משנה ביצה א רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) ביצה - שנולדה ביום טוב,

בית שמאי אומרין: תאכל.
ובית הלל אומרין: לא תאכל.
בית שמאי אומרין:
שאור - כזית.
וחמץ - ככותבת.
ובית הלל אומרין:
זה וזה - כזית.


(ב) השוחט חיה, ועוף - ביום טוב,

בית שמאי אומרין:
יחפור בדקר - ויכסה.
בית הלל אומרין:
לא ישחוט,
אלא אם כן - היה לו עפר מוכן.
מודים -
שאם שחט -
שיחפור בדקר - ויכסה.
ושאפר הכירה - מוכן.


(ג) בית שמאי אומרין:

אין מוליכין את הסולם - משובך, לשובך,
אבל מטהו - מחלון, לחלון.
ובית הלל - מתירין.
בית שמאי אומרין:
לא יטול,
אלא אם כן - ניענע בו מבעוד יום.
ובית הלל אומרין:
עומד, ואומר:
"זה וזה - אני נוטל".


(ד) זימן -

שחורים - ומצא לבנים,
לבנים - ומצא שחורים,
שנים - ומצא שלשה,
אסורין שלשה - ומצא שנים,
מותרין.
בתוך הקן - ומצא לפני הקן,
אסורין.
ואם אין שם - אלא הם,
הרי אלו - מותרין.


(ה) בית שמאי אומרין:

אין מסלקין את התריסין - ביום טוב.
בית הלל - מתירין, אף להחזיר.
בית שמאי אומרין:
אין נוטלין את העלי - לקצב עליו בשר.
בית הלל - מתירין.
בית שמאי אומרין:
אין נותנין את העור - לפני בית הדריסה.
ולא יגביהנו,
אלא אם כן - יש עימו בשר.
ובית הלל - מתירין.
בית שמאי אומרין:
אין מוציאין -
לא את הקטן,
ולא את הלולב,
ולא את ספר התורה,
לרשות הרבים.
ובית הלל - מתירין.


(ו) בית שמאי אומרין:

אין מוליכין חלה, ומתנות - לכוהן ביום טוב,
בין שהורמו - מאמש,
בין שהורמו - מהיום.
ובית הלל - מתירין.
אמרו בית שמאי - לבית הלל:
גזירה שוה -
חלה, ומתנות - מתנה לכוהן,
ותרומה - מתנה לכוהן.
כשם שאין מוליכין - את התרומה,
כך לא יוליכו - את המתנות.
אמרו להם - בית הלל:
לא,
אם אמרתם בתרומה - שאינו זכאי בהרמתה,
תאמרו במתנות - שהוא זכאי בהרמתם.


(ז) בית שמאי אומרין:

תבלין נידוכין - במדוך של עץ.
והמלח - בפך, ובעץ הפרור.
בית הלל אומרין:
תבלין נידוכין, כדרכן - במדוך של אבן.
והמלח - במדוך של עץ.


(ח) הבורר קטנית - ביום טוב,

בית שמאי אומרין:
בורר - אוכל, אוכל.
בית הלל אומרין:
בורר כדרכו - בחיקו, ובתמחוי.
אבל - לא בטבלה, ולא בנפה, ולא בכברה.
רבן גמליאל אומר:
אף מדיח - ושולה.


(ט) בית שמאי אומרין:

אין משלחין ביום טוב - אלא מנות.
בית הלל אומרין:
משלחין - בהמה, חיה, ועוף,
חיים, ושחוטים.
משלחים - יינות, שמנים, וסלתות, וקטניות,
אבל - לא תבואה.
רבי שמעון - מתיר, אף בתבואה.


(י) משלחין כלים -

בין תפורין - בין שאינן תפורין,
אף על פי -
שיש בהן - כלאים,
והן - לצורך המועד.
אבל -
לא סנדל - מסומר,
ולא מנעל - שאינו תפור.
רבי יהודה אומר:
אף לא - מנעל לבן,
מפני שהוא צריך - אומן.
זה הכלל -
כל שניאותים בו - ביום טוב,
משלחין אותו.


הדף הראשי של משנה ביצה א

משנה ביצה, פרק א':
הדף הראשי מהדורה מנוקדת נוסח הרמב"ם נוסח הדפוסים ברטנורא עיקר תוספות יום טוב