המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"לצנאכם" - תיבה זו מגזרת (תהלים ח) צנה ואלפים כלם לג שאין בו אל"ף מפסיק בין נו"ן לצד"י ואל"ף שבא כאן אחר הנו"ן במקום ה"א של צנה הוא מיסודו של ר' משה הדרשן למדתי כן
"והיצא מפיכם תעשו" - לגבוה שקבלתם עליכם לעבור למלחמה עד כבוש וחלוק שמשה לא בקש מהם אלא ונכבשה ואחר תשובו והם קבלו עליהם עד התנחל הרי הוסיפו להתעכב שבע שחלקו וכן עשו
[ז] מגזרת צנה וכו'. ונראה לי מה שלא כתב 'לצאנכם' האל"ף אחר הצד"י, וכתב לשון "צנה", שלשון "צנה" הוא נאמר על רבוי צאן, וכן "צונה ואלפים שתה" (ר' תהלים ח, ח), רוצה לומר רבוי צאן. ולפיכך כתב כאן "לצנאכם":
[ח] והיוצא מפיכם תעשו לגבוה. דאין לפרש "תעשו" על התנאי שהתנה עמהם, דלא שייך לומר "היוצא מפיכם תעשו", שהרי כך התנה עמהם, ומחויבים על כרחם לקיים התנאי, ולא היה לו לתלות ביוצא מפיהם. אלא שיצא מפיהם דבר נדר - לעכב עוד שבע שנים - זה תעשו:
והיוצא מפיכם תעשו. הכוונה במאמר זה שלא יבינו שהחליט להם מאמר בנין הערים וגו' על כל פנים אלא תנאי הוא הדבר. או נתכוון להשיב למה שאמרו שאם יבנו ערי מבצר וישבו שם טפם שיתעכבו עד שינחלו ישראל נחלתם בארץ, לזה אמר והיוצא וגו' פירוש פרט זה אם לא הייתם אומרים אותו אין צורך בו למיחוש שיש בענין והיה די בעכבתכם שם עד תשלום שבע שני כיבוש ואין צורך להתעכב שם ארבע עשרה שנה, ולפי שאתם אמרתם כן היוצא מפיכם תעשו, ותמצא שלא התנה עליהם משה אלא עד שנכבשה ולא עד שנחלקה כאמור במאמר התנאים לומר שאין תנאי זה מעכב אלא לקיים היוצא מפיהם:
