משנה כריתות א ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת כריתות · פרק א · משנה ג | >>


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

יש מביאות קרבן יט ונאכל, ויש מביאות ואינו נאכל, ויש שאינן מביאות.

אלו מביאות קרבן ונאכל:

המפלת כ כמין בהמה חיה ועוף, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, עד שיהא בו מצורת האדם.

המפלת סנדל, או שליא, ושפיר מרוקם, והיוצא מחותך, וכן שפחה שהפילה, מביאה קרבן ונאכל.


נוסח הרמב"ם

[עריכה]

יש מביאות קרבן ונאכל מביאות ואינו נאכל ויש שאינן מביאות אלו מביאות קרבן ונאכל המפלת כמין בהמה חיה ועוף דברי רבי מאיר וחכמים אומרין עד שיהא בו מצורת האדם המפלת סנדל או שליה ושפיר מרוקם והיוצא מחותך וכן שפחה שהפילה מביאה קרבן ונאכל.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

יש מביאות קרבן ונאכל ויש מביאות קרבן ואינו נאכל כו': הודיענו שקרבן יולדת ג"כ חייבים בו עבדים וכבר פירשנו בבכורות מה הוא שליא. ושפיר הקרום שעל השליא וענין מרוקם שיהיו בו גידים וחתיכות דם כמו שדרכה להיות וסנדל הוא דמות סנדל ר"ל שהעובר תוך הקרומים שלו קודם שיתפרדו הקרומים ממנו רק שיהא הכל מחובר בחתיכה אחת של עור ואין הלכה כרבי מאיר:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

כמין בהמה חיה ועוף - הואיל ונאמרה בהן יצירה כאדם. ואין הלכה כר' מאיר:

סנדל - ולד הוא, אלא שנפחתה צורתו. ולשון סנדל, שנאוי ודל. כך מצאתי. ורבותי פירשו שהיא חתיכת בשר עשויה כצורות סנדל ורגילה לבוא עם ולד כא:

שליא - שאין שליא בלא ולד:

שפיר מרוקם - עור שהולד מרוקם בו שיש בתוכו צורת אברים קטנים. ולפי שעשוי כשפופרת של ביצה קרוי שפיר:

וכן שפחה שהפילה - דסלקא דעתך אמינא כי קאמרינן כל מצות שהאשה חייבת בה עבד חייב בה, הני מילי מצוות השוות באיש ובאשה, אבל יולדת דבנשים איתא ובאנשים ליתא אימר לא תחייב שפחה, להכי תני וכן שפחה שהפילה:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

יש מביאות כו'. התחיל לפרש קרבן חטאת שלא ע"י חטא:

המפלת כמין בהמה חיה ועוף כו'. מתני' מתפרשת יפה בדברי הר"ב בפ"ג דנדה מ"ד. ששם היא שנויה לענין טומאת לידה. ומה שראוי להוסיף בה הנני יוסיף שמה שכל הטמאה לידה הרי זו מביאה קרבן וחטאתה נאכלת. כמ"ש הרמב"ם בפ"א מהלכות מחוסרי כפרה:

סנדל. מ"ש הר"ב ורבותי פירשו שהיא חתיכת בשר כו'. לא דק. דדתנאי נינהו לשני הפירושים הללו בברייתא פ"ג דנדה דף כ"ה. ואולי [משום] דהתם נקט תנא בלישניה. לשון של שור קאמר דרבותי פירשוהו יותר. דהיינו שעשוי בצורת סנדל. ומ"מ היינו כלשון של שור. וכ"כ בהדיא בפירוש מ"ד פ"ג דנדה. וכן נמי מ"ש בפי' הראשון. כך מצאתי. לא קאי אלא על מ"ש ולשון סנדל וכו':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(יט) (על המשנה) יש כו'. התחיל לפ' קרבן חטאת שלא ע"י חטא:

(כ) (על המשנה) המפלת כו'. מתני' מתפרשת יפה בדברי הר"ב בפ"ג דנדה מ"ד. ששם היא שנויה לענין טומאת לידה. וכ יל הטמאה לידה הרי זו מביאה קרבן וחטאתה נאכלת:

(כא) (על הברטנורא) לא דק דתנאי נינהו לשני הפירושים הללו במסכת נדה דף כ"ה. עתוי"ט:


פירושים נוספים