חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

חוק הבחירות לכנסת/משאל עם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חוק הבחירות לכנסת/משאל עם מתוך ספר החוקים הפתוח

חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ״ט–1969


תוכן עניינים

פרק א׳: פרשנות

1.
הגדרות [תיקון: תשנ״ב־4, תשנ״ו־3, תשס״ב, תשס״ג־3, תשס״ז, תשע״א]
בחוק זה –
”בוחר“ – בעל זכות לבחור לכנסת;
”הבחירות“ – (נמחקה);
”הועדה המרכזית“ – ועדת הבחירות המרכזית שהוקמה לפי סעיף 15(א);
”היום הקובע“ – (נמחקה);
”היום הקובע לגיל הזכאות לבחור“ – (נמחקה);
”ועדה אזורית“ – ועדת בחירות אזורית שהוקמה לפי סעיף 15(ב);
”חוק שירות המילואים“ – חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008;
”יום שליפת הפנקס“ – היום ה־54 שלפני יום עריכת משאל העם לפי חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), התשנ״ט–1999 (להלן – חוק סדרי השלטון והמשפט);
”כלי שיט“ – כלי שיט ישראלי כמשמעותו בחוק הספנות (כלי שיט), התש״ך–1960;
”מרשם האוכלוסין“ – המרשם המתנהל לפי חוק המרשם;
”פנקס הבוחרים“ – פנקס הבוחרים שהוכן לפי הוראות חוק זה הכולל את כלל רשימות הבוחרים;
”רשימת בוחרים“ – רשימה של בעלי זכות לבחור לכנסת שהוכנה לפי חוק זה;
”שליפת הפנקס“ – גזירת פנקס הבוחרים מתוך מרשם האוכלוסין;
”שנת פנקס בוחרים“ או ”שנת פנקס“ – (נמחקה).

פרק ב׳: הוראות כלליות

2.
ההצבעה רק לפי הרישום בפנקס [תיקון: תשנ״ב־4, תשס״ב, תשס״ג־3]
הזכות להצביע בבחירות לכנסת נתונה רק למי שרשום בפנקס הבוחרים.
3.
מיהו בן 18 [תיקון: תשנ״ב־4, תשנ״ו־3, תשס״ב, תשס״ג־3]
(א)
לענין השימוש בזכות הבחירה לכנסת, ייחשב בן 18 שנה כל מי שיום הולדתו ה־18 חל לא יאוחר מיום הבחירות.
(ב)
לא ידוע יום לידתו של אדם, יחולו הוראות סעיף 12 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962.
4.
[תיקון: תשמ״א, תשנ״ו־4, תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשנ״ב־6, תשנ״ו־4]
(בוטל).
5.
[תיקון: תשנ״ב־4, תשס״ב, תשע״א]
(אינו חל).
6.
תחום ההצבעה [תיקון: תשנ״א]
לא תהיה הצבעה אלא בתחום היבשה של ישראל, בכלי שיט ישראליים ובנציגויות הדיפלומטיות והקונסולריות של ישראל; הוראה זו לא תחול על ההצבעה לפי פרק ט׳.
7.
ריתוק לקלפי [תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״א, תשנ״ו־3, תשס״א־4, תשס״ג]
כל בוחר רשאי להצביע רק בקלפי אשר רשימת הבוחרים הקשורה אליה כוללת את שמו; הוראה זו לא תחול על מי שמצביע לפי סעיף 68א, סעיף 68ב או לפי פרקים ט׳, י׳, י׳1, י׳2, י׳3 או י׳4.
[תיקון: תשנ״ב, תשס״ב]

פרק ב׳1: (בוטל)

[תיקון: תשנ״ב־6, תשס״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ב־4, תשס״א־4, תשס״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ו, תשנ״ט־4, תשס״א־5, תשס״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ב־6, תשס״ב]
(בוטל).

פרק ג׳: מפת הבחירות

8.
אזורי בחירות [תיקון: תשל״ג־4, תשל״ז, תשע״ז]
(א)
”נפה“, לענין סעיף זה – נפה שקבעה הממשלה לפי סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948.
(ב)
לענין הכנת הבחירות וההצבעה תהא כל נפה אזור בחירות; ואולם אם היו בנפה למעלה מ־400 אזורי קלפי, רשאית הועדה המרכזית לקבוע שיהיו בה יותר מאזור בחירות אחד, ובלבד שבכל אחד מהם יהיו לא פחות מ־100 אזורי קלפי; החלטה לענין זה תתקבל לא יאוחר מהיום ה־42 לפני יום הבחירות.
(ג)
ישוב ששטחו נמצא בתחומיהן של יותר מנפה אחת תקבע הועדה המרכזית את אזור הבחירות שבו ייכלל.
(ד)
מצאה הוועדה המרכזית, לא יאוחר מהיום ה־42 שלפני יום הבחירות, כי מטעמי ניהול הבחירות יש הצדקה לכלול יישוב באזור בחירות מסוים, רשאית היא לקבוע את אזור הבחירות שבו ייכלל, ובלבד שאזורי הבחירות יהיו שטחים רצופים.
9.
אזורי קלפי
שטח המדינה יחולק לאזורי קלפי; כל אחד מאזורי הקלפי יסומן במספר.
היקף של אזור קלפי
אזור קלפי לא יכלול יותר מישוב אחד; לענין זה יראו את כל תחומה של עיריה או של מועצה מקומית, למעט מועצה אזורית, כישוב אחד.
מספר הבוחרים באזור קלפי [תיקון: תשנ״ו]
אזור קלפי לא יכלול יותר מ־800 בוחרים; ואולם רשאית הועדה המרכזית, על פי הצעת שר הפנים, להעלות את המספר באזור קלפי פלוני עד 900.
תיחום אזורי קלפי [תיקון: תשל״ח, תשע״א־2]
(א)
אזור קלפי יהא שטח רצוף; ואולם בישוב פלוני או בחלק ממנו שבו אי אפשר לתחום אזורי קלפי לפי סימון של שטח, רשאית הועדה המרכזית, על פי הצעת שר הפנים, לקבוע שתושבי הישוב או תושבי אותו חלק ממנו, ערוכים לפי סדר האלף־בית של שמות משפחותיהם, ייחשבו כאזור קלפי או כאזורי קלפי.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית הועדה המרכזית, על פי הצעת שר הפנים, לקבוע לבוחרים הרשומים במרשם האוכלוסין כתושבי ישוב פלוני, אך מענם המפורט באותו ישוב אינו רשום, אזורי קלפי מיוחדים בתחום הישוב; יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו רשאים לצרף אזור קלפי מיוחד כאמור לאזור קלפי אחר באותו יישוב, לא יאוחר מהיום ה־31 שלפני יום הבחירות, גם אם רשומים בו 100 בוחרים או יותר, והודעה על כך תפורסם כפי שיחליטו.
קביעת אזורי קלפי [תיקון: תשל״ג־4, תשל״ח, תשס״ג־3, תשס״ו־2]
(א)
לא יאוחר מהיום ה־70 שלפני יום הבחירות, תקבע הועדה המרכזית את התחומים של אזורי הקלפי על פי הצעת שר הפנים שתוגש לה לא יאוחר מהיום ה־80 שלפני יום הבחירות.
(ב)
הועדה המרכזית רשאית, לא יאוחר מהיום ה־70 לפני הבחירות, לקבוע על פי הצעת שר הפנים, אזור קלפי לישוב שלא נקבע לו אזור קלפי לפי סעיף קטן (א), ואזורי קלפי מיוחדים כאמור בסעיף 12(ב).
אזור אחד לתוצאות הבחירות
לענין תוצאות הבחירות יראו את שטח ישראל כולו כאזור אחד.

פרק ד׳: ועדות הבחירות

ועדות הבחירות
(א)
לביצוע הבחירות תוקם ועדת בחירות מרכזית תוך 60 יום מיום כינוסה של כל כנסת חדשה; ועדה יוצאת תכהן עד להקמת ועדה חדשה.
(ב)
בכל אזור בחירות תוקם ועדת בחירות אזורית, ובכל אזור קלפי – ועדת קלפי; ועדות אלה יפעלו לפי ההוראות שנקבעו בתקנות.
ועדת הבחירות המרכזית – הרכבה
(א)
חברי הועדה המרכזית יהיו נציגי הסיעות של הכנסת.
(ב)
שלושים מקומות בועדה המרכזית יתחלקו כך:
(1)
לכל סיעה שיש לה בכנסת ארבעה חברים או יותר יהיה מקום אחד לכל ארבעה חברי הסיעה;
(2)
המקומות שנשארו אחרי החלוקה לפי פסקה (1) יתחלקו בין הסיעות שהשתתפו בחלוקה זו לפי גודל העודפים של מספר חבריהן;
(3)
היו לשתי סיעות או יותר עודפים שווים, ולא נשארו מקומות לכולן, יכריע ביניהן יושב ראש הכנסת על פי גורל;
(4)
נשארו מקומות פנויים אחרי החלוקה לפי פסקאות (1) ו־(2) יוקטן מספר חברי הועדה לפי סעיף קטן זה במספר המקומות שנשארו פנויים כאמור.
(ג)
כל סיעה שלא הגיעה לייצוג לפי סעיף קטן (ב) יהיה לה בועדה המרכזית חבר אחד.
(ד)
לכל חבר הועדה המרכזית יהיה ממלא מקום קבוע.
(ה)
כל סיעה תגיש ליושב ראש הכנסת, תוך 50 יום מיום כינוס הכנסת, רשימה של נציגיה בועדה המרכזית ושל ממלאי מקומם, על שמות משפחותיהם, שמותיהם הפרטיים ומענם.
(ו)
שר, סגן שר, עובד המדינה – פרט למורה – וחייל בשירות סדיר לפי חוק שירות בטחון או בשירות־קבע של צבא־הגנה לישראל, לא יהיו חברים, ולא ממלאי מקום של חברים, בועדה המרכזית.
(ז)
הועדה המרכזית מוסמכת לפעול אף אם מספר חבריה אינו שלם.
גמול והחזר הוצאות לחברי ועדת הבחירות המרכזית [תיקון: תשע״ה־3]
(א)
יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לקבוע כללים ותנאים שלפיהם ישולם מתקציב הוועדה המרכזית גמול או החזר הוצאות לחבר הוועדה המרכזית בעבור השתתפות בישיבות הוועדה המרכזית, ובכלל זה ישיבות של חלק מחבריה כפי שיקבע יושב ראש הוועדה המרכזית בכללים, ואת שיעוריהם, והכול בהתחשב בכללים הנוהגים לעניין גמול והחזר הוצאות בוועדות ציבוריות בשירות המדינה ובמועצות בתאגידים שהוקמו לפי חוק.
(ב)
לא ישולם גמול לחבר הוועדה המרכזית שהוא חבר הכנסת, נושא משרה שיפוטית, עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או שהוא זכאי לקבל ממקור אחר תמורה בעבור ההשתתפות; ואולם יכול שישולם לחבר כאמור החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות, ובלבד שאינו זכאי לקבל, ממקור אחר, החזר הוצאות; בפסקה זו, ”עובד המדינה“ ו”עובד גוף מתוקצב“ – כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985.
ועדת הבחירות המרכזית – יושב ראש וסגנים [תיקון: תשל״ח־2, תשנ״ו]
(א)
יושב ראש הועדה המרכזית יהיה אחד משופטי בית המשפט העליון שייבחר לכך על ידי שופטים אלה, ויהא נוסף על חברי הועדה לפי סעיף 16; בחירתו תהיה על פי בקשת יושב ראש הכנסת ולא יאוחר מהיום ה־60 מיום כינוסה של הכנסת.
(ב)
