משנה כריתות ג ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת כריתות · פרק ג · משנה ט | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

ועוד שאלן רבי עקיבא, השוחט חמשה זבחים בחוץ בהעלם אחד מהו, חייב אחת על כולם, או אחת על כל אחת [ ואחת ].

אמרו לו, לא שמענו.

אמר רבי יהושע, שמעתי באוכל מזבח אחד בחמשה תמחויין בהעלם אחד, שהוא חייב על כל אחד ואחד משום מעילה.

ורואה אני שהדברים קל וחומר.

אמר רבי שמעון, לא כך שאלן רבי עקיבא.

אלא באוכל נותר מחמשה זבחים בהעלם אחד מהו, חייב אחת על כולן או אחת על כל אחת ואחת, אמרו לו, לא שמענו.

אמר רבי יהושע, שמעתי באוכל מזבח אחד בחמשה תמחויים בהעלם אחד, שהוא חייב על כל אחת ואחת משום מעילה.

ורואה אני שהדברים קל וחומר.

אמר רבי עקיבא, אם הלכה, נקבל. ואם לדין, יש תשובה.

אמר לו, השב.

אמר לו, לא, אם אמרת במעילה שעשה בה את המאכיל כאוכל, ואת המהנה כנהנהכה, צרף המעילה לזמן מרובה, תאמר בנותר, שאין בו אחד מכל אלו.

נוסח הרמב"ם

ועוד שאלן רבי עקיבה השוחט חמישה זבחים בחוץ בעלם אחד מה הוא חייב אחת על כלם או אחת על כל אחד ואחד אמרו לו לא שמענו אמר רבי יהושע שמעתי באוכל מזבח אחד בחמישה תמחויין בעלם אחד שהוא חייב על כל אחד ואחד משום מעילה ורואה אני שהדברים קל וחומר אמר רבי שמעון לא כך שאלן רבי עקיבה אלא באוכל נותר מחמישה זבחים בעלם אחד מה הוא חייב אחת על כלן או אחת על כל אחד ואחד אמרו לו לא שמענו אמר רבי יהושע שמעתי באוכל מזבח אחד בחמישה תמחויין בעלם אחד שהוא חייב על כל אחד ואחד משום מעילה ורואה אני שהדברים קל וחומר אמר רבי עקיבה אם הלכה נקבל ואם לדין יש תשובה אמר לו השב אמר לו לא אם אמרת במעילה שעשה את המאכיל כאוכל ואת המהנה כנהנה צירף את המעילה לזמן המרובה תאמר בנותר שאין בו אחת מכל אלו.

פירוש הרמב"ם

ועוד שאלן רבי עקיבא השוחט ה' זבחים בחוץ בהעלם כו': נתקשה ר"ש ששאל על זובח והביא ראיה לו מאוכל וזה נהנה וזה אינו נהנה וא"א להביא ראיה מאחד מהם על האחר אבל שאלו על אוכל והביא לו ראיה מאוכל וכן הוא הק"ו שוה ומה אוכל מזבח אחד שאינם גופים מחולקים חייב על כל אחת ואחת משום דתמחויין מחולקין ה' זבחים דגופים מחולקים לא כל שכן ואמר ר"ע שא"א ללמוד חיוב חטאת ממעילה לפי שהמעילה חומר בעניניה. וענין צרף המעילה לזמן מרובה לפי שאם נהנה היום בפחות משוה פרוטה שאינו חייב עליו במעילה ונהנה אחר כן ואפילו לאחר ימים לתשלום שוה פרוטה חייב מעילה ועוד יתבארו דינים אלו במעילה בסוף פרק חמישי: ומה שאמר תאמר בנותר ר"ל באכילת נותר הדין באכילת נותר באלו דברים כמו הדין בחלב ודם והדומה להם וזכר הנותר לפי שכבר נשא ונתן ועליו שאל ולא נתבאר אם קבל ממנו רבי יהושע או לאו וכבר בארתי לך בתחלת הפרק שתמתויין אינן מחלקין לא לקולא כמו שאמרנו בתחלת הפרק ולא לחומרא כמו שהוא אומר כאן שהוא חייב על כל תמחוי ותמחוי וכן הלכה שכל האוכל נותר מה' זבחים בהעלם אחת חייב חטאת אחת:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

באוכל מזבח אחד בחמשה תמחויין - בחמשה תבשילין חלוקין זה מזה. חייב משום מעילה אם אכלן קודם זריקת דמן:

שהדברים קל וחומר - מה מזבח אחד שאין גופים מוחלקים, חייב על כל אחד ואחד משום תמחויין מוחלקים כד, חמשה זבחים דגופים מוחלקים לא כל שכן:

לא כך שאלן ר' עקיבא - דאם בשוחט שאלן מה ראיה הביאו לו מאוכל, הא איכא למפרך מה לאוכל שכן נהנה. אלא על כרחך לא שאל ר' עקיבא אלא באוכל נותר מחמשה זבחים והביאו לו ראיה נמי מאוכל:

אם הלכה - שכך קבלת מרבך חייב על כל אחד מהזבחים. נקבלנה ממך:

ואם לדין - שאתה לומד אותה מקל וחומר ממעילה. יש תשובה:

את המאכיל כאוכל - שאם נתן אוכל הקדש לחברו, חייב כאילו אכל הוא עצמו, דקיימא לן המוציא הקדש לחולין מעל, ולא מי שניתן לו:

והמהנה כנהנה - במידי דלאו בר אכילה:

צירף את המעילה לזמן מרובה - כלומר ועוד חומרא אחרת יש במעילה, שאם נהנה היום בחצי פרוטה ומכאן עד שנה בחצי פרוטה כו, מצטרפת לפרוטה, כדמרבינן מתמעול מעל, ריבה:

תאמר באכילת נותר - שאנו דנים עליו שאין בו אחת מכל החומרות הללו. ולא אתברירא מלתא אי קבלה מניה רבי יהושע להאיך תשובה או לא קבלה מניה. ופסק ההלכה, שהאוכל נותר מחמשה זבחים בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחת, ותמחויין אינן מחלקין בין להקל בין להחמיר:

פירוש תוספות יום טוב

בחמשת תמחויים כו' שהוא חייב על כל אחת ואחת. פירש הר"ב דתמחויין מחלקין. ובמתני' ב' דפירש הר"ב דאין תמחויים מחלקין. אתיא נמי כרבי יהושע. דהכא דאמר מחלקין לחומרא הוא דאמר. אבל התם לקולא. ולא אמר. גמ' דלעיל [דף י"ב]. ובסוף מתני' פסק הר"ב דאינן מחלקין בין להקל בין להחמיר. וכ"כ הרמב"ם בפירושו ובחבורו רפ"ו מהל' שגגות. וכתב הכ"מ דמשמע דר"ע פליג אדר"י וצריך טעם למה פסק כר' עקיבא דתלמידיה הוא. ע"כ. ולי משום הא לא איריא דהא בנותר פסק נמי כר"ע. וכתב הכ"מ דטעמא משום דר"י שתק על תשובתו. וה"נ לת"ק היתה תשובת ר"ע ג"כ שלא ללמוד ממעילה. אבל הא קשיא לי שדקדקתי בה' מעילה ולא מצאתי שפסק דתמחויין מחלקים. ובמעילה גופה. לא שמענו לר"ע שיחלוק:

ואת המהנה כנהנה. וה"ה דמצי למימר הנהנה כאוכל. משא"כ בנותר. אלא אגב דנקט מאכיל כאוכל קאמר מהנה כנהנה. תוס':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כד) (על הברטנורא) ובמ"ב דפי' הר"ב דאין תמחויין מחלקין. אתיא נמי כר"י דהכא דאמר מחלקין לחומרא הוא דאמר אבל התם לקולא לא אמר. גמ'. ועתוי"ט:

(כה) (על המשנה) כנהנה. וה"ה דמצי למימר הנהנה כאוכל. משא"כ בנותר. אלא אגב דנקיט מאכל כאוכל קאמר מהנה כנהנה. תוס':

(כו) (על הברטנורא) בהעלם אחד. עיין לקמן בסוף פרק ה' דמעילה ובמ"ש הר"ב שם. ת"ח:


פירושים נוספים