משנה כריתות ג ט
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת כריתות · פרק ג · משנה ט | >>
ועוד שאלן רבי עקיבא, השוחט חמשה זבחים בחוץ בהעלם אחד מהו, חייב אחת על כולם, או אחת על כל אחת [ ואחת ].
אמרו לו, לא שמענו.
אמר רבי יהושע, שמעתי באוכל מזבח אחד בחמשה תמחויין בהעלם אחד, שהוא חייב על כל אחד ואחד משום מעילה.
ורואה אני שהדברים קל וחומר.
אמר רבי שמעון, לא כך שאלן רבי עקיבא.
אלא באוכל נותר מחמשה זבחים בהעלם אחד מהו, חייב אחת על כולן או אחת על כל אחת ואחת, אמרו לו, לא שמענו.
אמר רבי יהושע, שמעתי באוכל מזבח אחד בחמשה תמחויים בהעלם אחד, שהוא חייב על כל אחת ואחת משום מעילה.
ורואה אני שהדברים קל וחומר.
אמר רבי עקיבא, אם הלכה, נקבל. ואם לדין, יש תשובה.
אמר לו, השב.
אמר לו, לא, אם אמרת במעילה שעשה בה את המאכיל כאוכל, ואת המהנה כנהנהכה, צרף המעילה לזמן מרובה, תאמר בנותר, שאין בו אחד מכל אלו.
וְעוֹד שְׁאָלָן רַבִּי עֲקִיבָא:
- הַשּׁוֹחֵט חֲמִשָּׁה זְבָחִים בַּחוּץ בְּהֶעְלֵם אֶחָד,
- מַהוּ?
- חַיָּב אַחַת עַל כֻּלָּם,
- אוֹ אַחַת עַל כָּל אַחַת וְאַחַת?
- אָמְרוּ לוֹ:
- לֹא שָׁמַעְנוּ.
- אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
- שָׁמַעְתִּי בְּאוֹכֵל מִזֶּבַח אֶחָד בַּחֲמִשָּׁה תַּמְחוּיִין בְּהֶעְלֵם אֶחָד,
- שֶׁהוּא חַיָּב עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִשּׁוּם מְעִילָה;
- וְרוֹאֶה אֲנִי שֶׁהַדְּבָרִים קַל וָחֹמֶר.
- שָׁמַעְתִּי בְּאוֹכֵל מִזֶּבַח אֶחָד בַּחֲמִשָּׁה תַּמְחוּיִין בְּהֶעְלֵם אֶחָד,
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן:
- לֹא כָּךְ שְׁאָלָן רַבִּי עֲקִיבָא;
- אֶלָּא בְּאוֹכֵל נוֹתָר מֵחֲמִשָּׁה זְבָחִים בְּהֶעְלֵם אֶחָד,
- מַהוּ?
- חַיָּב אַחַת עַל כֻּלָּן,
- אוֹ אַחַת עַל כָּל אַחַת וְאַחַת?
- אָמְרוּ לוֹ: לֹא שָׁמָעְנוּ;
- אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
- שָׁמַעְתִּי בְּאוֹכֵל מִזֶּבַח אֶחָד בַּחֲמִשָּׁה תַּמְחוּיִים בְּהֶעְלֵם אֶחָד,
- שֶׁהוּא חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת מִשּׁוּם מְעִילָה;
- וְרוֹאֶה אֲנִי שֶׁהַדְּבָרִים קַל וָחֹמֶר.
- שָׁמַעְתִּי בְּאוֹכֵל מִזֶּבַח אֶחָד בַּחֲמִשָּׁה תַּמְחוּיִים בְּהֶעְלֵם אֶחָד,
- אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא:
- אִם הֲלָכָה, נְקַבֵּל;
- וְאִם לְדִין, יֵשׁ תְּשׁוּבָה.
- אָמַר לוֹ:
- הָשֵׁב.