נפטר יושב ראש הועדה המרכזית, התפטר או קבע נשיא בית המשפט העליון שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, יבחרו שופטי בית המשפט העליון שופט אחר מביניהם לכהן כיושב ראש הועדה.
(ג)
בעת בחירת יושב ראש הועדה המרכזית ייבחר אחד משופטי בית המשפט העליון על ידי שופטים אלה כממלא מקומו של היושב ראש, והוא יכהן זמנית אם נפטר היושב ראש, התפטר או נשיא בית המשפט העליון קבע שנבצר מהיושב ראש למלא תפקידו.
(ד)
(בוטל).
(ה)
נשיא בית המשפט העליון יודיע ליושב ראש הכנסת על תוצאות הבחירות ועל החלטותיו לפי סעיף זה.
(ו)
ליושב ראש הועדה המרכזית יהיו סגנים שייבחרו על ידי הועדה המרכזית מבין חבריה; מספר הסגנים יהיה ארבעה, אולם ועדת הכנסת רשאית להגדיל מספר זה עד לשמונה; ארבעה מהסגנים יהיו מארבע הסיעות הגדולות שבכנסת, ואם הוגדל מספר הסגנים כאמור, תקבע ועדת הכנסת מאיזו סיעה יהיו הסגנים הנוספים.
עובדי ועדת הבחירות המרכזית [תיקון: תשע״ג, תשע״ה]
(א)
(1)
עובדי הוועדה המרכזית דינם כדין שאר עובדי המדינה, ואולם בקבלת הוראות ולגבי פיטורים יהיו נתונים למרותו של יושב ראש הוועדה המרכזית, והוא רשאי להסמיך לכך את המנהל הכללי של הוועדה המרכזית.
(2)
יושב ראש הוועדה המרכזית יקבע סוגי עבודות, תפקידים או שירותים שיש לבחון את עברו הפלילי של מי שמבצעם או נותנם.
(ב)
(1)
לא ימונה לעובד הוועדה המרכזית מי שיש לו זיקה אישית או עסקית למפלגה או לגורם בכיר בה, מי שעוסק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית, חבר במפלגה, או מי שעסק בפעילות כאמור או היה חבר במפלגה בחמש השנים שקדמו למועד הצגת המועמדות, ולעניין המנהל הכללי של הוועדה המרכזית – מי שעסק בפעילות כאמור או היה חבר במפלגה בשבע השנים שקדמו להצגת המועמדות.
(2)
עובד הוועדה המרכזית לא יעסוק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית ולא יהיה חבר במפלגה.
(3)
מי שהיה עובד הוועדה המרכזית לא יעסוק בפעילות מפלגתית ולא יהיה חבר במפלגה בשנה שאחרי תום תקופת עבודתו.
(4)
לעניין סעיף קטן זה –
(א)
לא יראו השתתפות בהפגנה או בכינוס בעל אופי פוליטי, או הבעת עמדה פומבית בעניינים פוליטיים, כשלעצמן, כפעילות פוליטית;
(ב)
מי שלא שילם דמי חבר למפלגה ולא השתתף בפעילות במוסדותיה, לא יראוהו כחבר מפלגה.
(5)
הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מי שמועסק בוועדה המרכזית בתקופה הסמוכה לבחירות או למשאל עם, בלבד.
ועדת הבחירות המרכזית – ישיבה ראשונה
יושב ראש הכנסת יזמן את הועדה המרכזית לישיבתה הראשונה שתתקיים לא יאוחר מהיום ה־15 שלאחר מסירת ההודעה בכנסת על הרכבה של הועדה, ויודיע על כך לשר הפנים לפחות יומיים לפני מועד הישיבה.
ועדות בחירות אזוריות – הרכבן [תיקון: תשכ״ט, תשע״ז]
(א)
הועדות האזוריות יתמנו על ידי הועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה־52 שלפני יום הבחירות.
(ב)
מספר חבריה של כל ועדה אזורית והרכבה הסיעתי יהיו כשל הועדה המרכזית.
(ג)
