קטגוריה:במדבר לב כה
ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה.
וַיֹּאמֶר בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר עֲבָדֶיךָ יַעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי מְצַוֶּה.
וַיֹּ֤אמֶר בְּנֵי־גָד֙ וּבְנֵ֣י רְאוּבֵ֔ן אֶל־מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹ֑ר עֲבָדֶ֣יךָ יַעֲשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֥ר אֲדֹנִ֖י מְצַוֶּֽה׃
וַיֹּ֤אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֤אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms בְּנֵי בְּנֵי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmpc־גָד֙ גָד֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 1410
מורפ': HNp וּבְנֵ֣י וּ - ו' החיבור
בְנֵ֣י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: c/1121 a
מורפ': HC/Ncmpc רְאוּבֵ֔ן רְאוּבֵ֔ן - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 7205
מורפ': HNp אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־מֹשֶׁ֖ה מֹשֶׁ֖ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 4872
מורפ': HNp לֵאמֹ֑ר לֵ - מילת יחס
אמֹ֑ר - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/559
מורפ': HR/Vqc עֲבָדֶ֣יךָ עֲבָדֶ֣י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5650
מורפ': HNcmpc/Sp2ms יַעֲשׂ֔וּ יַעֲשׂ֔וּ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 6213 a
מורפ': HVqi3mp כַּאֲשֶׁ֥ר כַּ - מילת יחס
אֲשֶׁ֥ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: k/834 d
מורפ': HR/Tr אֲדֹנִ֖י אֲדֹנִ֖ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 113
מורפ': HNcmsc/Sp1cs מְצַוֶּֽה מְצַוֶּֽה - פועל, פיעל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6680
מורפ': HVprmsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיֹּ֤אמֶר מהפך (משרת, דרגא 5) בְּנֵי־גָד֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
וּבְנֵ֣י מונח (משרת, דרגא 5) רְאוּבֵ֔ן זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אֶל־מֹשֶׁ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
לֵאמֹ֑ר אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
עֲבָדֶ֣יךָ מונח (משרת, דרגא 5) יַעֲשׂ֔וּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
כַּאֲשֶׁ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) אֲדֹנִ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)
מְצַוֶּֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיֹּאמֶר בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר: "עֲבָדֶיךָ יַעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי מְצַוֶּה.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר בְּנֵי גָּד וּבְנֵי רְאוּבֵן לְמֹשֶׁה לְמֵימַר עַבְדָךְ יַעְבְּדוּן כְּמָא דְּרִבּוֹנִי מְפַקֵּיד׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמָרוּ בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּאַסְכָּמוּתָא חֲדָא לְמשֶׁה לְמֵימָר עַבְדָךְ יַעַבְדוּן כָּל דְרִבּוֹנִי מְפַקֵיד: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
אכן לפי מה שפירשתי בדברי משה שנתכוון לחדש להם שתהיה כוונת עברתם למלחמה כמשפט אוהבי שמו כמו שכתב רמב"ם בפרק ז' מהלכות מלכים, גם בענין פרט הקדמת ערים לטף לבנין גדרות צאן כאומרם ז"ל (מד"ר כאן) שהם חבבו הממון מטף ומשה הפך להם, לזה השיבו יחד כאיש אחד ויאמר בני גד והסכימו למאמר משה בב' הפרטים שחדש להם משה, והתחילו מהסמוך שהוא ענין חיבוב טפם מממונם ואמרו טפנו וגו' וכל בהמתנו הרי שהקדימו טפם לבהמתם כדברי משה, ואחר כך אמרו גם כן הודאתם עשות בפרט הראשון שתהיה כוונתם במלחמה לפני ה', והוא אומרם ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני ה' כאשר אדוני דובר ולא כמו שאמרו בתחילה נחלץ חושים לפני בני ישראל עד הביאונום וגו':
והנה לצד כי ב' דברים אלו יש עליהם חיוב לקיימם בשביל שכך התנה עליהם משה וכל תנאי שבממון קיים הגם שיהיה המתנה איש הדיוט, לזה נתחכמו בתחילת דבריהם ואמרו כי גם בלא חיוב התנאי עליהם לקיים כל דברי משה נביא ה' דכתיב (דברים, יח) אליו תשמעון, והוא מה שנתכוונו במאמר ראשון שאמרו עבדיך יעשו כאשר אדוני מצוה אותנו לעשות גם בלא טעם שהוא תנאי נתינת הארץ, ולזה אמר תיבת לאמר פירוש במאמרך לבד חובה עלינו לעשות מצותך:
גם ירצה לשון עילוי ורוממות כי דבר זה אמרוהו בני גד ובני ראובן לצד מעלת מלך ונביא, ואחר כך פירשו הדברים ואמרו עבדיך יעשו כאשר אדוני דובר פירוש גם מלבד חיוב הבא מחמת המצוה יש חובה עלינו לעשות הגם שלא היה הדבר מצוה אלא דיבור כדברים העוברים בין אדם לחבירו בעניני תנאי מקח וממכר זוכה ומזכה בעניני העולם, והכוונה בזה שמקבלים גם כן עליהם הדבר כדברים שמתחייב אדם לחבירו בתנאי הממון שקיימין כראי מוצק:בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "במדבר לב כה"
קטגוריה זו מכילה את 2 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 2 דפים.