מדרש רבה על מטות
<< · מדרש רבה על · מטות · >>
סדר מטות
פרשיות: כב
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה כב
במדבר רבה פרשה כב פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט
א. [ עריכה ]
"וידבר משה אל ראשי המטות" "איש כי ידור נדר לה'" הה"ד (ירמיה ד, ב): "ונשבעת חי ה' באמת במשפט ובצדקה" אמר להם הקב"ה לישראל לא תהיו סבורים שהותר לכם להשבע בשמי אפילו באמת אין אתה רשאי להשבע בשמי אלא אם כן יהיה בך כל המדות האלו (דברים י, כ): "את ה' אלהיך תירא" שתהא כאותן שנקראו יראי אלהים אברהם איוב ויוסף אברהם דכתיב (בראשית כב, יב): "כי ידעתי כי ירא אלהים אתה" איוב דכתיב (איוב א, א): "איש תם וישר וירא אלהים" יוסף דכתיב (בראשית מב, יח): "את האלהים אני ירא" הוי "את ה' אלהיך תירא " "ואותו תעבוד" אם אתה מפנה עצמך לתורה ולעסוק במצות ואין לך עבודה אחרת לכך נאמר "ואותו תעבוד" "ובו תדבק" וכי יכול אדם לידבק בשכינה והלא כבר נאמר (שם ד, כד): "כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא" אלא לומר לך כל המשיא בתו לתלמיד שקורא ושונה ועושה פרקמטיא ומהנהו מנכסיו זהו שנאמר עליו "ובו תדבק" אם יש בך כל המדות האלו אתה רשאי להשבע ואם לאו אין אתה רשאי להשבע מעשה בינאי המלך שהיו לו ב' אלפים עיירות וכולם נחרבו על שבועת אמת כיצד אומר אדם לחבירו בשבועה שאני הולך ואוכל כך וכך במקום פלוני ואשתה כך וכך במקום פלוני והיו הולכין ומקיימין שבועתן ונחרבו מה הנשבע באמת כך הנשבע על השקר עאכ"ו:
ב. [ עריכה ]
"נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמך" רבי יהודה אומר אילו היה רוצה משה לחיות כמה שנים היה חי שאמר לו הקדוש ברוך הוא "נקם" "ואחר תאסף" תלה הכתוב מיתתו במדין אלא להודיעך שבחו של משה אמר בשביל שאחיה יעכב נקמת ישראל מיד "וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא" אנשים צדיקים ולהלן בחר לנו אנשים וכן (איוב ד,): "בנפול תרדמה על אנשים".
לתת נקמת ה' במדין הקב"ה אמר "נקמת בני ישראל" ומשה אמר "נקמת ה' במדין" אמר הקדוש ברוך הוא להם אינו אלא דיקו שלכם שגרמו לי להזיק אותן אמר משה רבון העולמים אם היינו ערלים או עובדי עבודת כוכבים או כופרי מצות לא היו שונאין אותנו ואינן רודפין אחרינו אלא בשביל תורה ומצות שנתת לנו הלכך הנקמה שלך "לתת נקמת ה' במדין".
ג. [ עריכה ]
"אלף למטה וגו'" י"א שני אלפים מכל שבט ושבט שלח וי"א ג' אלפים מכל שבט ושבט י"ב אלף משמרים את כליהם עליהם נאמר (שיר ד, ב): "שניך כעדר הקצובות (וגו') שכולם מתאימות" וי"ב אלף לתפלה ומנין שכן שנאמר "אלף למטה אלף למטה" הרי כ"ד אלפים "וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה" הרי י"ב אחרים מהו וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שהיו נמסרין זוגות זה לזה
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף" וימסרו" בעל כרחן לפי שתלה הכתוב מיתת משה בנקמת מדין אמרו נלך למדין וימות משה ונמנעו מלילך אמר לו הקב"ה למשה הפל גורלות על השבטים והם מוסרין מאיליהן:
ד. [ עריכה ]
"וישלח אותם משה" אמר הקדוש ברוך הוא למשה נקם נקמת אתה בעצמך והוא משלח את אחרים אלא מפני שנתגדל בארץ מדין אמר אינו בדין שאני מצר למי שעשה בי טובה המשל אומר בור ששתית ממנו אל תזרוק בו אבן וי"א שאינה זו מדין שנתגדל בה משה שזו בצד מואב והיא הרבה עד עכשיו.
למה שלח פנחס אמר מי שהתחיל במצוה הוא גומר הוא השיב את חמתו והכה את המדינית הוא יגמור מצותו.
"וכלי הקדש" זה הארון שנאמר "כי עבודת הקדש וגו'" רבי יוחנן אמר אלו בגדי כהונה שהם אורים ותומים כמו שנאמר "ובגדי הקדש אשר לאהרן".
"ויצבאו על מדין כאשר צוה ה' את משה ויהרגו כל זכר" "וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ (בחרב) וְגוֹ' [וְאֵת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הָרְגוּ בֶּחָרֶב]" מה בקש שם אלא שהלך ליטול שכרו מן כ"ד אלף עליו נאמר (משלי כו,): "כורה שחת בה יפול וגולל אבן אליו תשוב".
"ויקחו את כל השלל ואת המלקוח" "ויביאו אל משה ואל אלעזר הכהן" להודיע שבחן שלא נטלו כלום מן הבזה שלא ברשות אלא הביאו לפניהם ואח"כ נטלו.
"ויצאו משה ואלעזר הכהן ונשיאי העדה לקראתם" להודיע ענותנותו ושבחו של משה שהיו כלם תלמידי תלמידיו:
ה. [ עריכה ]
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "נקום נקמת" זה שאמר הכתוב (איוב לו, ז): "לא יגרע מצדיק עיניו ואת מלכים לכסא" מהו לא יגרע מצדיק עיניו אין הקב"ה מונע מן הצדיק מה שרוצה בעינו ללמדך שמשה מתאוה לראות בנקמת מדין קודם שימות והיה מבקש מן הקדוש ברוך הוא שיראה בעיניו על משה נאמר (תהלים נח, יא): "ישמח צדיק כי חזה נקם" נקמת מדין "פעמיו ירחץ בדם הרשע" זה בלעם אמר משה לפנחס ולאנשי הצבא יודע אני שבלעם הרשע הוא שם ליטול שכרו עד שהזאב בא לצאן פרשו לו מצודה ואותו רשע אם תראו אותו שעושה כשפים ופורח באויר העולם הראו לו את הציץ שכתוב בו קדש לה' והוא נופל והרגו אותו "ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם" שהיו עושין כשפים עם בלעם ופורחין וכשראו את הציץ נפלו על חלליהם:
ו. [ עריכה ]
אמרו רבותינו כתיב ביהושע (יהושע א, ה): "כאשר הייתי עם משה אהיה עמך" והיה צריך יהושע לחיות ק"ך שנה כמשה רבינו ולמה נתקצרו שנותיו י' שנים בשעה שאמר הקב"ה למשה "נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמך" ואף על פי שנתבשר בשורות מות לא איחר הדבר אלא נזדרז וישלח אותם משה אבל יהושע כיון שבא להלחם עם ל"א מלכים אמר אם אני הורגם מיד מיד אני מת כשם שעשה משה רבינו מה עשה התחיל מעכב במלחמתם שנאמר (שם יא, יח) "ימים רבים עשה יהושע את כל המלכים האלה מלחמה" אמר לו הקדוש ברוך הוא וכך עשית הריני מקצר שנותיך י' שנים אמר שלמה (משלי יט, כא): "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום":
ז. [ עריכה ]
"וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד" הלכה ג' מתנות נבראו בעולם זכה באחת מהן נטל חמדת כל העולם זכה בחכמה זכה בכל זכה בגבורה זכה בכל זכה בעושר זכה בכל אימתי בזמן שהן מתנות שמים ובאות בכח התורה אבל גבורתו ועשרו של ב"ו אינו כלום שכן שלמה אומר (קהלת ט, יא): "שַׁבְתִּי וְרָאֹה תַחַת הַשֶּׁמֶשׁ כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה וְגַם לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם וְגַם לֹא לַנְּבֹנִים עֹשֶׁר וְגַם לֹא לַיֹּדְעִים חֵן כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם" וכן ירמיה אומר (ירמיה ט, כב): "כֹּה אָמַר ה' אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְאַל יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ אַל יִתְהַלֵּל עָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל וְגוֹ'" ומתנות אלו בזמן שאינן באין מן הקב"ה סופן להפסק ממנו.
