משנה כריתות ג
כריתות פרק ג', ב: משנה • תוספתא • בבלי
<< • משנה • סדר קדשים • מסכת כריתות • פרק שלישי ("אמרו לו") • >>
משנה א • משנה ב • משנה ג • משנה ד • משנה ה • משנה ו • משנה ז • משנה ח • משנה ט • משנה י •
נוסח הרמב"ם • מנוקד • מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
אמרו לו אכלת חלב, מביא חטאת.
עד אומר אכל ועד אומר לא אכל, אשה אומרת אכל ואשה אומרת לא אכל, מביא אשם תלוי.
עד אומר אכל והוא אומר לא אכלתי, פטור.
שנים אומרים אכל והוא אומר לא אכלתי, רבי מאיר מחייב.
אמר רבי מאיר, אם הביאוהו שנים למיתה חמורה, לא יביאוהו לקרבן הקל.
אמרו לו, מה אם ירצה לומר מזיד הייתי.
אכל חלב וחלב בהעלם אחד, אינו חייב אלא חטאת אחת.
אכל חלב ודם ונותר ופיגול בהעלם אחד, חייב על כל אחד ואחד.
זה חומר במינין הרבה ממין אחד.
וחומר במין אחד ממינין הרבה: שאם אכל כחצי זית וחזר ואכל כחצי זית ממין אחד, חייב. משני מינין, פטור.
וכמה ישהה האוכלן, כאלו אכלן קליות, דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים, עד שישהה מתחלה ועד סוף כדי אכילת פרס.
אכל אוכלין טמאין, ושתה משקין טמאין, שתה רביעית יין ונכנס למקדש, ושהה כדי אכילת פרס.
רבי אליעזר אומר, אם הפסיק בה או שנתן לתוכו מים כל שהוא, פטור.
יש אוכל אכילה אחת וחייב עליה ארבע חטאות ואשם אחד: טמא שאכל את החלב, והיה נותר, מן מוקדשים, וביום הכפורים.
רבי מאיר אומר, אם היתה שבת והוציאו [ בפיו ], חייב.
אמרו לו, אינו מן השם.
יש בא ביאה אחת וחייב עליה שש חטאות: הבא על בתו, חייב עליה משום בתו, ואחותו, ואשת אחיו, ואשת אחי אביו, ואשת איש, ונדה.
והבא על בת בתו, חייב עליה משום בת בתו, וכלתו, ואחות אשתו, ואשת אחיו, ואשת אחי אביו, ואשת איש ונדה.
רבי יוסי אומר, אם עבר הזקן ונשאה, חייב עליה משום אשת אב.
וכן הבא על בת אשתו, ועל בת בת אשתו.
הבא על חמותו, חייב עליה משום חמותו, וכלתו, ואחות אשתו, ואשת אחיו, ואשת אחי אביו, ואשת איש, ונדה.
וכן הבא על אם חמותו, ועל אם חמיו.
רבי יוחנן בן נורי אומר, הבא על חמותו, חייב עליה משום חמותו, ואם חמותו, ואם חמיו.
אמרו לו, שלשתן שם אחד הן.
אמר רבי עקיבא, שאלתי את רבן גמליאל ואת רבי יהושע באטליס של אמאום, שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו [ של רבן גמליאל ], הבא על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו בהעלם אחד מהו, חייב אחת על כולן, או אחת על כל אחת ואחת, ואמרו לי, לא שמענו.
אבל שמענו, הבא על חמש נשיו נדות בהעלם אחד, שהוא חייב על כל אחת ואחת.
ורואין אנו שהדברים קל וחומר.
ועוד שאלן רבי עקיבא, אבר המדולדל בבהמה מהו.
אמרו לו, לא שמענו.
אבל שמענו באבר המדולדל באדם, שהוא טהור, שכך היו מוכי שחין בירושלים עושין, הולך לו ערב פסח אצל הרופא וחותכו עד שהוא מניח בו כשעורה, ותוחבו בסירה, והוא נמשך ממנו, והלה עושה פסחו, והרופא עושה פסחו.
ורואין אנו שהדברים קל וחומר.
ועוד שאלן רבי עקיבא, השוחט חמשה זבחים בחוץ בהעלם אחד מהו, חייב אחת על כולם, או אחת על כל אחת [ ואחת ].
אמרו לו, לא שמענו.
אמר רבי יהושע, שמעתי באוכל מזבח אחד בחמשה תמחויין בהעלם אחד, שהוא חייב על כל אחד ואחד משום מעילה.
