מהרש"ל על הש"ס/יבמות/פרק ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז
ראשונים על הפרק: תוספות | רי"ף | רבינו אשר | רמב"ן | ריטב"א | רשב"א
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש |
על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף נ עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה רבן גמליאל אומר הס"ד:

בד"ה סדר משנה כו' שבספרים הס"ד:

בד"ה סדר יבם החליצה כו' ואח"כ כו' הד"א. בד"ה נתן גט כו' בלא יבנה הש"ד:

בד"ה וחליצה כו' לא מיפטרה כמו שאחר כונס כו' כצ"ל. :


דף נ עמוד ב[עריכה]

גמ' ועשה מאמר ונתן גט ונעל כו' ונתן גט וחלץ כו' וכן אח"כ צ"ל ונתן גט ובעל כו' אבל גט אחד ביבמה מאמר אחד ביבמה מהני מ"ט כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה חלץ וחלץ כו' כלום הוא וכן כו' הד"א. בד"ה או בעל כו' לשנייה או בעל כו' הד"א:

בד"ה אין אחריה כלום ונפקא בגט ובלא חליצה כו'. נ"ב כך פי' רש"י לפום ריהטא אבל אינו נכון אלא צריכה חליצה ואין אחריה כלום היינו דלא מהני מאמר אחריה וכן פרש"י גופיה לקמן בהיפוך הדף דביאה פסולה כמאמר שויוה רבנן כו' ע"ש. (עיין במהרש"א). בד"ה אבל גט כו' לא ייבם ומאמר ביבמה כו' הד"א:

בד"ה משום דמהני כו' קונין אותה הס"ד:

בד"ה ואי ביאה כו' צריכה שני גיטין וחליצה כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה עשה מאמר כו' ולעיל פי' כו'. נ"ב דף ל"ב בד"ה גט למאמרו. בד"ה מדגט כו' לא מהניא ואתי למנעל אחר חליצה הד"א והס"ד ואח"כ מ"ה חדש ואתי למיבעל כו':


דף נא עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה אלא פשיטא כו' אינה תחלה ומיהו כו' הד"א:

בד"ה מאי טעמא כו' ה"ג הס"ד:

בד"ה לימא תיהוי תיובתא דשמואל דאמר כו' הד"א:


דף נא עמוד ב[עריכה]

תוס' בד"ה כולהו ס"ל יש מאמר אין שוין ממש דלבית שמאי כו' כצ"ל. בד"ה ביאה פסולה כו' אחר ביאה פסולה דקתני אין אחריה כו' כצ"ל:


דף נב עמוד א[עריכה]

גמ' כיצד מצות התרתן עשה מאמר כו' ובשטר כיצד בשטר כיצד כדאמרן כו' כצ"ל:

שם או דלמא אתי לאחלופי בגיטא אמר ליה חיישינן דלמא אתי לאחלופי בגיטא כצ"ל. ונ"ב זו גירסת הרא"ש. שם לא יקחו והיינו כו' כצ"ל. רש"י בד"ה האי גט כו' אחר מאמר כצ"ל והס"ד:

ד"ה ושטר צ"ל ובשטר כיצד כו':

תוס' בד"ה דמקדש בביאה אר"ת דאפילו ביבמה כו'. נ"ב פירוש דלא תימא דוקא בעל סתם וק"ל:

בא"ד דפריצותא הוא שעושה כו' כצ"ל:

ד"ה לכשאכנסנה כו' והרי זה גט דקאמר היינו לגרש בו כו' כצ"ל:


דף נב עמוד ב[עריכה]

רש"י מה"ד מאמר עילוי זיקה כו':

בא"ד אסורה כו' ומותרת לאחיו כו'. נ"ב כך פירש רש"י לפי האיבעיא דעדיין לא ידעינן הא דאמר רבא דדוקא צרה שריא ולא היא משוה דאיחלפא ומ"מ אסורה לו דלא שייך לומר מאי דעבד שקלה שהרי נתן גט על המאמר כדי לפוסלה מעליו ודו"ק ואיכא נ"מ בזה לפי דאמרינן בפרק ד' אחין בלישנא בתרא דהותרה אף היא מ"ה הכא אסורה לו ושריא לאחיו לפרש"י נ"ל:

בד"ה נתן גט כו' זיקת יבמין ג' אחין נשואין כו' כצ"ל:

בד"ה האי לחודה כו' זיקה דלחודה קיימא כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה מהו צ"ל לינמתו מהו כו' ומאי קאמר נמי או דלמא כו' כצ"ל:


דף נג עמוד א[עריכה]

גמ' פיסקא אחת יבמה אחת ואחת שתי יבמות נמחק וצ"ל הפיסקא כיצד עשה בה מאמר כו'. :


דף נג עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה וליטעמיך כו' אחת נשלמא כו' דלא תיסגי ליה בגט בלא חליצה כו' כצ"ל והד"א:

בד"ה אלא בעל כו' אשתו היא הס"ד.