מהרש"ל על הש"ס/יבמות/פרק יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז
ראשונים על הפרק: תוספות | רי"ף | רבינו אשר | רמב"ן | ריטב"א | רשב"א
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש |
על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף קא עמוד א[עריכה]

תוס' בד"ה ואין בית דין כו' דבכל דוכתין דבעינן כו'. נ"ב פי' כגון היכא דילפינן מקרא דבעינן שנים א"כ ש"מ דבעי ב"ד דתרי נמי ב"ד הוי כדאיתא בסנהדרין אלא שאינו שקול ודו"ק:


דף קא עמוד ב[עריכה]

תוס' בד"ה מרענא שטרא כו' בהדי מר צ"ל כו'. נ"ב ומסיק התם דאי ליכא חד בהדיה דעדות לאו כלום הוא דמשמע אפילו לשבועה לא אזקיק ליה אלא בע"כ משום דקרוב היה ומסיק ג"כ התם דרבא לא קים ליה ברב פפא להאמינו יותר מלשאר אדם כו' וק"ל:


דף קב עמוד א[עריכה]

גמ' אין חולצין בסנדל אין שומעין לו כל זה נמחק:

שם דיעבד ומנעל לכתחלה כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה מרענא כו' בסה"ד מיירי הכא. נ"ב שיכול להשביע ונאמנות אינו מועיל נגדו וק"ל:

בד"ה לענין חליצה כו' ולידתו בקדושה ישראלית מעלייתא היא כצ"ל. ונ"ב אינו פריך על חליצת ישראל דפשיטא הוא דבעינן מקרב אחיך דהיינו שתהא אמו מישראל ולא סגי בהורתו ולידתו בקדושה כ"ש גבי חליצה דלא גרע מדיני ממונות ואם כן בישראל ל"ל אי לאו דבא לאשמועינן דבעינן גבי חליצה אביו ואמו מישראל אלא דפריך דלמא קרא אתא לחליצת גרים דלא סגי בהורתו ולידתו בקדושה וא"כ מנין דבעינן אביו ואמו מישראל ומשני דאפי' לחליצת גרים בעינן מקרב אחיך בלא קרא דבישראל ואם כן אתא קרא דבישראל לאביו ואמו כו' ודו"ק:

בא"ד עליך וא"כ כו' כצ"ל:


דף קב עמוד ב[עריכה]

גמ' בה' זוזי כו'. נ"ב לשון זוגי כו' וכן בסוף אע"פ וכן פרש"י פ"ק דשבת דף י"ט:

שם האי קרקא מיקרי. נ"ב קורקא היא כעין מנעול והוא עב מעט מדובק בקולן עם עור אחר עב וכן העושה מנעל כלו של שיער הוא עב לפי שמדבקו יחד וזה אינו קרוי מנעל כלל דשם בפני עצמו יש לו שקורין קורקא ונעל אמר רחמנא נימוקי יוסף. תוס' בד"ה מאי מעל כו' הוה מצי למיכתב מרגלו מאי מעל כו' כצ"ל:


דף קג עמוד א[עריכה]

גמ' איסתוירא עד ארעא נחית כו' נ"ב ונ"מ לענין גובה המנעל כאשר פירשתי בספרי ע"ש:

רש"י בד"ה מוטה לאו אורחיה למדחסי על לוחתא דכרעיה כו' והד"א:

תוס' בד"ה מאן דמסגי כו' שהופכו ושוק דידיה נמי כו' הפוכה ומן הארכובה כו' כצ"ל:


דף קג עמוד ב[עריכה]

גמ' אלא שאני התם דאמר כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה מטמא כו'. ונ"ב גירסא אחרת ברש"י וז"ל מטמא כל דבר שכולו לתוכו אפילו אין שם ביאה כגון הנכנס לבית המנוגע דרך אחוריו דקי"ל במס' שבועות דאין זו ביאה ואפי' נכנס כולו חוץ מחוטמו טהור כי נכנס כולו מיהא טמא דכתיב ולא יטמא כל אשר בבית דהוי טמא משום בא אל הבית והמוחלט מטמא אף מאחוריו במגע אם נגע בכותל מטמא ע"כ. :


דף קד עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה כמה רב גובריא בלשון גנאי הס"ד. תוס' בד"ה סנדל של כו' באשרה של משה כו'. נ"ב פי' אשרות של אותו הזמן בשעת כיבוש א"י שהצריכן הכתוב שריפה. רש"י:


דף קד עמוד ב[עריכה]

גמ' בסוף עמוד ויזרוק דמן לשמן ולר"ע רקיקה כו' כנ"ל:

רש"י בד"ה ור"ש כו' ול"ג בשניה כו'. נ"ב וא"ל דלמא למעוטי ביחידי דלא דאין סברא לחלק ועוד מעשה לסתור הוא וק"ל:

תוס' בד"ה והא אמרו כו' שלא קלקל וגם אין מחשבתו כו' כנ"ל. :


דף קה עמוד א[עריכה]

גמ' לוי נפק לקרייתא. נ"ב בירושלמי הגדה זו מבוארת וקצת בענין אחר ע"ש:

רש"י בד"ה למאן כלו' כו' פסולה הס"ד:


דף קה עמוד ב[עריכה]

גמ' חדא זימנא דאמר רב יוסף כו' כצ"ל. תוס' בד"ה ובא מעשה כו' אית לך כשר. ונ"ב גם בירושלמי אינו ואית לך כשר וגם מדברי רבי עקיבא הוא נראה לי:


דף קו עמוד א[עריכה]

גמ' אמרה ליה אימא ישיבתה כו'. נ"ב פי' כך תאמר עלי כו' ובס"א גרסי אמה כלומר שהאם שלה הלכה עמה לב"ד והיא השיבה בעבורה והיא גירסת רש"י ודו"ק:

רש"י בד"ה ישיבתה מהתייבם לו הס"ד:

בד"ה אמר לה ידע לה מכיר הוא בה כו' כצ"ל. ונ"ב פי' יודע היבם ממום זה:

בד"ה אמר ליה אביוי לרב פפא הס"ד:

בד"ה לפיכך כו' אין כותבין גט חליצה כו' הד"א:

תוס' בד"ה אין לו כו' שלוקחים דבר גדול כו'. נ"ב פי' במרדכי כגון שדכנות ורפואה וכה"ג ע"ש:


דף קו עמוד ב[עריכה]

גמ' ורוקקת מאי קמ"ל מתני' היא הא קמ"ל כו' כצ"ל וקוראה מאי קמ"ל מתניתין היא נמחק:

תוס' בד"ה מודה רבא כו' ג' דסמיכי. נ"ב פי' במקף ונ"ל שרוצה לומר דלא צריך בנשו? מהאחת אלא אותם ב' מלות לחוד ולא יותר וכן באבן עזרא ובסמ"ק ובסה"ת משמע דמן המסור' שמעינן דכתיב לא אבה בלא וי"ו ולא כתיב ולא אבה וק"ל:

בא"ד דלא שייכי כו'. נ"ב פי' לפי שאינם ריש פסוקי. (עיין במהרש"א):

סליק פרק מצות חליצה