ורואה אני שהדברים קל וחומר.
אמר רבי שמעון, לא כך שאלן רבי עקיבא.
אלא באוכל נותר מחמשה זבחים בהעלם אחד מהו, חייב אחת על כולן או אחת על כל אחת ואחת, אמרו לו, לא שמענו.
אמר רבי יהושע, שמעתי באוכל מזבח אחד בחמשה תמחויים בהעלם אחד, שהוא חייב על כל אחת ואחת משום מעילה.
ורואה אני שהדברים קל וחומר.
אמר רבי עקיבא, אם הלכה, נקבל. ואם לדין, יש תשובה.
אמר לו, השב.
אמר לו, לא, אם אמרת במעילה שעשה בה את המאכיל כאוכל, ואת המהנה כנהנה, צרף המעילה לזמן מרובה, תאמר בנותר, שאין בו אחד מכל אלו.
אמר רבי עקיבא, שאלתי את רבי אליעזר, העושה מלאכות הרבה בשבתות הרבה מעין מלאכה אחת בהעלם אחד מה הוא, חייב אחת על כולן או אחת על כל אחת ואחת, אמר לי, חייב על כל אחת ואחת מקל וחומר, ומה אם הנדה, שאין בה תוצאות הרבה וחטאות הרבה, חייב על כל אחת ואחת. שבת שיש בה תוצאות הרבה וחטאות הרבה, אינו דין שיהא חייב על כל אחת ואחת.
אמרתי לו, לא, אם אמרת בנדה, שיש בה [ שתי ] אזהרות, שהוא מוזהר על הנדה והנדה מוזהרת עליו, תאמר בשבת שאין בה אלא אזהרה אחת.
אמר לי, הבא על הקטנות יוכיח, שאין בהם אלא אזהרה אחת וחייב על כל אחת ואחת.
אמרתי לו, לא, אם אמרת בבא על הקטנות, שאף על פי שאין בהן עכשיו, יש בהן לאחר זמן, תאמר בשבת, שאין בה לא עכשיו ולא לאחר זמן.
אמר לי, הבא על הבהמה יוכיח.
אמרתי לו, בהמה כשבת.
- מֵבִיא חַטָּאת.
- עֵד אוֹמֵר: אָכַל, וְעֵד אוֹמֵר: לֹא אָכַל,
- אִשָּׁה אוֹמֶרֶת: אָכַל, וְאִשָּׁה אוֹמֶרֶת: לֹא אָכַל,
- מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי.
- אִשָּׁה אוֹמֶרֶת: אָכַל, וְאִשָּׁה אוֹמֶרֶת: לֹא אָכַל,
- עֵד אוֹמֵר: אָכַל, וְהוּא אוֹמֵר: לֹא אָכַלְתִּי,
- פָּטוּר.
- שְׁנַיִם אוֹמְרִים: אָכַל, וְהוּא אוֹמֵר: לֹא אָכַלְתִּי,
- רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּב.
- אָמַר רַבִּי מֵאִיר:
- אִם הֱבִיאוּהוּ שְׁנַיִם לְמִיתָה חֲמוּרָה,
- לֹא יְבִיאוּהוּ לְקָרְבָּן הַקַּל?
- אָמְרוּ לוֹ:
- מָה אִם יִרְצֶה לוֹמַר מֵזִיד הָיִיתִי?:
- אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אֶחָת;
- אָכַל חֵלֶב וְדָם וְנוֹתָר וּפִגּוּל בְּהֶעְלֵם אֶחָד,
- חַיָּב עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד.
- זֶה חֹמֶר בְּמִינִין הַרְבֵּה מִמִּין אֶחָד.
- וְחֹמֶר בְּמִין אֶחָד מִמִּינִין הַרְבֵּה,
- שֶׁאִם אָכַל כַּחֲצִי זַיִת,
- וְחָזַר וְאָכַל כַּחֲצִי זַיִת מִמִּין אֶחָד,
- חַיָּב;
- מִשְּׁנֵי מִינִין,
- פָּטוּר:
- כְּאִלּוּ אֲכָלָן קְלָיוֹת,
- דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר;
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- עַד שֶׁיִּשְׁהֶה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף
- כְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס.
