משנה כריתות ג רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) אמרו לו "אכלת חלב" - מביא חטאת.

עד אומר "אכל", ועד אומר "לא אכל",

אשה אומרת "אכל", ואשה אומרת "לא אכל" - מביא אשם תלוי.

עד אומר "אכל", והוא אומר "לא אכלתי" - פטור.

שנים אומרין "אכל", והוא אומר "לא אכלתי" - רבי מאיר מחייב.

אמר רבי מאיר: אם הביאוהו שנים למיתה חמורה, לא יביאוהו לקרבן הקל?

אמרו לו: מה אם ירצה, ויאמר "מזיד הייתי".

(ב) אכל חלב, וחלב, בעלם אחד -

אינו חייב, אלא חטאת אחת.

אכל חלב, ודם, ונותר, ופגול, בעלם אחד -

חייב על כל אחת ואחת.

זה חומר במינים הרבה, ממין אחד.

וחומר במין אחד, ממינים הרבה -

שאם אכל כחצי זית, וחזר ואכל כחצי זית -

ממין אחד - חייב,

משני מינים - פטור.

(ג) וכמה ישהה באוכלן? -

כאילו אוכלן קליות - דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרין: עד שישהה מתחילה ועד סוף - יתר מכדי אכילת פרס.

אכל אוכלין טמאין,

שתה משקין טמאין,

שתה רביעית יין,

נכנס למקדש - ושהה כדי אכילת פרס.

רבי אלעזר אומר:

אם הפסיק בה,

או שנתן לתוכה מים כל שהוא - פטור.

(ד) יש אוכל אכילה אחת, וחייב עליה ארבע חטאות, ואשם אחד -

הטמא - שאכל את החלב, והיה נותר, מן המוקדשין, ביום הכיפורים.

רבי מאיר אומר: אם היתה שבת - והוציאו בשבת.

אמרו לו: אינו השם.

(ה) יש בא ביאה אחת, וחייב עליה שש חטאות -

הבא על בתו -

חייב עליה משום בתו, ואחותו, ואשת אחיו, ואשת אחי אביו, ואשת איש, ונידה.

וכן הבא על בת בתו -

חייב עליה משום בת בתו, וכלתו, ואחות אשתו, ואשת אחיו, ואשת אחי אביו, ואשת איש, ונידה.

רבי יוסי אומר:

אם עבר הזקן, ונשאה - חייב עליה משום אשת אב.

וכן הבא על בת אשתו, ועל בת בת אשתו.

(ו) הבא על חמותו -

חייב עליה משום חמותו, וכלתו, ואחות אשתו, ואשת אחיו, ואשת אחי אביו, ואשת איש, ונידה.

וכן הבא על אם חמותו, ועל אם חמיו.

רבי יוחנן בן נורי אומר:

הבא על חמותו - חייב עליה משום חמותו, ואם חמותו, ואם חמיו.

אמרו לו: שלשתן - שם אחד הן.

(ז) אמר רבי עקיבה:

שאלתי את רבן גמליאל ואת רבי יהושע,

באטליס של אמאוס,

שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל,

הבא על אחותו, ועל אחות אביו, ועל אחות אימו, בעלם אחד -

מה הוא חייב - אחת על כולן, או אחת על כל אחת ואחת?

אמרו לי: לא שמענו,

אבל שמענו, בבא על חמש נשיו נידות בעלם אחד - שהוא חייב על כל אחת ואחת,

ורואין אנו - שהדברים קל וחומר.

(ח) שאלן רבי עקיבה: אבר המדולדל בבהמה - מה הוא?

אמרו לו: לא שמענו,

אבל שמענו, באבר המדולדל באדם - שהוא טהור,

שכך היו מוכי שחין שבירושלים עושין,

הולך לו ערב פסחים אצל הרופא,

וחותכו - עד שהוא מניח בו כשעורה,

ותוחבו בסירה - ונמשך הימנו,

והלה עושה פסחו, והרופא עושה פסחו,

ורואין אנו - שהדברים קל וחומר.

(ט) ועוד שאלן רבי עקיבה:

השוחט חמישה זבחים בחוץ בעלם אחד -

מה הוא חייב - אחת על כולם, או אחת על כל אחד ואחד?

אמרו לו: לא שמענו.

אמר רבי יהושע:

שמעתי באוכל מזבח אחד בחמישה תמחויין בעלם אחד - שהוא חייב על כל אחד ואחד משום מעילה,

ורואה אני - שהדברים קל וחומר.

אמר רבי שמעון: לא כך שאלן רבי עקיבה,

אלא באוכל נותר מחמישה זבחים בעלם אחד -

מה הוא חייב - אחת על כולן, או אחת על כל אחד ואחד?

אמרו לו: לא שמענו.

אמר רבי יהושע:

שמעתי באוכל מזבח אחד בחמישה תמחויין בעלם אחד - שהוא חייב על כל אחד ואחד משום מעילה,

ורואה אני - שהדברים קל וחומר.

אמר רבי עקיבה: אם הלכה נקבל - ואם לדין יש תשובה.

אמר לו: השב.

אמר לו: לא,

אם אמרת במעילה -

שעשה את המאכיל כאוכל, ואת המהנה כנהנה,

צירף את המעילה לזמן המרובה,

תאמר בנותר - שאין בו אחת מכל אלו.

(י) אמר רבי עקיבה: שאלתי את רבי אליעזר -

העושה מלאכות הרבה, בשבתות הרבה, מעין מלאכה אחת בעלם אחד -

מה הוא חייב - אחת על כולן, או אחת על כל אחת ואחת?

אמר לי: חייב על כל אחת ואחת מקל וחומר,

ומה אם הנידה, שאין בה תוצאות הרבה, וחטאות הרבה - חייב על כל אחת ואחת,

שבת, שיש בה תוצאות הרבה, וחטאות הרבה - אינו דין שיהא חייב על כל אחת ואחת?

אמרתי לו: לא,

אם אמרת בנידה שיש בה שתי אזהרות - שהוא מוזהר על הנידה, והנידה מוזהרת עליו,

תאמר בשבת - שאין בה אלא אזהרה אחת?

אמר לי: הבא על הקטנות יוכיח,

שאין בה אלא אזהרה אחת - וחייב על כל אחת ואחת.

אמרתי לו: לא,

אם אמרת בבא על הקטנות, שאף על פי שאין בהן עכשיו - יש בהן לאחר זמן,

תאמר בשבת, שאין בה - לא עכשיו, ולא לאחר זמן?

אמר לי: הבא על הבהמה יוכיח.

אמרתי לו: הבהמה - כשבת.

הדף הראשי של משנה כריתות ג

משנה כריתות, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב