ביאור:יהושע טו ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

יהושע טו ג: "וְיָצָא אֶל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים, וְעָבַר צִנָה, וְעָלָה מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ, וְעָבַר חֶצְרוֹן, וְעָלָה אַדָּרָה, וְנָסַב הַקַּרְקָעָה."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע טו ג.


וְיָצָא אֶל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים[עריכה]

|ראו מפת שבטי ישראל.

תאור האזור שעלה בגורל יהודה לנחלה[עריכה]

לאחר תאור נחלת יהודה שמתחילה בקצה הדרומי של ים המלח, התאור מתקדם:

  • "מַעֲלֵה עַקְרַבִּים" - לפי המיקום מדרום לארד ודימונה, ניתן לחשוב שזה לא המקום הנכון, והמעלה צריך להיות יותר צפונה בקו בין הקצה הדרומי של ים המלח לכיוון "נַחַל מִצְרַיִם" (וואדי אל עריש).
  • "צִנָה" - לא ברור המקום, אולם זה מקום בדרום נחלת יהודה.
  • "קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ" - המקום ממנו יצאו המרגלים לחקור את הארץ המובטחת.
  • "חֶצְרוֹן" - המקום המדויק של העיר הזאת אינו ידוע.
  • "אַדָּרָה".
  • "הַקַּרְקָעָה" - המקום המדויק של העיר הזאת אינו ידוע.

לסיכום, התאור הזה מגדיר את הגבול הדרומי של נחלת יהודה מהקצה הדרומי של ים המלך, מתפתל ומתקדם עד וואדי אל עריש.