- כְּאִלּוּ אֲכָלָן קְלָיוֹת,
- אָכַל אֳכָלִין טְמֵאִין, וְשָׁתָה מַשְׁקִין טְמֵאִין,
- שָׁתָה רְבִיעִית יַיִן וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ,
- וְשָׁהָה,
- כְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- אִם הִפְסִיק בָּהּ
- אוֹ שֶׁנָּתַן לְתוֹכוֹ מַיִם
- כָּל שֶׁהוּא,
- פָּטוּר:
- וְחַיָּב עָלֶיהָ אַרְבַּע חַטָּאוֹת וְאָשָׁם אֶחָד:
- טָמֵא שֶׁאָכַל אֶת הַחֵלֶב,
- וְהָיָה נוֹתָר,
- מִן מֻקְדָּשִׁים,
- וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים.
- רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
- אִם הָיְתָה שַׁבָּת וְהוֹצִיאוֹ בְּפִיו,
- חַיָּב.
- אִם הָיְתָה שַׁבָּת וְהוֹצִיאוֹ בְּפִיו,
- אָמְרוּ לוֹ:
- אֵינוֹ מִן הַשֵּׁם:
- וְחַיָּב עָלֶיהָ שֵׁשׁ חַטָּאוֹת:
- הַבָּא עַל בִּתּוֹ,
- חַיָּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם בִּתּוֹ,
- וַאֲחוֹתוֹ,
- וְאֵשֶׁת אָחִיו,
- וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו,
- וְאֵשֶׁת אִישׁ,
- וְנִדָּה.
- וְהַבָּא עַל בַּת בִּתּוֹ,
- חַיָּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם בַּת בִּתּוֹ,
- וְכַלָּתוֹ,
- וַאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ,
- וְאֵשֶׁת אָחִיו,
- וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו,
- וְאֵשֶׁת אִישׁ,
- וְנִדָּה.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- אִם עָבַר הַזָּקֵן וּנְשָׂאָהּ,
- חַיָּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָב.
- אִם עָבַר הַזָּקֵן וּנְשָׂאָהּ,
- וְכֵן הַבָּא עַל בַּת אִשְׁתּוֹ,
- וְעַל בַּת בַּת אִשְׁתּוֹ:
- חַיָּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם חֲמוֹתוֹ,
- וְכַלָּתוֹ,
- וַאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ,
- וְאֵשֶׁת אָחִיו,
- וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו,
- וְאֵשֶׁת אִישׁ,
- וְנִדָּה.
- וְכֵן הַבָּא עַל אֵם חֲמוֹתוֹ,
- וְעַל אֵם חָמִיו.
- רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר:
- הַבָּא עַל חֲמוֹתוֹ,
- חַיָּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם חֲמוֹתוֹ,
- וְאֵם חֲמוֹתוֹ,
- וְאֵם חָמִיו.
- אָמְרוּ לוֹ:
- שְׁלָשְׁתָּן שֵׁם אֶחָד הֵן:
- שָׁאַלְתִּי אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְאֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בָּאִטְלִיס שֶׁל אֶמָּאוֹס,
- שֶׁהָלְכוּ לִקַּח בְּהֵמָה לְמִשְׁתֵּה בְּנוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל:
- הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ
- וְעַל אֲחוֹת אָבִיו
- וְעַל אֲחוֹת אִמּוֹ
- בְּהֶעְלֵם אֶחָד,
- מַהוּ?
- חַיָּב אַחַת עַל כֻּלָּן,
- אוֹ אַחַת עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת?
- וְאָמְרוּ לִי:
- לֹא שָׁמַעְנוּ;
- אֲבָל שָׁמַעְנוּ,
- הַבָּא עַל חָמֵשׁ נָשָׁיו נִדּוֹת בְּהֶעְלֵם אֶחָד,
- שֶׁהוּא חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת;
- וְרוֹאִין אָנוּ,
- שֶׁהַדְּבָרִים קַל וָחֹמֶר:
- הַבָּא עַל חָמֵשׁ נָשָׁיו נִדּוֹת בְּהֶעְלֵם אֶחָד,
- אֵבָר הַמְּדֻלְדָּל בַּבְּהֵמָה, מַהוּ?
- אָמְרוּ לוֹ:
- לֹא שָׁמַעְנוּ;
- אֲבָל שָׁמַעְנוּ בְּאֵבָר הַמְּדֻלְדָּל בָּאָדָם, שֶׁהוּא טָהוֹר,
- שֶׁכָּךְ הָיוּ מֻכֵּי שְׁחִין בִּירוּשָׁלַיִם עוֹשִׂין:
- הוֹלֵךְ לוֹ עֶרֶב פֶּסַח אֵצֶל הָרוֹפֵא,
- וְחוֹתְכוֹ עַד שֶׁהוּא מַנִּיחַ בּוֹ כַּשְּׂעוֹרָה,
- וְתוֹחֲבוֹ בְּסִירָה,
- וְהוּא נִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ;
- וְהַלָּה עוֹשֶׂה פִּסְחוֹ,
- וְהָרוֹפֵא עוֹשֶׂה פִּסְחוֹ.
- וְרוֹאִין אָנוּ,
- שֶׁהַדְּבָרִים קַל וָחֹמֶר:
- הַשּׁוֹחֵט חֲמִשָּׁה זְבָחִים בַּחוּץ בְּהֶעְלֵם אֶחָד,
- מַהוּ?
- חַיָּב אַחַת עַל כֻּלָּם,
- אוֹ אַחַת עַל כָּל אַחַת וְאַחַת?
- אָמְרוּ לוֹ:
- לֹא שָׁמַעְנוּ.
- אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
- שָׁמַעְתִּי בְּאוֹכֵל מִזֶּבַח אֶחָד בַּחֲמִשָּׁה תַּמְחוּיִין בְּהֶעְלֵם אֶחָד,
- שֶׁהוּא חַיָּב עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִשּׁוּם מְעִילָה;
- וְרוֹאֶה אֲנִי שֶׁהַדְּבָרִים קַל וָחֹמֶר.
- שָׁמַעְתִּי בְּאוֹכֵל מִזֶּבַח אֶחָד בַּחֲמִשָּׁה תַּמְחוּיִין בְּהֶעְלֵם אֶחָד,
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן:
- לֹא כָּךְ שְׁאָלָן רַבִּי עֲקִיבָא;
- אֶלָּא בְּאוֹכֵל נוֹתָר מֵחֲמִשָּׁה זְבָחִים בְּהֶעְלֵם אֶחָד,
- מַהוּ?
- חַיָּב אַחַת עַל כֻּלָּן,
- אוֹ אַחַת עַל כָּל אַחַת וְאַחַת?
- אָמְרוּ לוֹ: לֹא שָׁמָעְנוּ;
- אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
- שָׁמַעְתִּי בְּאוֹכֵל מִזֶּבַח אֶחָד בַּחֲמִשָּׁה תַּמְחוּיִים בְּהֶעְלֵם אֶחָד,
- שֶׁהוּא חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת מִשּׁוּם מְעִילָה;
- וְרוֹאֶה אֲנִי שֶׁהַדְּבָרִים קַל וָחֹמֶר.
- שָׁמַעְתִּי בְּאוֹכֵל מִזֶּבַח אֶחָד בַּחֲמִשָּׁה תַּמְחוּיִים בְּהֶעְלֵם אֶחָד,
- אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא:
- אִם הֲלָכָה, נְקַבֵּל;
- וְאִם לְדִין, יֵשׁ תְּשׁוּבָה.
- אָמַר לוֹ:
- הָשֵׁב.
- אָמַר לוֹ: לֹא;
- אִם אָמַרְתָּ בִּמְעִילָה,
- שֶׁעָשָׂה בָּהּ אֶת הַמַּאֲכִיל כָּאוֹכֵל,
- וְאֶת הַמְּהַנֶּה כַּנֶּהֱנֶה,
- צֵרַף הַמְּעִילָה לִזְמַן מְרֻבֶּה;
- תֹּאמַר בְּנוֹתָר,
- שֶׁאֵין בּוֹ אֶחָד מִכָּל אֵלּוּ?:
- שָׁאַלְתִּי אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
- הָעוֹשֶׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה
- מֵעֵין מְלָאכָה אַחַת
- בְּהֶעְלֵם אֶחָד,
- מַה הוּא?
- חַיָּב אַחַת עַל כֻּלָּן,
- אוֹ אַחַת עַל כָּל אַחַת וְאַחַת?
- אָמַר לִי:
- חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת,
- מִקַּל וָחֹמֶר:
- וּמָה אִם הַנִּדָּה,
- שֶׁאֵין בָּהּ תּוֹצָאוֹת הַרְבֵּה וְחַטָּאוֹת הַרְבֵּה,
- חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת;
- שַׁבָּת,
- שֶׁיֵּשׁ בָּהּ תּוֹצָאוֹת הַרְבֵּה וְחַטָּאוֹת הַרְבֵּה,
- אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת?
- שֶׁאֵין בָּהּ תּוֹצָאוֹת הַרְבֵּה וְחַטָּאוֹת הַרְבֵּה,
- אָמַרְתִּי לוֹ: לֹא;
- אִם אָמַרְתָּ בְּנִדָּה,
- שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁתֵּי אַזְהָרוֹת,
- שֶׁהוּא מֻזְהָר עַל הַנִּדָּה,
- וְהַנִּדָּה מֻזְהֶרֶת עָלָיו;
- תֹּאמַר בְּשַׁבָּת,
- שֶׁאֵין בָּהּ אֶלָּא אַזְהָרָה אַחַת?
- אָמַר לִי:
- הַבָּא עַל הַקְּטַנּוֹת יוֹכִיחַ,
- שֶׁאֵין בָּהֶם אֶלָּא אַזְהָרָה אַחַת,
- וְחַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.
- אָמַרְתִּי לוֹ: לֹא;
- אִם אָמַרְתָּ בְּבָא עַל הַקְּטַנּוֹת,
- שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶן עַכְשָׁיו,
- יֵשׁ בָּהֶן לְאַחַר זְמָן;
- תֹּאמַר בְּשַׁבָּת,
- שֶׁאֵין בָּהּ לֹא עַכְשָׁיו,
- וְלֹא לְאַחַר זְמָן?
- אָמַר לִי:
- הַבָּא עַל הַבְּהֵמָה יוֹכִיחַ.
- אָמַרְתִּי לוֹ:
- בְּהֵמָה כְּשַׁבָּת:
נוסח הרמב"ם
(א) אמרו לו "אכלת חלב" - מביא חטאת.
- עד אומר "אכל", ועד אומר "לא אכל",
- אשה אומרת "אכל", ואשה אומרת "לא אכל" - מביא אשם תלוי.
- עד אומר "אכל", והוא אומר "לא אכלתי" - פטור.
- שנים אומרין "אכל", והוא אומר "לא אכלתי" - רבי מאיר מחייב.
- אמר רבי מאיר: אם הביאוהו שנים למיתה חמורה, לא יביאוהו לקרבן הקל?
- אמרו לו: מה אם ירצה, ויאמר "מזיד הייתי".
(ב) אכל חלב, וחלב, בעלם אחד -
- אינו חייב, אלא חטאת אחת.
- אכל חלב, ודם, ונותר, ופגול, בעלם אחד -
- חייב על כל אחת ואחת.
- זה חומר במינים הרבה, ממין אחד.
- וחומר במין אחד, ממינים הרבה -
- שאם אכל כחצי זית, וחזר ואכל כחצי זית -
- ממין אחד - חייב,
- משני מינים - פטור.
- שאם אכל כחצי זית, וחזר ואכל כחצי זית -
(ג) וכמה ישהה באוכלן? -
- כאילו אוכלן קליות - דברי רבי מאיר.
- וחכמים אומרין: עד שישהה מתחילה ועד סוף - יתר מכדי אכילת פרס.
- אכל אוכלין טמאין,
- שתה משקין טמאין,
- שתה רביעית יין,
- נכנס למקדש - ושהה כדי אכילת פרס.
- רבי אלעזר אומר:
- אם הפסיק בה,
- או שנתן לתוכה מים כל שהוא - פטור.
(ד) יש אוכל אכילה אחת, וחייב עליה ארבע חטאות, ואשם אחד -
- הטמא - שאכל את החלב, והיה נותר, מן המוקדשין, ביום הכיפורים.
- רבי מאיר אומר: אם היתה שבת - והוציאו בשבת.
- אמרו לו: אינו השם.
(ה) יש בא ביאה אחת, וחייב עליה שש חטאות -
- הבא על בתו -
- חייב עליה משום בתו, ואחותו, ואשת אחיו, ואשת אחי אביו, ואשת איש, ונידה.
- וכן הבא על בת בתו -
- חייב עליה משום בת בתו, וכלתו, ואחות אשתו, ואשת אחיו, ואשת אחי אביו, ואשת איש, ונידה.
- רבי יוסי אומר:
- אם עבר הזקן, ונשאה - חייב עליה משום אשת אב.
- וכן הבא על בת אשתו, ועל בת בת אשתו.
- הבא על בתו -
(ו) הבא על חמותו -
- חייב עליה משום חמותו, וכלתו, ואחות אשתו, ואשת אחיו, ואשת אחי אביו, ואשת איש, ונידה.
- וכן הבא על אם חמותו, ועל אם חמיו.
- רבי יוחנן בן נורי אומר:
- הבא על חמותו - חייב עליה משום חמותו, ואם חמותו, ואם חמיו.
- אמרו לו: שלשתן - שם אחד הן.
(ז) אמר רבי עקיבה:
- שאלתי את רבן גמליאל ואת רבי יהושע,
- באטליס של אמאוס,
- שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל,
- הבא על אחותו, ועל אחות אביו, ועל אחות אימו, בעלם אחד -
- מה הוא חייב - אחת על כולן, או אחת על כל אחת ואחת?
- אמרו לי: לא שמענו,
- אבל שמענו, בבא על חמש נשיו נידות בעלם אחד - שהוא חייב על כל אחת ואחת,
- ורואין אנו - שהדברים קל וחומר.
(ח) שאלן רבי עקיבה: אבר המדולדל בבהמה - מה הוא?
- אמרו לו: לא שמענו,
- אבל שמענו, באבר המדולדל באדם - שהוא טהור,
- שכך היו מוכי שחין שבירושלים עושין,
- הולך לו ערב פסחים אצל הרופא,
- וחותכו - עד שהוא מניח בו כשעורה,
- ותוחבו בסירה - ונמשך הימנו,
- והלה עושה פסחו, והרופא עושה פסחו,
- ורואין אנו - שהדברים קל וחומר.
- אבל שמענו, באבר המדולדל באדם - שהוא טהור,
- אמרו לו: לא שמענו,
(ט) ועוד שאלן רבי עקיבה:
- השוחט חמישה זבחים בחוץ בעלם אחד -
- מה הוא חייב - אחת על כולם, או אחת על כל אחד ואחד?
- אמרו לו: לא שמענו.
- אמר רבי יהושע:
- שמעתי באוכל מזבח אחד בחמישה תמחויין בעלם אחד - שהוא חייב על כל אחד ואחד משום מעילה,
- ורואה אני - שהדברים קל וחומר.
- השוחט חמישה זבחים בחוץ בעלם אחד -
- אמר רבי שמעון: לא כך שאלן רבי עקיבה,
- אלא באוכל נותר מחמישה זבחים בעלם אחד -
- מה הוא חייב - אחת על כולן, או אחת על כל אחד ואחד?
- אמרו לו: לא שמענו.
- אמר רבי יהושע:
- שמעתי באוכל מזבח אחד בחמישה תמחויין בעלם אחד - שהוא חייב על כל אחד ואחד משום מעילה,
- ורואה אני - שהדברים קל וחומר.
- אמר רבי עקיבה: אם הלכה נקבל - ואם לדין יש תשובה.
- אמר לו: השב.
- אמר לו: לא,
- אם אמרת במעילה -
- שעשה את המאכיל כאוכל, ואת המהנה כנהנה,
- צירף את המעילה לזמן המרובה,
- תאמר בנותר - שאין בו אחת מכל אלו.
- אם אמרת במעילה -
- אלא באוכל נותר מחמישה זבחים בעלם אחד -
(י) אמר רבי עקיבה: שאלתי את רבי אליעזר -
- העושה מלאכות הרבה, בשבתות הרבה, מעין מלאכה אחת בעלם אחד -
- מה הוא חייב - אחת על כולן, או אחת על כל אחת ואחת?
- אמר לי: חייב על כל אחת ואחת מקל וחומר,
- ומה אם הנידה, שאין בה תוצאות הרבה, וחטאות הרבה - חייב על כל אחת ואחת,
- שבת, שיש בה תוצאות הרבה, וחטאות הרבה - אינו דין שיהא חייב על כל אחת ואחת?
- אמרתי לו: לא,
- אם אמרת בנידה שיש בה שתי אזהרות - שהוא מוזהר על הנידה, והנידה מוזהרת עליו,
- תאמר בשבת - שאין בה אלא אזהרה אחת?
- אמר לי: הבא על הקטנות יוכיח,
- שאין בה אלא אזהרה אחת - וחייב על כל אחת ואחת.
- אמרתי לו: לא,
- אם אמרת בבא על הקטנות, שאף על פי שאין בהן עכשיו - יש בהן לאחר זמן,
- תאמר בשבת, שאין בה - לא עכשיו, ולא לאחר זמן?
- אמר לי: הבא על הבהמה יוכיח.
- אמרתי לו: הבהמה - כשבת.
- העושה מלאכות הרבה, בשבתות הרבה, מעין מלאכה אחת בעלם אחד -
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- ביאור הרב שטיינזלץ על המשנה
משנה כריתות, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב