משנה כריתות ג רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) אמרו לו "אכלת חלב" - מביא חטאת.

עד אומר "אכל", ועד אומר "לא אכל",
אשה אומרת "אכל", ואשה אומרת "לא אכל" - מביא אשם תלוי.
עד אומר "אכל", והוא אומר "לא אכלתי" - פטור.
שנים אומרין "אכל", והוא אומר "לא אכלתי" - רבי מאיר מחייב.
אמר רבי מאיר: אם הביאוהו שנים למיתה חמורה, לא יביאוהו לקרבן הקל?
אמרו לו: מה אם ירצה, ויאמר "מזיד הייתי".


(ב) אכל חלב, וחלב, בעלם אחד -

אינו חייב, אלא חטאת אחת.
אכל חלב, ודם, ונותר, ופגול, בעלם אחד -
חייב על כל אחת ואחת.
זה חומר במינים הרבה, ממין אחד.
וחומר במין אחד, ממינים הרבה -
שאם אכל כחצי זית, וחזר ואכל כחצי זית -
ממין אחד - חייב,
משני מינים - פטור.


(ג) וכמה ישהה באוכלן? -

כאילו אוכלן קליות - דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרין: עד שישהה מתחילה ועד סוף - יתר מכדי אכילת פרס.
אכל אוכלין טמאין,
שתה משקין טמאין,
שתה רביעית יין,
נכנס למקדש - ושהה כדי אכילת פרס.
רבי אלעזר אומר:
אם הפסיק בה,
או שנתן לתוכה מים כל שהוא - פטור.


(ד) יש אוכל אכילה אחת, וחייב עליה ארבע חטאות, ואשם אחד -

הטמא - שאכל את החלב, והיה נותר, מן המוקדשין, ביום הכיפורים.
רבי מאיר אומר: אם היתה שבת - והוציאו בשבת.
אמרו לו: אינו השם.


(ה) יש בא ביאה אחת, וחייב עליה שש חטאות -

הבא על בתו -
חייב עליה משום בתו, ואחותו, ואשת אחיו, ואשת אחי אביו, ואשת איש, ונידה.
וכן הבא על בת בתו -
חייב עליה משום בת בתו, וכלתו, ואחות אשתו, ואשת אחיו, ואשת אחי אביו, ואשת איש, ונידה.
רבי יוסי אומר:
אם עבר הזקן, ונשאה - חייב עליה משום אשת אב.
וכן הבא על בת אשתו, ועל בת בת אשתו.


(ו) הבא על חמותו -

חייב עליה משום חמותו, וכלתו, ואחות אשתו, ואשת אחיו, ואשת אחי אביו, ואשת איש, ונידה.
וכן הבא על אם חמותו, ועל אם חמיו.
רבי יוחנן בן נורי אומר:
הבא על חמותו - חייב עליה משום חמותו, ואם חמותו, ואם חמיו.
אמרו לו: שלשתן - שם אחד הן.


(ז) אמר רבי עקיבה:

שאלתי את רבן גמליאל ואת רבי יהושע,
באטליס של אמאוס,
שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל,
הבא על אחותו, ועל אחות אביו, ועל אחות אימו, בעלם אחד -
מה הוא חייב - אחת על כולן, או אחת על כל אחת ואחת?
אמרו לי: לא שמענו,
אבל שמענו, בבא על חמש נשיו נידות בעלם אחד - שהוא חייב על כל אחת ואחת,
ורואין אנו - שהדברים קל וחומר.


(ח) שאלן רבי עקיבה: אבר המדולדל בבהמה - מה הוא?

אמרו לו: לא שמענו,
אבל שמענו, באבר המדולדל באדם - שהוא טהור,
שכך היו מוכי שחין שבירושלים עושין,
הולך לו ערב פסחים אצל הרופא,
וחותכו - עד שהוא מניח בו כשעורה,
ותוחבו בסירה - ונמשך הימנו,
והלה עושה פסחו, והרופא עושה פסחו,
ורואין אנו - שהדברים קל וחומר.


(ט) ועוד שאלן רבי עקיבה:

השוחט חמישה זבחים בחוץ בעלם אחד -
מה הוא חייב - אחת על כולם, או אחת על כל אחד ואחד?
אמרו לו: לא שמענו.
אמר רבי יהושע:
שמעתי באוכל מזבח אחד בחמישה תמחויין בעלם אחד - שהוא חייב על כל אחד ואחד משום מעילה,
ורואה אני - שהדברים קל וחומר.
אמר רבי שמעון: לא כך שאלן רבי עקיבה,
אלא באוכל נותר מחמישה זבחים בעלם אחד -
מה הוא חייב - אחת על כולן, או אחת על כל אחד ואחד?
אמרו לו: לא שמענו.
אמר רבי יהושע:
שמעתי באוכל מזבח אחד בחמישה תמחויין בעלם אחד - שהוא חייב על כל אחד ואחד משום מעילה,
ורואה אני - שהדברים קל וחומר.
אמר רבי עקיבה: אם הלכה נקבל - ואם לדין יש תשובה.
אמר לו: השב.
אמר לו: לא,
אם אמרת במעילה -
שעשה את המאכיל כאוכל, ואת המהנה כנהנה,
צירף את המעילה לזמן המרובה,
תאמר בנותר - שאין בו אחת מכל אלו.


(י) אמר רבי עקיבה: שאלתי את רבי אליעזר -

העושה מלאכות הרבה, בשבתות הרבה, מעין מלאכה אחת בעלם אחד -
מה הוא חייב - אחת על כולן, או אחת על כל אחת ואחת?
אמר לי: חייב על כל אחת ואחת מקל וחומר,
ומה אם הנידה, שאין בה תוצאות הרבה, וחטאות הרבה - חייב על כל אחת ואחת,
שבת, שיש בה תוצאות הרבה, וחטאות הרבה - אינו דין שיהא חייב על כל אחת ואחת?
אמרתי לו: לא,
אם אמרת בנידה שיש בה שתי אזהרות - שהוא מוזהר על הנידה, והנידה מוזהרת עליו,
תאמר בשבת - שאין בה אלא אזהרה אחת?
אמר לי: הבא על הקטנות יוכיח,
שאין בה אלא אזהרה אחת - וחייב על כל אחת ואחת.
אמרתי לו: לא,
אם אמרת בבא על הקטנות, שאף על פי שאין בהן עכשיו - יש בהן לאחר זמן,
תאמר בשבת, שאין בה - לא עכשיו, ולא לאחר זמן?
אמר לי: הבא על הבהמה יוכיח.
אמרתי לו: הבהמה - כשבת.


הדף הראשי של משנה כריתות ג