משנה ברכות ח ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ברכות · פרק ח · משנה ה | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

בית שמאי אומרים, נר ומזון יג ובשמים והבדלה.

ובית הלל אומרים, נר ובשמים ומזון והבדלה.

בית שמאי אומרים, שברא מאור האש.

ובית הלל אומרים, בורא מאורי האש.

משנה מנוקדת

[עריכה]

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, נֵר וּמָזוֹן וּבְשָׂמִים וְהַבְדָּלָה.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, נֵר וּבְשָׂמִים וּמָזוֹן וְהַבְדָּלָה.

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, שֶׁבָּרָא מְאוֹר הָאֵשׁ.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

בית שמאי אומרין נר ומזון ובשמים והבדלה ובית הלל אומרין נר ובשמים ומזון והבדלה בית שמאי אומרין שברא מאור האש ובית הלל אומרין בורא מאורי האש.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

בית שמאי אומרים נר ומזון בשמים והבדלה כו' – כבר נתבאר בגמרא שהכל מסכימין שברכת המזון היא הראשונה והבדלה אחרונה, אבל נחלקו בית שמאי ובית הלל בהקדמת הנר על הבשמים, שבית שמאי יקדימו הנר, ובית הלל יקדימו הבשמים.

ומה שצריך לכלול המזון עם ההבדלה, כדי ללמדך מתוך דבריו היאך יהיה הסדר אם התחיל לאכול בשבת ולא השלים עד מוצאי שבת. ועוד, שהוא כלל בראש הפרק הדברים שבין בית שמאי ובית הלל בסעודה, לפיכך לא זכר מחלקותם בהבדלה עד שכָלל הסעודה עם ההבדלה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

נר ומזון - מי שאכל בשבת במנחה וחשכה לו ועדיין לא גמר סעודתו ואין לו יין אלא שיעור [כוס] אחד. בית שמאי אומרים נר ומזון בשמים והבדלה. דכולי עלמא הבדלה בסוף, דאפוקי יומא מאחרינן ליה כי היכי דלא ליהוי עליה כמשאוי. לא נחלקו אלא על הנר ועל הבשמים, דבית שמאי אומרים נר ומזון ואח"כ בשמים, ובית הלל אומרים נר ובשמים כי הדדי, דברכות שאנו יכולים לעשותם דלא מיחזי כמשאוי כגון נר ובשמים מקדמינן להו לברכת המזון:

בית שמאי אומרים שברא מאור האש - שברא דמשמע לשעבר ולא בורא דמשמע להבא. מאור האש ולא מאורי האש, דחדא נהורא איכא בנורא:

ובית הלל אומרים בורא - נמי משמע לשעבר יד:

מאורי האש - שהרבה גוונים יש בשלהבת, אדומה לבנה וירקרוקת:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

נר ומזון וכו'. כתב הרר"י הנר שמביאין ונהנה ממנה מיד יש לו להקדים ואחר כך המזון שכבר אכל ובית הלל סברי דיש לו להסמיך בשמים לנר שהוא גם כן מענין שבת שמראה הצער שהיה לו בנפש יתירה שהלכה לה ולכך מריח לישב נשמתו ע"כ. ול' הר"ב לא נחלקו כו' לכאורה לישנא אריכא הוא. אבל בגמרא אמרינן אמתניתין זו דברי רבי מאיר אבל רבי יהודה אומר לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על המזון שהוא בתחילה ועל הבדלה שהוא בסוף על מה נחלקו על המאור ועל הבשמים שבית שמאי אומרים על המאור ואחר כך על הבשמים. ובית הלל אומרים בשמים ואח"כ מאור. והרמב"ם כתבו לזה בפירושו. ולכן נראה בעיני שגם הר"ב כך כתב דכ"ע מזון בתחילה והבדלה בסוף וכו' לא נחלקו אלא על הנר ועל הבשמים וכו'. ותלמיד טועה שלא ידע או לא זכר הגמ' הגיה הלשון כמו שהוא לפנינו:

בורא. כתב הר"ב משמע נמי לשעבר וכתבו התוספות ונימא ברא דלא פליגי דלשעבר משמע וי"ל דלשון קרא עדיף ע"כ. דכתיב בורא חשך בורא רוח בורא השמים כדמייתי להו בגמרא:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(יג) (על המשנה) נר ומזון כו'. הנר שמביאין ונהנה ממנו מיד יש לו להקדים ואח"כ המזון שכבר אכל. וב"ה סברי דיש לו להסמיך בשמים לנר שהוא ג"כ מעין שבת שמראה הצער שהיה לו בנפש יתירה שהלכה לה ולכך מריח לישב נשמתו. הר"י:

(יד) (על הברטנורא) וכתבו התוספ' ונימא הא דלא פליגי דלשעבר משמע. וי"ל דלשון דקרא עדיף דכתיב בורא חושך בורא השמים:


פירושים נוספים