שנו רבותינו שני חכמים עמדו בעולם אחד מישראל ואחד מעובדי כוכבים אחיתופל מישראל ובלעם מאומות העולם ושניהם נאבדו מן העולם וכן שני גבורים עמדו בעולם אחד מישראל ואחד מאומות העולם שמשון מישראל וגלית מאומות העולם ושניהם נאבדו מן העולם וכן שני עשירים עמדו בעולם אחד מישראל ואחד מאומות העולם קרח מישראל והמן מאומות העולם ושניהם נאבדו מן העולם למה שלא היה מתנתן מן הקדוש ברוך הוא אלא חוטפין אותה להם וכן אתה מוצא בבני גד ובני ראובן שהיו עשירים והיה להם מקנה גדול וחבבו את ממונם וישבו להם חוץ מארץ ישראל לפיכך גלו תחלה מכל השבטים שנאמר (דה"א ה, כו): "ויגלם לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה" ומי גרם להם על שהפרישו עצמם מן אחיהם בשביל קנינם מנין ממה שכתוב בתורה "ומקנה רב היה לבני ראובן וְגוֹ'":
ח. [ עריכה ]
זה שאמר הכתוב (תהלים עה, ז): "כִּי לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב וְלֹא מִמִּדְבַּר הָרִים" (ח): "כִּי אֱלֹהִים שׁוֹפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים" מהו "כי לא ממוצא וממערב" לא ממה שאדם יוצא ועמל בסחורה והולך ממזרח למערב נעשה עשיר אפי' פורש בספינות והולך ממזרח למערב וחוזר על המדברות ועל ההרים אינו נעשה עשיר מהו "ולא ממדבר הרים" אמר רבי אבא מרומניא כל הרים שבמקרא הרים הם חוץ מזה שהוא רוממות שאין אדם מתרומם מן הדברים האלו מה הקב"ה עושה נוטל נכסים מזה ונותן לזה שנאמר "כי אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים" לכך נקרא שמם נכסים שנכסים מזה ונגלין לזה ולמה נקרא שמם זוזין שזזים מזה ונותנין לזה ממון מה אתה מונה אינו כלום מעות מה לעת וכלשון הזה אתה דורש וכן חנה אומרת (ש"א ב, ו): "ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל ה' מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם" מה אף מרומם באף שהוא מביא לזה מרומם את זה.
שאלה מטרונה אחת את רבי שמעון בן חלפתא לכמה ימים ברא הקב"ה את העולם אמר לה לששת ימים שנא' (שמות כ, יא): "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ" א"ל מאותה שעה ועד עכשיו מה עושה א"ל יושב ועושה סולמות מעלה לזה ומוריד לזה לכך נאמר "כי אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים" תדע לך כשביקש שיעשירו בני ראובן ובני גד הפיל את המדינים לפני ישראל כדי שיעשירו בני גד ובני ראובן מה כתיב למעלה "וַיִּשְׁבּוּ בני ישרראל את נשי מדין ואת טפם" ואח"כ "ומקנה רב" הא שהשפיל הקדוש ברוך הוא את המדינים ורומם את ישראל לקיים מה שנאמר "כי לא ממוצא וממערב ולא ממדבר הרים" אלא "כי אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים":
ט. [ עריכה ]
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "וּמִקְנֶה רַב" זש"ה זה שאמר הכתוב (קהלת י, ב): "לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ" "לֵב חָכָם לִימִינוֹ" זה יצר טוב שהוא נתון בימינו "וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ" זה יצה"ר שנתון בשמאלו.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "לֵב חָכָם לִימִינוֹ" אלו הם הצדיקים שהן נותנין לבם לתורה שהיא מימין שנאמר (דברים לג, ב): "מימינו אש דת למו" "וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ" אלו הן הרשעים שהן נותנין לבם להעשיר שנאמר (משלי ג, טז): "בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "לֵב חָכָם לִימִינוֹ" זה משה "וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ" אלו בני ראובן ובני גד שעשו את העיקר טפל ואת הטפל עיקר שחיבבו את ממונם יותר מן הנפשות שהן אומרים למשה "גִּדְרוֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ" אמר להם משה אינה כלום אלא עשו את העיקר עיקר תחלה "בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם" ואחר כך "וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם" הוי "לֵב חָכָם לִימִינוֹ" זה משה "וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ" אלו בני ראובן ובני גד אמר להם הקב"ה אתם חיבבתם את מקניכם יותר מן הנפשות חייכם אין בו ברכה עליהם נאמר (משלי כ, כא): "נחלה מבוהלת בראשונה ואחריתה לא תבורך" וכה"א וכן הוא (הכתוב) אומר - כך אנו מוצאים בפסוק (שם כג, ד) "אל תיגע להעשיר מבינתך חדל" ואיזה הוא עשיר השמח בחלקו שנאמר (תהלים קכט, ב): "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך".