את רבי אליעזר העושה מלאכות הרבה בשבתות הרבה מעין מלאכה אחת בעלם אחד מה הוא חייב אחת על כלן או אחת על כל אחת ואחת אמר לי חייב על כל אחת ואחת מקל וחומר ומה אם הנידה שאין בה תוצאות הרבה וחטאות הרבה חייב על כל אחת ואחת שבת שיש בה תוצאות הרבה וחטאות הרבה אינו דין שיהא חייב על כל אחת ואחת אמרתי לו לא אם אמרת בנידה שיש בה שתי אזהרות שהוא מוזהר על הנידה והנידה מוזהרת עליו תאמר בשבת שאין בה אלא אזהרה אחת אמר לי הבא על הקטנות יוכיח שאין בה אלא אזהרה אחת וחייב על כל אחת ואחת אמרתי לו לא אם אמרת בבא על הקטנות שאף על פי שאין בהן עכשיו יש בהן לאחר זמן תאמר בשבת שאין בה לא עכשיו ולא לאחר זמן אמר לי הבא על הבהמה יוכיח אמרתי לו הבהמה כשבת.


פירושים[עריכה]