מהרש"ל על הש"ס/יבמות/פרק ז
פרקים: א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ז |
ח |
ט |
י | יא | יב | יג | יד | טו | טז
גמרא על הפרק | משנה | ירושלמי
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
רי"ף |
רבינו אשר |
רמב"ן |
ריטב"א |
רשב"א |
תוספות רי"ד |
תוס' חד מקמאי
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש |
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
דף סו עמוד ב[עריכה]
רש"י בד"ה אבל כהן כו' התנה להחזיר לו דמיה אלו אם תכחיש או הוזל דמיה שיאכילנה כו' ברשותיה אכלי כצ"ל והס"ד:
בד"ה מכרו שניהם או זה או זו כצ"ל והס"ד. ונ"ב נ"ל ועוד נ"ב פירוש דלא תימא מכרו שניהם יחד וכמו שיש מפרשים דאיירי במכר האיש ואח"כ האשה ואומרת שנחת רוח עשיתי לנעלי כו' כמו שמסיק הר"ן:
תוס' בד"ה לא יאכילנה כו' אלא לכהנים ולא לישראל וישראל ששכר פרה מכהן כו' כצ"ל והד"א:
בד"ה עבדי צאן ברזל כו' ושן ועין ותרומה ענין אחד הוא כו' כצ"ל:
דף סז עמוד א[עריכה]
רש"י בד"ה אף בת כהן לכהן כו' אינו מאכיל ועבדים אוכלים בתרומה כו' כצ"ל. ונ"ב ס"א והיאך עבדים:
בד"ה כולן זכרים לא גרסי' כולן אלא ה"ג זכרים כו' כצ"ל והד"א והס"ד:
דף סח עמוד א[עריכה]
גמ' לויה וישראלית פסולה רבי יוסי אומר כו' כצ"ל:
דף סח עמוד ב[עריכה]
גמ' ולא אנינות דרבי יוסי בר חנינא כו'. נ"ב הגירסא הנכונה דל"ג דרבי יוסי בר חנינא אלא גרסי' מן זר וכל זר נפקא וקאי אבת כהן ודברי ר"י ב"ח יליף מגוף הקרא השני וכל זר זרות אמרתי וגירסא זו עדיף דלא יתכן שפיר למילף הא דר"י ב"ח מריבויא דכל וכן משמע להדיא מסמ"ג דמריבוי דכל נפקא בת כהן ע"ש (עיין במהרש"א):
רש"י בד"ה אי הכי כו' לא פסלי וה"ה דמצי נמי למימר כו' כצ"ל. ונ"ב אף שמפי' רש"י דוקא הוא היינו לפי האמת שמרבינן אף חייבי לאוין דעובד כוכבים ועבד אלמא לאו אהויה דוקא קפיד אבל בתחילה שבא למעט נמי עובד כוכבים ועבד ה"ה דמעטינן חייבי כריתות ונימא דגזירת הכתוב הוא בהויה דוקא קפיד ודו"ק. (עיין במהרש"א):
בד"ה עבד כנעני לית ליה כו' אלא בר קדושי דוקא כו'. נ"ב ביש ספרים אינו אבל לפי הלשון נראה לפרש דלא בא למעט אלא דוקא שיש בר קדושי ומ"מ לית להו הויה כגון חייבי כריתות לאפוקי עובד כוכבים ועבד אע"ג דלאו בני הויה נינהו מ"מ נמי לא הוי בר קדושי בשום דוכתא ולא קא ממעט ומ"מ תלמודא פריך לקמי שפיר א"ה עובד כוכבים ועבד מנין דלמא בא למעוטי כל דליכא בר הויה אפילו אי לית בר קדושי בשום דוכתא ודו"ק:
בא"ד דהא חמירו כו'. נ"ב פי' שעונש כרת חמור וק"ל. בא"ד חייבי כריתות לא פסלי כו'. נ"ב פי' מדין ק"ו מה חייבי לאוין דקיל דהרי תפסי בהו קדושין חייבי כריתות דחמירי לא כ"ש ודו"ק:
דף סט עמוד א[עריכה]
תוס' בד"ה כ"ג כו' וי"ל דלגבי בן אין להצריך כו' כצ"ל:
דף סט עמוד ב[עריכה]
רש"י בד"ה ואינו פוסל כו' אם יש לה זרע לבת כהן מישראל כשר והוא עבד ומת בעלה ישראל וזה קיים אינו פסלה מלשוב אל בית אביה בנעוריה ומפרש ואזל היכא משכחת לה שיהא בן ישראל עבד כצ"ל והשאר נמחק. ונ"ב ס"א והר"ן. בד"ה עד מ' יום כו' דהרי כבר מ' יום כצ"ל:
בד"ה בבא עליה כו' שבא עליה כצ"ל והס"ד:
- סליק אלמנה לכהן גדול פרק שביעי