משנה ברכות ח ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ברכות · פרק ח · משנה ו | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים של נכרים,

ולא על הנר ולא על הבשמים של מתים,
ולא על הנר ולא על הבשמים שלפני עבודה זרה.

אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו.

משנה מנוקדת

[עריכה]

אֵין מְבָרְכִין לֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל נָכְרִים,

וְלֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל מֵתִים,
וְלֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁלִּפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה.

אֵין מְבָרְכִין עַל הַנֵּר עַד שֶׁיֵּאוֹתוּ לְאוֹרוֹ:

נוסח הרמב"ם

אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים של גוים ולא על הנר ולא על הבשמים של מתים ולא על הנר ולא על הבשמים שלפני עבודה זרה אין מברכין על הנר עד שייאותו לאורו.

פירוש הרמב"ם

אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים של עבודה זרה כו' – כבר ידעת מדברי התורה שאסור ליהנות בדבר מדברי העבודה זרה, והוא מה שאמר הכתוב: "ולא ידבק בידך מאומה מן החרם".

ונר של נכרי, אסור להבדיל עליו, מפני שלא שבת, והעיקר בידינו: אור שלא שבת – אין מברכין עליו.

ובשמים של נכרי, אין מברכין עליהן, שכל ענינם לשם עבודה זרה.

ואסור ברכת הנר עד שיאותו, רוצה לומר עד שיהנו ממנו, ואז יהיה מותר לברך עליו במוצאי שבת:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

לא על הנר ולא על הבשמים של עובדי כוכבים - נר משום דלא שבת שהעובד כוכבים עשה מלאכה לאורו טו וקיימא לן אור שלא שבת אין מברכין עליו הואיל ונעבדה בו עבירה. ובשמים של עובדי כוכבים בבשמים שהם במסבה שעובדי כוכבים מסובים בה לסעודה מיירי. והא דתנן בסיפא ולא על הנר ולא על הבשמים של עבודת כוכבים, מה טעם קאמר, מה טעם אין מברכין על בשמים של עובדי כוכבים לפי שסתם מסבת עובדי כוכבים לעבודת כוכבים ואין מברכין על בשמים של עבודת כוכבים:

ולא על הנר של מתים - דלא אתעביד לאורה אלא לכבוד בעלמא:

ולא על בשמים של מתים - דלעבורי ריחא טז עבידי:

ולא על נר ובשמים - דעבודת כוכבים, לפי שאסורין בהנאה:

עד שיאותו לאורו - שיהנו מאורו יז, ולא שיהנו ממש אלא שקרוב לו כל כך שיוכל ליהנות אם ירצה:

פירוש תוספות יום טוב

על הנר וכו' של עובדי כוכבים. כתב הר"ב שהעובד כוכבים עשה מלאכה לאורו וכ"כ רש"י. והר"י כתב שהדליקו או שהטה אותו בשבת ע"כ. וכן פירש"י בגמ' בברייתא (דף נג):

בשמים של מתים. כתב הר"ב דלעבורי ריחא עבידי. פי' רש"י לעבורי ריחא דסרחונו של מת עבידי ולא להריח:

[עד שיאותו לאורו. פירש הר"ב שיהנו מאורו ובירושל' רב אמר יאותו ושמואל אומר יעותו מאן דאמר יאותו אך בזאת נאות לכם (בראשית לד) מאן דאמר יעותו לדעת לעות את יעף דבר (ישעיה נ) ע"כ. ופירוש לעות כתבו רש"י ורד"ק מלשון עת ויהיה ענינו כאן שהגיע העת של האור להאיר]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(טו) (על הברטנורא) והר"י כתב שהדליקו או שהטה אותו בשבת:

(טז) (על הברטנורא) דלסרחונו של מת עבידי ולא להריח:

(יז) (על הברטנורא) ובירושלמי רב אמר יאותו. אך בזאת נאות לכם ושמואל אמר יעותו לדעת לעות את יעף דבר. ופירוש לעות מלשון עת. ויהיה ענינו כאן שהגיע העת של האור להאיר:


פירושים נוספים