מ"ג במדבר לב כד
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בנו לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם וְהַיֹּצֵא מִפִּיכֶם תַּעֲשׂוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּנֽוּ־לָכֶ֤ם עָרִים֙ לְטַפְּכֶ֔ם וּגְדֵרֹ֖ת לְצֹנַאֲכֶ֑ם וְהַיֹּצֵ֥א מִפִּיכֶ֖ם תַּעֲשֽׂוּ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | בְּנוֹ לְכוֹן קִרְוִין לְטַפְלְכוֹן וְחַטְרִין לְעָנְכוֹן וּדְיִפּוֹק מִפּוּמְּכוֹן תַּעְבְּדוּן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | בְּנוּ לְכוֹן קוּרְיַין לְטַפְלְכוֹן וְדִירִין לְעַנְכוֹן וּדְנָפִיק מִפּוּמְכוֹן תַּעַבְדוּן: |
| ירושלמי (קטעים): | בְּנוּ לְכוֹן קִרְוִין לְטַפְלֵיכוֹן וְדִיכְוַן לְעַנְכוֹן וּמַה דִנְפַק מִפּוּמְכוֹן תַּעַבְדוּן: |
רש"י
"והיצא מפיכם תעשו" - לגבוה שקבלתם עליכם לעבור למלחמה עד כבוש וחלוק שמשה לא בקש מהם אלא ונכבשה ואחר תשובו והם קבלו עליהם עד התנחל הרי הוסיפו להתעכב שבע שחלקו וכן עשו
מפרשי רש"י
[ח] והיוצא מפיכם תעשו לגבוה. דאין לפרש "תעשו" על התנאי שהתנה עמהם, דלא שייך לומר "היוצא מפיכם תעשו", שהרי כך התנה עמהם, ומחויבים על כרחם לקיים התנאי, ולא היה לו לתלות ביוצא מפיהם. אלא שיצא מפיהם דבר נדר - לעכב עוד שבע שנים - זה תעשו:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְהַיֹּצֵא מִפִּיכֶם [תַּעֲשׂוּ] – לַגָּבוֹהַּ, שֶׁקִּבַּלְתֶּם עֲלֵיכֶם לַעֲבֹר לַמִּלְחָמָה עַד כִּבּוּשׁ וְחִלּוּק. שֶׁמֹּשֶׁה לֹא בִּקֵּשׁ מֵהֶם אֶלָּא "וְנִכְבְּשָׁה וְאַחַר תָּשֻׁבוּ" (לעיל פסוק כב), וְהֵם קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם "עַד הִתְנַחֵל" (לעיל פסוק יח); הֲרֵי הוֹסִיפוּ לְהִתְעַכֵּב שֶׁבַע שֶׁחִלְּקוּ. וְכֵן עָשׂוּ.
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
תחלה לבנות ערים לטפכם ואח"כ גדרות צאן לצאנכם שיהיה העיקר עיקר והטפל טפל ואז והיוצא מפיכם תעשו, תוכלו לעשות כמו שיצא מפיכם שאמרתם ואנחנו נחלץ חושים
לפני בני ישראל דהיינו מלחמה טבעיית:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •