משנה ביצה א ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת ביצה · פרק א · משנה ח | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

הבורר קטנית ביום טוב, בית שמאי אומרים, בורר אוכל ואוכל.

ובית הלל אומרים: בורר כדרכו בחיקו בקנון ובתמחוי, אבל לא בטבלא כט ולא בנפה ולא בכברה.

רבן גמליאל אומר: אף מדיח ושולה.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הַבּוֹרֵר קִטְנִית בְּיוֹם טוֹב,

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, בּוֹרֵר אֹכֶל וְאוֹכֵל.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים,
בּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ בְּחֵיקוֹ בַּקָנוֹן וּבַתַּמְחוּי,
אֲבָל לֹא בַּטַּבְלָא וְלֹא בַּנָּפָה וְלֹא בַּכְּבָרָה. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף מֵדִיחַ וְשׁוֹלֶה:

נוסח הרמב"ם

הבורר קטנית ביום טוב בית שמאי אומרין בורר אוכל אוכל בית הלל אומרין בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי אבל לא בטבלה ולא בנפה ולא בכברה רבן גמליאל אומר אף מדיח ושולה.

פירוש הרמב"ם

הבורר קטנית ביום טוב בית שמאי אומרים כו': בורר אוכל הוא שילקט האוכל מן הפסולת אחת אחת וכשהפסולת יותר מן האוכל אין מחלוקת שבורר ונוטל את האוכל. ומדיח ושולה פירוש שיתן מים על העדשים הטחונים או הפולין ודומיהן וכשיגבה וירבה הפסולת על פני המים וירד האוכל והוא מסיר אותו הפסולת בידו זהו ענין שולה כלומר מסיר הפסולת ושוטף אותו מעל פני המים ואין הלכה כרבן גמליאל:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

בורר אוכל אוכל - מלקט האוכל אחד אחד מן הפסולת:

בורר כדרכו בחיקו - ובלבד שלא יהיה טורח ברירת הפסולת מרובה. אבל אם טורח ברירת הפסולת מרובה על טורח ברירת האוכל, כגון שהפסולת דק ביותר, אע"פ שהאוכל מרובה בשיעורו על הפסולת, מודים בית הלל שבורר את האוכל ומניח את הפסולת, דלמעוטי בטרחא עדיף:

אף מדיח ושולה - שמביא כלי מלא קטנית ונותן עליו מים והפסולת צף על פני המים ומסיר אותו בידו. שולה, כמו של נעלך (שמות ג). ואין הלכה כרבן גמליאל:

פירוש תוספות יום טוב

בקנון. פירשו הר"ב בפי"ו דמסכת כלים משנה ג':

בתמחוי. קערה גדולה. רש"י דף י"ב ע"ב:

אבל לא בטבלא כו'. דמחזי כמאן דעביד לצורך מחר שאין דרך לעשות בכלים הללו אלא הרבה. רש"י שם ועיין לקמן:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כט) (על המשנה) בטבלא. דמחזי כמאן דעביד לצורך מחר שאין דרך לעשות בכלים הללו אלא הרבה. רש"י:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

הבורר קטניות וכו':    ביד שם סי' ט"ו ט"ז ותוס' שבת פ"ז דף ע"ד:

בורר אוכל ואוכל:    ולאו היינו ברירה אבל אינו מותר לברור הפסולת. ותימה דבמסכת שבת קאמר מה דרכו של בורר נוטל האוכל ומניח הפסול' והכא משמע שאין ברירה בכך דקרי ליה שנוי וי"ל דהתם ה"פ נוטל האוכל עצמו ומניח הפסולת פי' יזרוק אותו ומ"מ פסולת מתוך האוכל הוי ברירה א"נ התם שהפסולת מרובה על האוכל ואז ודאי הוי אוכל מתוך הפסולת דרך ברירה אבל הכא מיירי שהאוכל מרובה על הפסולת דאז הוי פסולת מתוך האוכל דרך ברירה תוס' ז"ל: והגרסא בירוש' בורר אוכל אוכל בלי ויו: וכן הגיה ג"כ ה"ר יהוסף ז"ל:

בורר כדרכו:    פי' אפי' ליטול הפסולת ולהניח האוכל:

ברור כדרכו בחיקו:    ונלע"ד בחיקו ר"ל אפי' לשמור דאע"ג דלא הוי דומיא דקנון ותמחוי ונפה וכברה דהנהו ר"ל שעושה הברירה בהם וקצת הוכחה לזה מהא דתנן בפ"ד דמעשר ראשון המולל מלילות של חטים מנפה מיד ליד ואוכל ואם נפה ונתן לתוך חיקו חייב וכן מצאתי ג"כ שפי' בית יוסף בא"ח סי' שי"ט. וז"ל בקיצור וצריך לומר דהא כדאיתא והא כדאיתא דחיקו היינו שבורר ונותן לתוך חיקו ונפה וכברה וקנון ותמחוי היינו שעושה הברירה בהם ע"כ. ומלת חיקו י"מ חיקו שוליו כמו ומחיק הארץ ופי' הרמב"ם ז"ל וכשהפסולת מרובה על האוכל אין מחלוקת שבורר ונוטל את האוכל ע"כ וזה תלוי בפי' ברייתא דרשב"ג דבגמרא ועיין בהר"ן ז"ל: ור"ע ז"ל תפס פי' רש"י ז"ל:

בקנון:    אית דלא גרסי ליה במתני' וגם בירוש' ליתיה. וגם ה"ר יהוסף ז"ל מחקו. ופי' רש"י במכלתין דף י"ב ובשבת פ' כלל גדול (שבת דף ע"ד) כלי עץ שעושין כעין צנור רחב מאחריו וקצר מלפניו ובעלי מטבע עושין אותו והבורר בו קטנית נותן קטנית במקום הרחב ומנענעו והקטנית מפני שהיא סגלגל מתגלגל ויורד דרך פיו הצר והפסולת נשאר בכלי:

אבל לא בטכלא ולא בנפה ולא בכברה:    משום דמיחזי כבורר לימים מרובים. ובירוש' דפירקין ודפ' כלל גדול דשבת תני הבורר בי"ט סופג את המ' ופרכינן והא תנינן בורר כדרכו וכו' ומשני דר"ג היא מתני' דר"ג אומר אף מדיח ושולה ע"כ: ובטור א"ח סי' תק"י:


פירושים נוספים

עיקר תוי"ט

(כט) בטבלא. דמחזי כמאן דעביד לצורך מחר שאין דרך לעשות בכלים הללו אלא הרבה. רש"י: