ביאור:יהושע טו כב
יהושע טו כב: "וְקִינָה וְדִימוֹנָה, וְעַדְעָדָה."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע טו כב.
וַיִּהְיוּ הֶעָרִים מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה[עריכה]
לאחר תאור היקף גבול נחלת יהודה, העורך מתאר את הערים בתוך הנחלה.
וְקִינָה וְדִימוֹנָה, וְעַדְעָדָה[עריכה]
הערים:
- "וְקִינָה" - עיר מקראית בנגב, יש הקושרים אותה לשבט הקיני.
- "וְדִימוֹנָה" - העיר מופיעה רק כאן, והמיקום אינו ברור.
- "וְעַדְעָדָה" - העיר מופיעה רק כאן, והמיקום אינו ברור.
מדרש חז"ל[עריכה]
בגמרא במסכת גיטין (דף ז.) יש דיון מעניין בפסוק זה. וזה לשון הגמרא (בתרגום לעברית):
- "אמר לו רב הונא בר נתן לרב אשי: מהו זה שכתוב: "קינה ודימונה ועדעדה"? אמר לו: שמות יישובים של ארץ ישראל הוא מונה. אמר לו: וכי אני אינני יודע ששמות יישובים של ארץ ישראל הוא מונה? אלא רב גביהא מארגיזא אמר בה טעם: כל שיש לו קנאה על חבירו, ודומם, שוכן עדי עד עושה לו דין."
- "אמר לו: אלא מעתה, "צקלג ומדמנה וסנסנה" (יהושע טו, לא), גם כן כך? אמר לו: אם היה רב גביהא מבית ארגיזא כאן, היה אומר בה טעם."
- "רב אחא מבית חוזאה אמר בה כך: כל מי שיש לו צעקת לגימה על חבירו, ודומם, שוכן בסנה עושה לו דין."