- אָמַר לוֹ: לֹא;
- אִם אָמַרְתָּ בִּמְעִילָה,
- שֶׁעָשָׂה בָּהּ אֶת הַמַּאֲכִיל כָּאוֹכֵל,
- וְאֶת הַמְּהַנֶּה כַּנֶּהֱנֶה,
- צֵרַף הַמְּעִילָה לִזְמַן מְרֻבֶּה;
- תֹּאמַר בְּנוֹתָר,
- שֶׁאֵין בּוֹ אֶחָד מִכָּל אֵלּוּ?:
ועוד שאלן רבי עקיבה:
- השוחט חמישה זבחים בחוץ בעלם אחד -
- מה הוא חייב - אחת על כולם, או אחת על כל אחד ואחד?
- אמרו לו: לא שמענו.
- אמר רבי יהושע:
- שמעתי באוכל מזבח אחד בחמישה תמחויין בעלם אחד - שהוא חייב על כל אחד ואחד משום מעילה,
- ורואה אני - שהדברים קל וחומר.
- השוחט חמישה זבחים בחוץ בעלם אחד -
- אמר רבי שמעון: לא כך שאלן רבי עקיבה,
- אלא באוכל נותר מחמישה זבחים בעלם אחד -
- מה הוא חייב - אחת על כולן, או אחת על כל אחד ואחד?
- אמרו לו: לא שמענו.
- אמר רבי יהושע:
- שמעתי באוכל מזבח אחד בחמישה תמחויין בעלם אחד - שהוא חייב על כל אחד ואחד משום מעילה,
- ורואה אני - שהדברים קל וחומר.
- אמר רבי עקיבה: אם הלכה נקבל - ואם לדין יש תשובה.
- אמר לו: השב.
- אמר לו: לא,
- אם אמרת במעילה -
- שעשה את המאכיל כאוכל, ואת המהנה כנהנה,
- צירף את המעילה לזמן המרובה,
- תאמר בנותר - שאין בו אחת מכל אלו.
- אם אמרת במעילה -
- אלא באוכל נותר מחמישה זבחים בעלם אחד -
נתקשה רבי שמעון ששאל על זובח, והביא ראיה לו מאוכל וזה נהנה וזה אינו נהנה, ואי אפשר להביא ראיה מאחד מהם על האחר. אבל שאלו על אוכל והביא לו ראיה מאוכל.
וכן הוא הקל וחומר שווה, ומה אוכל מזבח אחד שאינם גופים מחולקים חייב על כל אחת ואחת משום דתמחויין מחולקין, חמישה זבחים דגופים מחולקים לא כל שכן. ואמר רבי עקיבא, שאי אפשר ללמוד חיוב חטאת ממעילה לפי שהמעילה חמורה בענייניה.
ועניין צרף המעילה לזמן מרובה - לפי שאם נהנה היום בפחות משווה פרוטה שאינו חייב עליו במעילה, ונהנה אחר כן ואפילו לאחר ימים לתשלום שווה פרוטה, חייב מעילה. ועוד יתבארו דינים אלו במעילה בסוף פרק חמישי.
ומה שאמר תאמר בנותר - רוצה לומר באכילת נותר, הדין באכילת נותר באלו דברים כמו הדין בחלב ודם והדומה להם, וזכר הנותר לפי שכבר נשא ונתן ועליו שאל.
ולא נתבאר אם קבל ממנו רבי יהושע או לאו.
וכבר בארתי לך בתחילת הפרק שתמחויין אינן מוחלקין, לא לקולא כמו שאמרנו בתחילת הפרק, ולא לחומרא כמו שהוא אומר כאן שהוא חייב על כל תמחוי ותמחוי.
וכן הלכה, שכל האוכל נותר מחמישה זבחים בהעלם אחת חייב חטאת אחת:
באוכל מזבח אחד בחמשה תמחויין - בחמשה תבשילין חלוקין זה מזה. חייב משום מעילה אם אכלן קודם זריקת דמן:
שהדברים קל וחומר - מה מזבח אחד שאין גופים מוחלקים, חייב על כל אחד ואחד משום תמחויין מוחלקים כד, חמשה זבחים דגופים מוחלקים לא כל שכן:
לא כך שאלן ר' עקיבא - דאם בשוחט שאלן מה ראיה הביאו לו מאוכל, הא איכא למפרך מה לאוכל שכן נהנה. אלא על כרחך לא שאל ר' עקיבא אלא באוכל נותר מחמשה זבחים והביאו לו ראיה נמי מאוכל:
אם הלכה - שכך קבלת מרבך חייב על כל אחד מהזבחים. נקבלנה ממך:
ואם לדין - שאתה לומד אותה מקל וחומר ממעילה. יש תשובה:
את המאכיל כאוכל - שאם נתן אוכל הקדש לחברו, חייב כאילו אכל הוא עצמו, דקיימא לן המוציא הקדש לחולין מעל, ולא מי שניתן לו:
והמהנה כנהנה - במידי דלאו בר אכילה:
צירף את המעילה לזמן מרובה - כלומר ועוד חומרא אחרת יש במעילה, שאם נהנה היום בחצי פרוטה ומכאן עד שנה בחצי פרוטה כו, מצטרפת לפרוטה, כדמרבינן מתמעול מעל, ריבה:
תאמר באכילת נותר - שאנו דנים עליו שאין בו אחת מכל החומרות הללו. ולא אתברירא מלתא אי קבלה מניה רבי יהושע להאיך תשובה או לא קבלה מניה. ופסק ההלכה, שהאוכל נותר מחמשה זבחים בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחת, ותמחויין אינן מחלקין בין להקל בין להחמיר:
בחמשת תמחויים כו' שהוא חייב על כל אחת ואחת. פירש הר"ב דתמחויין מחלקין. ובמתני' ב' דפירש הר"ב דאין תמחויים מחלקין. אתיא נמי כרבי יהושע. דהכא דאמר מחלקין לחומרא הוא דאמר. אבל התם לקולא. ולא אמר. גמ' דלעיל [דף י"ב]. ובסוף מתני' פסק הר"ב דאינן מחלקין בין להקל בין להחמיר. וכ"כ הרמב"ם בפירושו ובחבורו רפ"ו מהל' שגגות. וכתב הכ"מ דמשמע דר"ע פליג אדר"י וצריך טעם למה פסק כר' עקיבא דתלמידיה הוא. ע"כ. ולי משום הא לא איריא דהא בנותר פסק נמי כר"ע. וכתב הכ"מ דטעמא משום דר"י שתק על תשובתו. וה"נ לת"ק היתה תשובת ר"ע ג"כ שלא ללמוד ממעילה. אבל הא קשיא לי שדקדקתי בה' מעילה ולא מצאתי שפסק דתמחויין מחלקים. ובמעילה גופה. לא שמענו לר"ע שיחלוק:
ואת המהנה כנהנה. וה"ה דמצי למימר הנהנה כאוכל. משא"כ בנותר. אלא אגב דנקט מאכיל כאוכל קאמר מהנה כנהנה. תוס':
(כד) (על הברטנורא) ובמ"ב דפי' הר"ב דאין תמחויין מחלקין. אתיא נמי כר"י דהכא דאמר מחלקין לחומרא הוא דאמר אבל התם לקולא לא אמר. גמ'. ועתוי"ט:
(כה) (על המשנה) כנהנה. וה"ה דמצי למימר הנהנה כאוכל. משא"כ בנותר. אלא אגב דנקיט מאכל כאוכל קאמר מהנה כנהנה. תוס':
(כו) (על הברטנורא) בהעלם אחד. עיין לקמן בסוף פרק ה' דמעילה ובמ"ש הר"ב שם. ת"ח:
ועוד שאלן ר"ע השוחט וכו': ביד פ' ששי דהלכות שגגות סי' ב' ובפ"ט סי' ט:
או אחת על כל אחת ואחת: כצ"ל. וקשה דמאי קמיבעיא ליה תיפשיט ליה מבועל חמש נשים נדות דאמרן לעיל דחייב על כל אחת ואחת משום דהוו גופים מוחלקים אע"ג דשם אחד להם ותירץ הראב"ד ז"ל בת"כ דגופי נדות פשיטא ליה דחילוק הוי מיהו גופי בהמות מיבעיא ליה אי חשיבי לחלק אי לא וע"ש בספר קרבן אהרן שהאריך עוד לתרץ:
לא כך שאלן: כצ"ל:
ואת המהנה כנהנה: וה"ה דהמ"ל הנהנה כאוכל מה שאין כן בנותר אלא אגב דנקט מאכיל כאוכל קאמר מהנה כנהנה תוס' ז"ל. ובגמרא בברייתא ס"ל לר' יוסי בר' יהודה ולר"א בר"ש כר' עקיבא:
צירף המעילה לזמן וכו': תוס' פ' שבועות שתים (שבועות דף כ"ב.) בסוף פירוש רעז"ל ופסק ההלכה שהאוכל נותר מה' זבחים וכו'. גם פסק ההלכה דתמחויין אינם מחלקים בין להקל בין להחמיר. אמר המלקט פירש להקל כההיא דכתבינן לעיל בפירקין סימן ב':
יכין
או אחת על כל אחת ואחת: דאע"ג דכבר שמעי' במשנה ב' האוכל חלב וחלב בהעלם אחד חייב רק א', התם אפשר לאוקמא דכולן מבהמה א', וקמ"ל הכא בגופים מחולקים דאינו כן:
אמרו לו לא שמענו: אע"ג דכבר אמרו במ"ז דשמעו בבא על ה' נדות, שג"כ גופין מחולקין כי הכא, וחייב ה'. עכ"פ שמא יש לחלק בין אדם לבהמה [כלקמן סי' ס"ח]:
אמר רבי יהושע שמעתי: ר"ל אף שכשאלתך ממש שלא נהנה ברבוי הפעולות לא שמעתי, עכ"פ שמעתי ענין כיוצא בו כשנהנה ברבוי הפעולות, דהיינו באוכל מה' תמחויין, ולדידי אין אין חילוק בין נהנה או לא:
באוכל מזבח אחד בחמשה: קודם זריקה, דאז יש בה מעילה:
תמחויים: בה' מיני תבשיל:
ורואה אני שהדברים קל וחומר: דמה מעילה שהכל זבח וגוף א' חייב ה', דתמחויין מחלקין גבי מעילה [דאע"ג דגבי שאר חיובי חטאת אין תמחויין מחלקין. מעילה שאני דחמירא, כלקמן במתני', וכן כ' הרמב"ם פ"ט משגגות ה"ג]. ה' זבחים ששחטן בחוץ דגופין מחולקין, מכ"ש שחייב על כל א' א':
אמר רבי שמעון לא כך שאלן רבי עקיבא: דא"כ מה השיבו לו מאוכל, התם נהנה בכל אכילה ואכילה:
ורואה אני שהדברים קל וחומר: דהרי במעילה הכל גוף א' ורק תמחויין נפרדים. וכ"ש מה' זבחים, ואפ"ה אמר תחלה עם ר"ג לא שמענו, מדיש להשיב על זה כמו שהשיב באמת ר"ע:
אמר רבי עקיבא אם הלכה: שכך קבלת מרבך:
ואם לדין: שכך אתה דן מק"ו ממעילה:
שעשה בה את המאכיל כאוכל: המאכיל הקדש לחבירו, חייב המאכיל ולא האוכל על ידו:
ואת המהנה כנהנה: במידי דלאו בר אכילה, ג"כ המהנה חייב ולא הנהנה על ידו. וה"ה דהוה מצי למימר דמעילה חמור, שחייב בה הנהנה כהאוכל.
צירף המעילה לזמן מרובה: ר"ל ועוד חומרא יש במעילה שכשנהנה היום חצי פרוטה, ולאחר שנה חזר ונהנה חצי פרוטה, והכל בהעלם א', מצטרף שיהיה כנהנה בשוה פרוטה יחד, שחייב קרבן מעילה:
שאין בו אחד מכל אלו: שאין בו א' מכל חומרות הנ"ל. וקיי"ל דבבהמות אין גופין מחלקין, ובאכל נותר מה' זבחים, בהעלם א' חייב רק חטאת א', וגם תמחויין אין מחלקין בין להקל בין להחמיר, דהיינו באכל ב' חצאי זיתים מב' גופין או מב' תמחויין מצטרף [כרמב"ם פ"ו משגגות. [וי"א דגם בבהמה גופין מחלקין. ועמ"ש לעיל פ"ב סי' ל"ד]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת