קטגוריה:משלי כא ח
הפכפך דרך איש וזר וזך ישר פעלו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
הֲפַכְפַּךְ דֶּרֶךְ אִישׁ וָזָר וְזַךְ יָשָׁר פָּעֳלוֹ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
הֲפַכְפַּ֬ךְ דֶּ֣רֶךְ אִ֣ישׁ וָזָ֑ר
וְ֝זַ֗ךְ יָשָׁ֥ר פׇּעֳלֽוֹ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
הֲפַכְפַּ֬ךְ דֶּ֣רֶךְ אִ֣ישׁ וָזָ֑ר וְ֝/זַ֗ךְ יָשָׁ֥ר פָּעֳלֽ/וֹ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י
רלב"ג
"הפכפך דרך איש וזר". הנה מפני זה היה הפכפך דרך כל איש מהם וזר כשיעיינו במה שאחר ההתחלות כי יצטרך להם לבלבל עיונם ולהניח דברים זרים הפכיים לאמת בדרך שישמרו שרשיהם והתחלותיהם, ואולם האיש הזך והנקי מהטעות בשרשים וההתחלות לא יצטרך לעיין דברים במה שאחר ההתחלות כי אם ביושר ובצדק:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"הפכפך" - המתהפך במעשיו, פעם כך ופעם בהפך, הנה פעם דרך איש לו ופעם הוא זר מן הדרך. אבל האיש הזך, פעלו ישר בכל עת מבלי השתנות.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"הפכפך דרך איש וזר", מוסב למעלה באר הטעם "ששוד רשעים יגורם, כי מאנו לעשות משפט ודרך איש, הפכפך וזר להם", ר"ל כי האדם הוסד בטבעו ללכת בדרך משפט ושלא לגזול ולחמוס, ושיאהב האמת והצדק, ובזה יתקיימו האנשים בהנהגה המדיניית, אבל הרשעים האלה, וכן בעלי לשון שקר שהזכיר, דרך איש הטבוע לו בטבע הוא הפכפך וזר להם, כי הם הולכים בדרך הפוך מן הדרך אשר הטבע האדם עליו, מתרחקים מן המשפט אל השוד, מן האמת אל השקר, ודרך הישר זר להם, ועי"כ יגורו מן השוד, כי כל החבורה האנושית מתנגדת אל הרשעים האלה שדרכם הפוך וזר, אבל "הזך ישר פעלו", הזך הוא הנקי מפסולת, ויצדק על נקיון התאוות בשכל המעשי, והישר הוא בשכל העיוני, הזך הוא בחכמה והישר הוא מצד הבינה, מי שאינו זך במידותיו וחוטא מן חקי החכמה, לא יוכל להיות ישר, כי התאוה תטהו מני דרך מן היושר אל ההפך, שעל ידי שדרכו זר בתאוה הוא הפכפך, אבל אם הוא זך ילך ביושר כי הבינה מסכמת בטבע אל היושר:
ביאור המילות
"וזך ישר". ע"ל (כ' י"א).
" ודרך איש", ר"ל דרך המיוחד לכל איש:
תרגום מצודות: המתהפך במעשיו, פעם כך ופעם בהפך, הנה פעם דרך איש לו ופעם הוא זר מן הדרך; אבל האיש הזך, פעלו ישר בכל עת מבלי השתנות.
תרגום ויקיטקסט: יש איש שאופן-התנהגותו הפוך מהמקובל, ונראה לנו זר ומוזר, ובכל-זאת פעולותיו זכות וישרות.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כא ח.
דקויות
מי הפכפך ומי זך?
1. לפי רוב המפרשים, הפכפך וזך הם שני אנשים שונים: החצי הראשון מדבר על איש הפכפך שאינו ישר, והחצי השני מדבר על איש זך אשר פעולותיו ומעשיו ישרים.
- אולם, המילה זך משמשת בלשון המקרא רק כשם-תואר ולא כשם-עצם, ולכן מסתבר שהיא מתארת את פעלו של האיש שנזכר בתחילת הפסוק, ולא מציינת איש אחר שהוא זך.
2. מהשוואה לשני פסוקים אחרים, שבשניהם נזכר המושג דרך/י איש ((משלי טז ב): "כָּל דַּרְכֵי אִישׁ זַךְ בְּעֵינָיו, וְתֹכֵן רוּחוֹת ה'"*, (משלי כא ב): "כָּל דֶּרֶךְ אִישׁ יָשָׁר בְּעֵינָיו, וְתֹכֵן לִבּוֹת ה'"*), ניתן להסיק שהתארים זך וישר מתארים את האופן שבו רואה האדם את מעשיו: למרות שהדרך = המסלול שהאיש בוחר ללכת בו, הוא הפכפך = עקום והפוך מהאמת, וזר = מוזר ומנוגד למוסר המקובל, הרי שבעיני האיש עצמו - זך וגם ישר פעלו; כלומר, גם אם הוא עושה מעשים שכל אחד אחר יבין מייד שהם פסולים - הוא עצמו רואה את המעשים כטהורים ואמיתיים; לפי זה, הפסוק בא להפנות את תשומת ליבו של האדם לכך שהוא לא יכול לשפוט את דרכו באופן אובייקטיבי.
- אולם, לפי פירוש זה חסרה בפסוקנו המילה העיקרית - בעיניו. הפסוק מציג אדם אשר זך ישר פעלו באופן מוחלט, ולא רק בעיני עצמו.
3. דווקא בתחילת הפסוק ישנה מילה המתייחסת למה שנראה לעין - המילה זר. דרך זר הוא דרך מוזר ולא מוכר; דרך הפכפך הוא דרך הפוך מהמקובל וסותר את עצמו.
אנשים שונים ומוזרים מייד מעוררים בנו חשד: אם הם לא מתנהגים כמו כולם, הם בטח לא חושבים כמו כולם, וזה בטח מראה שיש להם איזו בעיה. אולם לפעמים ישנו איש, שדרך-חייו נראה לנו הפכפך וזר, ובכל זאת מעשיו זכים וישרים.
הפסוק מלמדנו להיות סובלניים, להתייחס בעין יפה גם לאיש שדרכו נראית לנו הפוכה מוזרה, לדון אותו לכף זכות ולא ללעוג לו, כי ייתכן שפעולותיו זכות וישרות לא פחות משלנו.
הקבלות
1. בפרק הקודם יש פסוק דומה, (משלי כ יא): "גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר נָעַר, אִם זַךְ וְאִם יָשָׁר פָּעֳלוֹ" (פירוש). כמעט כל מילה מקבילה או מנוגדת:
במעלליו ~ דרך; יתנכר ~ זר; נער ~ איש; זך ~ זך; ישר ~ ישר; פעלו ~ פעלו.
לא הצלחתי עדיין לגלות מה משמעות ההקבלה.
2. פסוק הפוך לכאורה נמצא ב(משלי יד יב): "יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁׁ, וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת. גַּם בִּשְׂחוֹק יִכְאַב לֵב, וְאַחֲרִיתָהּ שִׂמְחָה תוּגָה"*וב(משלי טז כה): "יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁׁ, וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת. נֶפֶשׁ עָמֵל עָמְלָה לּוֹ, כִּי אָכַף עָלָיו פִּיהוּ"*.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי כא ח"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.