ביאור:יהושע טו ט
יהושע טו ט: "וְתָאַר הַגְּבוּל מֵרֹאשׁ הָהָר, אֶל מַעְיַן מֵי נֶפְתּוֹחַ, וְיָצָא אֶל עָרֵי הַר עֶפְרוֹן, וְתָאַר הַגְּבוּל בַּעֲלָה, הִיא קִרְיַת יְעָרִים."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע טו ט.
וְתָאַר הַגְּבוּל מֵרֹאשׁ הָהָר, אֶל מַעְיַן מֵי נֶפְתּוֹחַ[עריכה]
תאור האזור שעלה בגורל יהודה לנחלה[עריכה]
נחלת יהודה זכתה לפרוט ארוך ומדויק - ייתכן שלעורך היה ידע אישי, והיה חשוב לו לתאר לנו.
לאחר שהמיפוי הגיע ליְרוּשָׁלִָם ולגֵּי בֶן הִנֹּם, התאור ממשיך מראש ההר, אל מַעְיַן מֵי נֶפְתּוֹחַ שממערב לירושלים.
משם הגבול המשיך אל עָרֵי הַר עֶפְרוֹן, ויש חוקרים שמניחים שזה גבעת הקסטל שממערב לירושלים.
ומשם הגבול ממשיך לבַּעֲלָה, הִיא קִרְיַת יְעָרִים, עיר מערבית לירושלים. התל ממוקם בתוך הכפר אבו גוש (שנקרא בעבר קריית אל ענב), ומזוהה עם היישוב המקראי בשם קריית בעל או בעלה, שלאחר מכן נקרא בשם קריית יערים.
לפי תאור המקומות, אנו מנחשים ומדביקים שמות שנראים לנו הגיוניים בדרך מערבה. אולם במשפט הבא נאמר: "וְנָסַב הַגְּבוּל מִבַּעֲלָה יָמָּה, אֶל הַר שֵׂעִיר" (ביאור:יהושע טו י), ומכאן נובע שרשימת המקומות לא היתה מערבה אלא בעיגוף מצפון מערב.