משנה ברכות ג ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ברכות · פרק ג · משנה ד | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה.

ועל המזון מברך ח לאחריו, ואינו מברך לפניו.

רבי יהודה אומר, מברך לפניהם ולאחריהם ט.

משנה מנוקדת

[עריכה]

בַּעַל קֶרִי מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ, וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ לֹא לְפָנֶיהָ וְלֹא לְאַחֲרֶיהָ. וְעַל הַמָּזוֹן, מְבָרֵךְ לְאַחֲרָיו, וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ לְפָנָיו. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מְבָרֵךְ לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם:

נוסח הרמב"ם

בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו רבי יהודה אומר מברך לפניהם ולאחריהם.

פירוש הרמב"ם

בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה כו' – בעל קרי הוא הפולט שכבת זרע ברצונו או שלא ברצונו. ופירוש מהרהר, מחשב ברעיוניו; רוצה לומר, יקרא קריאת שמע בליבו ולא יניע שפתיו. ואולם נתחייב בברכה אחר המזון, מפני שהוא מן התורה כמו קריאת שמע, והוא מה שאמר הכתוב: "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך".

ונפסקה ההלכה שדברי תורה אינן מקבלים טומאה, ומותר לו לקרוא קריאת שמע, ולברך לפניה ולאחריה, וכן ברכת המזון, ואף על פי שהוא בעל קרי. אמנם התפילה, כבר נהגו שלא יתפלל בעל קרי עד ירחץ במים; אלא אם כן יהיה חולה ונכאב, ואז לא יתחייב טהרה בשום פנים, ואפילו על הזמן הראשון, רוצה לומר שנתחייב בעל קרי אחרי הקרי טבילה ואז יתפלל, כמו שיתבאר בגמרא. וכן נאמר בו, חולה לאונסו פטור מכלום:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

בעל קרי - עזרא תקן שלא יקרא בעל קרי בתורה בין שראה קרי לאונסו בין לרצונו עד שיטבול. ולא מפני טומאה וטהרה שאין דברי תורה מקבלין טומאה אלא כדי שלא יהיו תלמידי חכמים מצויין אצל נשותיהן כתרנגולים:

מהרהר - ק"ש בלבו כשהגיע זמן המקרא:

ואינו מברך לפניה ולאחריה - ואפילו בהרהור, כיון דברכות לאו דאורייתא לא אצרכוהו רבנן:

ועל המזון מברך לאחריו - דחיובא דאורייתא הוא:

ואינו מברך לפניו - דלאו חיובא דאורייתא היא. וכבר נפסקה ההלכה דבטלוה לטבילותא, ובעלי קריין קורין ק"ש כדרכן ועוסקין בתורה ומתפללין ומברכין כל הברכות ואין מערער בדבר:

פירוש תוספות יום טוב

מברך לאחריו. כלומר מהרהר לאחריו הר"י. ופירש הר"ב דחיובא דאורייתא הוא דכתיב ואכלת ושבעת וברכת. ועיין מ"ח פ"ו ומ"ש הר"ב דבטלוה לטבילותא עי' בסוף פרקין:

מברך לפניהם ולאחריהם. פירש רבינו יונה דר"ל בפה ופליג בתרתי. ועיין סוף פירקין:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ח) (על המשנה) מברך. כלומר מהרהר לאחריו. הר"י:

(ט) (על המשנה) רוצה לומר בפה, ופליג בתרתי. הר"י:


פירושים נוספים

 


קיצור שנות אליהו

בעל קרי מהרהר בליבו וכו' – הגר"א מאריך להוכיח שמהרהר קאי על ברכות קריאת שמע, אבל קריאת שמע עצמה קורא בפיו אפילו לרבי מאיר שהוא תנא קמא. ועל המזון מברך לאחריו, היינו בפה. רבי יהודה אומר מברך לפניהם ולאחריהם, בפה. וכל זה בשאין לו מים, אבל אם יש לו מים, אסור לקרוא קריאת שמע או להרהר הברכות עד שיטבול.