קטגוריה:יהושע טו א

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

וַיְהִי הַגּוֹרָל לְמַטֵּה בְּנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם

|ראו מפת שבטי ישראל.

סביר שכאשר אנשי יהודה שמעו שיהושע עומד להפיל גורל איזה נחלה יקבל כל שבט, הם מיהרו לנשיא השבט, כלב בן יפונה, וביקשו ממנו שיציל אותם ויארגן שהם יקחו את דרום הרי הארץ, האזור בו גרו אברהם, יצחק ויעקב, המקום בו נקברו האבות והאמהות במערת המכפלה בחברון.

הסיכויים שיהודה יקבל את מבקשו בהגרלה היו 1/10, ויהודה לא חשב שזה מספק. הם רצו את הרי יהודה, ואכן ההחלטה הזאת קבעה את גורל עם ישראל עד היום.

כלב בן יפונה ונכבדי יהודה הופיעו לפני יהושע בגלגל (ביאור:יהושע יד ו), וכלב בן יפונה הזכיר ליהושע את הבטחת אלוהים, "וְעַבְדִּי כָלֵב, עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי, וַהֲבִיאֹתִיו אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה, וְזַרְעוֹ יוֹרִשֶׁנָּה" (במדבר יד כד). כלב איים על יהושע במלחמת אזרחים, כדבריו: "עוֹדֶנִּי הַיּוֹם חָזָק כַּאֲשֶׁר בְּיוֹם שְׁלֹחַ אוֹתִי מֹשֶׁה, כְּכֹחִי אָז וּכְכֹחִי עָתָּה - לַמִּלְחָמָה, וְלָצֵאת וְלָבוֹא" (ביאור:יהושע יד יא), במידה ויהושע יסרב לתת לו את מבוקשו. יהושע, שהיה איש פשרות, העדיף להסכים, במיוחד שכלב בן יפונה אישר שגם יהושע זכאי לקחת נחלה מועדפת לשבטי יוסף מחוץ להגרלה.

הַגּוֹרָל

"גּוֹרָל" - מזל, פור, הטלת מטבע או קוביה או בחירת פתקים, הזדמנות לכוח עליון לקבוע את העתיד, מהלך האירועים שנקבע מראש מבלי יכולת לשנותו. ככתוב: "וַיַּשְׁלֵךְ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ גּוֹרָל בְּשִׁלֹה לִפְנֵי יְהֹוָה וַיְחַלֶּק שָׁם יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָאָרֶץ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כְּמַחְלְקֹתָם" (ביאור:יהושע יח י).

היה חשוב שהשבטים יקבלו את ההחלטה ולא יתחילו לריב ולמרמר. אלוהים העניק לחלוקה את עוצמתו, וכך כפה על כולם להסכים לגורלם.

אומנם יהודה קיבל את נחלתו מחוץ להגרלה שנעשתה בשילו, אולם זה היה הגורל שלהם. נכבדי יהודה בחרו את ההר בדרום - האזור מקבל פחות גשם מהרי הצפון, והוא קרוב לנגב החם. בגלל חולשתו, אברהם נדחף דרומה בהגיעו לכנען (ביאור:בראשית יב ט), ורק לאחר שהוא התעשר והתחזק במצרים נאמר "וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן" (ביאור:בראשית יג יח). את זה דרש יהודה. וההחלטה הזאת גרמה לגורל היהודים עד ימינו.

• האזור לא ישב על דרך המלך מאשור למצרים, וכך היו בו פחות מלחמות בין המעצמות בצפון ובדרום.
• האזור הוא פחות גשום ופורה, ולכן המעצמות לא מיהרו לכבוש אותו ולקחת בעלות עליו.
• האשורים כבשו את ממלכת ישראל, אולם נכשלו להמשיך דרומה להכות ולהגלות את ממלכת יהודה.
• הבבלים כבשו את ממלכת יהודה, ושרפו את בית המקדש, אולם לא התאמצו להביא זרים לגור באזור, וכך האזור נשאר פנוי מאזרחים והיה קל ליהודים לשוב ליהודה.
• לאחר התפוררות הממלכה של אלכסנדר הגדול, יהודה היתה על הגבול בין תלמי במצרים והממלכה הסלאוקית בסוריה, דבר שאיפשר את הצלחת המרד של החשמונאים בעזרת הרומאים.
• לאחר כיבוש האזור על ידי המוסלמים, והצלבנים, העות'מאנים, האזור נשאר שומם ומוזנח, מאוכלס במעט אנשים במקומות הקדושים.
• האזור לא היה בעל חשיבות חקלאית או כלכלית, אלא ליהודים שאהבו את ארצם והפכו אותה לזבת חלב ודבש.

כך אלוהים אירגן שהאזור יחכה ליהודים לשוב לארצם ולבנות מחדש את הארץ לפאר וגאוה. כמובן, להפתעתנו מצאנו גז בים וגילינו שהאזור היה יכול למשוך אנשים אחרים לאכלס אותו.

אֶל גְּבוּל אֱדוֹם מִדְבַּר צִן נֶגְבָּה, מִקְצֵה תֵימָן

תאור גבולות נחלת יהודה:

• דרום - הנגב בדרום עד גבול ממלכת אדום, בני עשו.
• מזרח - ים המלח והירדן - "וּגְבוּל קֵדְמָה יָם הַמֶּלַח, עַד קְצֵה הַיַּרְדֵּן" (ביאור:יהושע טו ה).
• צפונה - "וְעָלָה הַגְּבוּל גֵּי בֶן הִנֹּם, אֶל כֶּתֶף הַיְבוּסִי מִנֶּגֶב הִיא יְרוּשָׁלִָם, וְעָלָה הַגְּבוּל אֶל רֹאשׁ הָהָר, אֲשֶׁר עַל פְּנֵי גֵי הִנֹּם יָמָּה, אֲשֶׁר בִּקְצֵה עֵמֶק רְפָאִים, צָפוֹנָה" (ביאור:יהושע טו ח).
• מערב - "וּגְבוּל יָם, הַיָּמָּה הַגָּדוֹל וּגְבוּל" (ביאור:יהושע טו יב).