משנה ברכות ט ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ברכות · פרק ט · משנה ב | >>


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

על הזיקין, ועל הזועות, ועל הברקים, ועל הרעמים, ועל הרוחות, אומר ברוך שכחו וגבורתו (בדפוסי נפולי וורשא אין "וגבורתו") מלא עולם.

על ההרים, ועל הגבעות, ועל הימים, ועל הנהרות, ועל המדברות, אומר ברוך עושה מעשה בראשית.

רבי יהודה אומר, הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול, בזמן שרואה אותו לפרקים.

על הגשמים ועל בשורות הטובות ד אומר ברוך הטוב והמטיב, ועל שמועות רעות אומר ברוך דין האמת.

משנה מנוקדת

[עריכה]

עַל הַזִּיקִין, וְעַל הַזְּוָעוֹת, וְעַל הַבְּרָקִים, וְעַל הָרְעָמִים, וְעַל הָרוּחוֹת - אוֹמֵר,

בָּרוּךְ שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם

עַל הֶהָרִים, וְעַל הַגְּבָעוֹת, וְעַל הַיַּמִּים, וְעַל הַנְּהָרוֹת, וְעַל הַמִּדְבָּרוֹת, אוֹמֵר -

בָּרוּךְ עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הָרוֹאֶה הַיָּם הַגָּדוֹל, אוֹמֵר -
בָּרוּךְ הָעוֹשֶׂה הַיָּם הַגָּדוֹל - בִּזְמַן שֶׁרוֹאֶה אֹתוֹ לִפְרָקִים

עַל הַגְּשָׁמִים, וְעַל הַבְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת, אוֹמֵר -

בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב

וְעַל הַשְּׁמוּעוֹת רָעוֹת, אוֹמֵר -

בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

על הזיקים ועל הזועות ועל הברקים ועל הרוחות ועל הרעמים הוא אומר ברוך שכוחו מלא עולם על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות ועל המדברות הוא אומר ברוך עושה בראשית רבי יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול בזמן שהוא רואהו לפרקים על הגשמים ועל הבשורות הטובות הוא אומר ברוך הטוב והמטיב ועל שמועות הרעות הוא אומר ברוך דיין האמת.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

על הזיקים ועל הזועות [בנוסחנו: ועל הברקים] ועל הרעמים ועל הרוחות כו' – זיקים הם ניצוצים, והם התבניות הנראין בשמים כדמות כוכבים יש להם זנבות.

וזועות – קול שאון נשמע באוויר, כקול רחיים סובבים לאיטם.

ופירוש רעמים – ידוע, וכן פירוש הברקים.

ורוחות – רוצה לומר, הסערות הגדולות הנושבות, שאינן מצויות תמיד.

ומה שאמר על ההרים ועל הגבעות ומה שאחריו, שיברך: ברוך עושה בראשית – אינו מברך ברכה אחרת; אבל בדברים המוקדמים, כמו הזיקים והרוחות ומה שזכר ביניהם, יברך "עושה בראשית" או "שכוחו מלא עולם".

ודברי רבי יהודה לפרקים – רוצה לומר, כשיראהו אחר זמן, וזה משלושים יום לשלושים יום ולמעלה. ואין הלכה כרבי יהודה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

זיקים - כוכב הנראה כמו שפותח הרקיע ויורה כחץ ממקום למקום. אי נמי כוכב שנראה כמו שיש לו זנב ארוך ב:

זועות - שהארץ מזדעזעת ורועשת:

רעמים - קול הנשמע ברקיע מעננים ששופכים מים מזה לזה, כמה דתימא (ירמיהו נא) לקול תתו המון מים בשמים:

ועל הרוחות - שבאים בסערה וזעף, ואינם מצויות אלא לפרקים:

ברוד שכחו מלא עולם - ואי בעי מברך ברוך עושה מעשה בראשית שכל אלו מעשה בראשית הם דכתיב (תהלים קלה) ברקים למטר עשה, אבל על ההרים ועל הגבעות וכו' אומר עושה מעשה בראשית דוקא דלא מצי לברוכי עלייהו שכחו מלא עולם שאינן נראים ברוב העולם אלא כל אחד ואחד במקומו:

הים הגדול - ים אוקינוס שמקיף העולם:

ברוך שעשה את הים הגדול - שמתוך גדלו וחשיבותו קובע ברכה לעצמו:

לפרקים - משלשים יום לשלשים יום:

על הגשמים וכו' - מברך הטוב והמטיב, והוא דאית ליה ארעא בשותפות עם אחריני ג דהכי משמע הטוב והמטיב הטוב לדידיה והמטיב לאחריני, אבל כי לית ליה ארעא כלל אומר מודים אנחנו לך ה' אלהינו על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו וכו'. ואם יש לו קרקע לבדו מברך שהחיינו:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

על הזיקין. פירש הר"ב כוכב הנראה וכו'. א"נ וכו'. וז"ל הרמב"ם זיקים הם נצוצות והם תבניות הנראות בשמים כדמות כוכבים ויש להם זנבות ע"כ. ואינם כוכבי השמים וכסיליהם אלא נבראים לשעתם ולעתים רחוקים מפני האידים העולים. והיינו דאמר שמואל (נח:) נהירין לי שבילי דרקיע לבר מכוכבא דשביט דלא ידענא מאי ניהו. הכונה שלא ידע סיבת התהותו והפסדו ועיין במשנה ג' פרק ב' דראש השנה:

מלא עולם. מתוך פירוש הר"ב משמע שאלו נראין ברוב העולם ול' רש"י שאלו נראין או נשמעין למרחוק: )

[רי"א הרואה את הים כו'. פירש הר"ב ים אוקינוס המקיף כו' עכ"ל ולא זהו הים שעוברים בו לא"י ולמצרים אע"פ שבש"ע סי' רכ"ח כתוב הים הגדול הוא זה הים כו' הטעתו לשון תשובת הרא"ש ז"ל שהעתיק שם בב"י והוכחתי זה באריכות בס"ד בספרי לחם חמודות בפירקין סעיף נ"ו]:

על הגשמים. כתב הר"ב והוא דאית ליה ארעא בשותפות עם אחריני זוהי שיטת הרי"ף. וכתב עליו הרא"ש ולא נהירא דהא כיון שיש לו קרקע כל שכניו משותפים עמו וכו' ולא בעי שיהא שותף עמו בטובתו רק שיהא בבשורה טובה גם לאחרים בשלהם. הלכך גרסי' כגרסת הספרים וכו' דאית לה ולאחריני בהדיה וכו':

בשורות טובות. שהן טובות לו ולאחרים כדתניא בגמ':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(ב) (על הברטנורא) זיקים. הם נצוצות והם תבניות הנראות בשמים כדמות כוכבים ויש להם זנבות. הר"מ:

(ג) (על הברטנורא) זהו שיטת הרי"ף. והרא"ש כתב דכיון שיש לו קרקע כל שכניו משותפים עמו כו' ולא בעי שיהא שותף עמו בטובתו רק שיהיה בבשורה טובה גם לאחרים בשלהם. וגרסינן דאית להו לאחרינא בהדיא:

(ד) (על המשנה) בשורות טובות. שהן טובות לו ולאחרים גמרא.


פירושים נוספים