משנה כריתות א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


כריתות פרק א: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר קדשים · מסכת כריתות · פרק ראשון ("שלשים ושש") · >>

פרקי מסכת כריתות: א ב ג ד ה ו

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

שלשים ושש כריתות בתורה:

הבא על האם, ועל אשת האב, ועל הכלה.

הבא על הזכור, ועל הבהמה, ואשה המביאה את הבהמה עליה.

הבא על אשה ובתה, ועל אשת איש.

הבא על אחותו, ועל אחות אביו, ועל אחות אמו, ועל אחות אשתו, ועל אשת אחיו, ועל אשת אחי אביו, ועל הנדה.

המגדף, והעובד עבודה זרה, והנותן מזרעו למולך, ובעל אוב.

המחלל את השבת, וטמא שאכל את הקדש, והבא למקדש טמא.

האוכל חלב, ודם, ונותר, ופגול.

השוחט והמעלה בחוץ.

האוכל חמץ בפסח, והאוכל והעושה מלאכה ביום הכפורים.

המפטם את השמן, והמפטם את הקטורת, והסך בשמן המשחה.

הפסח והמילה במצות עשה.

משנה ב[עריכה]

על אלו חייבים על זדונם כרת, ועל שגגתם חטאת, ועל לא הודע שלהן אשם תלוי, חוץ מן המטמא מקדש וקדשיו, מפני שהוא בעולה ויורד, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, אף המגדף, שנאמר (במדבר טו), תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה, יצא מגדף, שאינו [ עושה ] מעשה.

משנה ג[עריכה]

יש מביאות קרבן ונאכל, ויש מביאות ואינו נאכל, ויש שאינן מביאות.

אלו מביאות קרבן ונאכל:

המפלת כמין בהמה חיה ועוף, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, עד שיהא בו מצורת האדם.

המפלת סנדל, או שליא, ושפיר מרוקם, והיוצא מחותך, וכן שפחה שהפילה, מביאה קרבן ונאכל.

משנה ד[עריכה]

אלו מביאות ואינו נאכל:

המפלת ואין ידוע מה הפילה.

וכן שתי נשים שהפילו אחת ממין פטור ואחת ממין חובה.

אמר רבי יוסי, אימתי, בזמן שהלכו זו למזרח וזו למערב.

אבל אם היו שתיהן עומדות כאחת, מביאות קרבן ונאכל.

משנה ה[עריכה]

אלו שאינן מביאות:

המפלת שפיר מלא מים, מלא דם, מלא גנינים.

המפלת כמין דגים וחגבים שקצים ורמשים.

המפלת יום ארבעים, ויוצא דופן.

רבי שמעון מחייב ביוצא דופן.

משנה ו[עריכה]

המפלת אור לשמונים ואחד, בית שמאי פוטרין מן הקרבן, ובית הלל מחייבים.

אמרו בית הלל לבית שמאי, מאי שנא אור לשמונים ואחד מיום שמונים ואחד, אם שוה לו לטומאה, לא ישוה לו לקרבן.

אמרו להם בית שמאי, לא, אם אמרתם במפלת יום שמונים ואחד, שכן יצאה בשעה שהיא ראויה להביא בה קרבן, תאמרו במפלת אור לשמונים ואחד, שלא יצאה בשעה שהיא ראויה להביא בה קרבן.

אמרו להן בית הלל, והרי המפלת יום שמונים ואחד שחל להיות בשבת תוכיח, שלא יצאה בשעה שהיא ראויה להביא בה קרבן וחייבת בקרבן.

אמרו להם בית שמאי, לא, אם אמרתם במפלת יום שמונים ואחד שחל להיות בשבת, שאף על פי שאינו ראוי לקרבן יחיד, ראוי לקרבן צבור, תאמרו במפלת אור לשמונים ואחד, שאין הלילה ראוי לא לקרבן יחיד ולא לקרבן צבור.

הדמים אינן מוכיחין, שהמפלת בתוך מלאת, דמיה טמאין, ופטורה מן הקרבן.

משנה ז[עריכה]

האשה שיש עליה ספק חמשה זיבות וספק חמשה לידות, מביאה קרבן אחד, ואוכלת בזבחים, ואין השאר עליה חובה.

חמש לידות ודאות, חמש זיבות ודאות, מביאה קרבן אחד, ואוכלת בזבחים, והשאר עליה חובה.

מעשה שעמדו קינים בירושלים בדינרי זהב.

אמר רבן שמעון בן גמליאל, המעון הזה, לא אלין הלילה, עד שיהיו בדינרין.

נכנס לבית דין ולימד, האשה שיש עליה חמש לידות ודאות, חמש זיבות ודאות, מביאה קרבן אחד, ואוכלת בזבחים, ואין השאר עליה חובה.

ועמדו קינים בו ביום ברבעתים.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה כריתות א ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) שלשים ושש כריתות בתורה הבא על האם ועל אשת האב ועל הכלה הבא על הזכור ועל הבהמה ואישה המביאה את הבהמה והבא על אישה ובתה ועל אשת איש הבא על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אימו ועל אחות אשתו ועל אשת אחיו ועל אשת אחי אביו ועל הנידה והמגדף והעובד עבודה זרה והנותן מזרעו למולך ובעל אוב והמחלל את השבת וטמא שאכל את הקודש והבא אל המקדש טמא והאוכל חלב ודם ונותר ופגול השוחט ומעלה בחוץ האוכל חמץ בפסח האוכל והעושה מלאכה ביום הכיפורים המפטם את השמן והמפטם את הקטורת והסך בשמן המשחה הפסח והמילה במצות עשה.

(ב) על אלו חייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת ועל לא הודע שלהן אשם תלוי חוץ מן המטמא מקדש וקודשיו שהוא בעולה ויורד דברי רבי מאיר וחכמים אומרין אף המגדף שנאמר תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה (במדבר טו כט) יצא מגדף שאין בו מעשה.

(ג) יש מביאות קרבן ונאכל מביאות ואינו נאכל ויש שאינן מביאות אלו מביאות קרבן ונאכל המפלת כמין בהמה חיה ועוף דברי רבי מאיר וחכמים אומרין עד שיהא בו מצורת האדם המפלת סנדל או שליה ושפיר מרוקם והיוצא מחותך וכן שפחה שהפילה מביאה קרבן ונאכל.

(ד) אלו מביאות ואינו נאכל המפלת ואין ידוע מה הפילה וכן שתי נשים שהפילו אחת ממין פטור ואחת ממין חובה אמר רבי יוסי אימתיי בזמן שהלכו זו למזרח וזו למערב אבל אם היו שתיהן עומדות כאחת מביאות קרבן ונאכל.

(ה) ואלו שאינן מביאות המפלת שפיר מלא מים מלא דם מלא גנינים המפלת כמין דגים וחגבים שקצים ורמשים המפלת יום ארבעים ויוצא דופן רבי שמעון מחייב ביוצא דופן.

(ו) המפלת אור שמונים ואחד בית שמאי פוטרין מן הקרבן ובית הלל מחייבין אמרו בית הלל לבית שמאי מה שנה אור שמונים ואחד מיום שמונים ואחד אם שוה לו לטומאה לא ישוה לו לקרבן אמרו להם בית שמאי לא אם אמרתם במפלת יום שמונים ואחד שכן יצאת לשעה שהיא ראויה להביא בה קרבן תאמרו במפלת אור שמונים ואחד שלא יצאת לשעה שהיא ראויה להביא בה קרבן אמרו להן בית הלל והרי המפלת יום שמונים ואחד שחל להיות בשבת תוכיח שלא יצאת לשעה שהיא ראויה להביא בה קרבן וחייבת בקרבן אמרו להן בית שמאי לא אם אמרתם במפלת יום שמונים ואחד שחל להיות בשבת שאף על פי שאינו ראוי לקרבן יחיד ראוי לקרבן ציבור תאמרו במפלת אור שמונים ואחד שאין הלילה ראוי לא לקרבן יחיד ולא לקרבן ציבור הדמים אינן מוכיחין שהמפלת בתוך מלאת דמיה טמאין ופטורה מן הקרבן.

(ז) האישה שיש עליה ספק חמש לידות ספק חמש זיבות מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים ואין השאר עליה חובה חמש לידות ודאייות חמש זיבות ודאייות מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים והשאר עליה חובה מעשה שעמדו קנים בירושלים בדינר זהב אמר רבן שמעון בן גמליאל המעון הזה לא אלין הלילה עד שיהו בדינרין נכנס לבית דין ולימד האישה שיש עליה חמש לידות ודאייות חמש זיבות ודאייות מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים ואין השאר עליה חובה ועמדו קנים בו ביום ברבעתיים.

פירושים[עריכה]