לחברים של ועדה אזורית יהיו ממלאי מקום, שיתמנו על ידי הועדה המרכזית בזמן מינוי הועדה האזורית; מספרם והרכבם הסיעתי של ממלאי המקום יהיו כשל אותה ועדה אזורית.
(ד)
המועמדים לועדה אזורית וממלאי מקומם יוצעו לועדה המרכזית על ידי באי כוח הסיעות או ממלאי מקומם, כאמור בסעיף 25(א).
(ה)
ועדה אזורית מוסמכת לפעול אף אם מספר חבריה אינו שלם.
ועדות בחירות אזוריות – יושב ראש וסגנים [תיקון: תשע״ה־2, תשע״ז]
(א)
יושב ראש של כל ועדה אזורית יהיה שופט שיתמנה לאותה ועדה על ידי נשיא בית המשפט העליון, ויהא נוסף על חברי הועדה לפי סעיף 19; מינוים של יושבי ראש הועדות האזוריות יהיה על פי בקשת יושב ראש הועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה־60 שלאחר מינויו של יושב ראש הוועדה המרכזית לפי סעיף 17(א).
(ב)
הועדה המרכזית תמנה לכל ועדה אזורית, מבין חברי אותה ועדה אזורית, שלושה סגני יושב ראש בהתחשב במספר החברים של כל סיעה בוועדה המרכזית ביחס למספר החברים הכולל בוועדה המרכזית, למעט היושב ראש; יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לקבוע בכללים את האופן והמועדים למינוי סגנים כאמור.
ועדות קלפי [תיקון: תשל״ז, תשמ״א־5, תשמ״א־6, תשנ״ב־5, תשס״ג־2, תשס״ו־2, תשע״א]
(א)
(1)
הועדה המרכזית תקבע לא יאוחר מהיום ה־40 לפני הבחירות את מספר חבריה של כל אחת מועדות הקלפי ואת הרכבה הסיעתי מבין הסיעות המיוצגות בועדה המרכזית, וכן תקבע את הסיעות שמהן יהיו היושב ראש של ועדת הקלפי וסגן היושב ראש, ובלבד שבכל ועדת קלפי יהיו מיוצגות לא פחות משלוש סיעות, מתוכן לפחות סיעה אחת שחבריה תמכו באישור ההסכם (להלן – סיעה שתמכה באישור ההסכם) בכנסת לפי סעיף 2 לחוק סדרי השלטון והמשפט וסיעה אחת שחבריה התנגדו לאישור ההסכם כאמור (להלן – סיעה שהתנגדה לאישור ההסכם); לעניין סעיף זה לא יובאו במניין חברי הסיעה שנמנעו בהצבעה או לא נכחו בה, ויובאו במניין חברי הסיעה שהשתתפו בהצבעה אך חדלו לכהן בכנסת אחרי אישור ההסכם ולפני עריכת משאל העם.
(2)
נחלקו קולות חברי הסיעה בהצבעה בכנסת על אישור ההסכם כאמור בפסקה (1), יחולו, לעניין קביעת עמדת הסיעה, הוראות סעיף 63 לחוק הכנסת, התשנ״ד–1994.
(א1)
קבעה הוועדה המרכזית את הסיעות שמהן יהיו היושב ראש של ועדת הקלפי וסגן היושב ראש, כאמור בסעיף קטן (א), רשאית ועדה אזורית, בישיבה שבה נכח היושב־ראש, לשנות את הרכב הסיעות כאמור ובלבד שנתקיימו כל אלה:
(1)
הבקשה לשינוי ההרכב נעשתה בהסכמה בין הסיעות שבהן התבקש שינוי ההרכב;
(2)
בועדת הקלפי יהיו מיוצגות, לאחר השינוי, לא פחות משלוש סיעות מתוכן לפחות סיעה אחת שתמכה באישור ההסכם וסיעה אחת שהתנגדה לאישור ההסכם כאמור בסעיף קטן (א), והאיזון בין הסיעות המרכיבות את הקלפי יישמר;
(3)
מספר הנציגים של כל סיעה באותו האזור שבו פועלת הוועדה האזורית, לא ישתנה;
(4)
הוועדה האזורית תודיע לוועדה המרכזית את החלטתה.
(ב)
הועדה המרכזית תמסור בכתב פירוט של החלטותיה האמורות בסעיף קטן (א) –
(1)
לכל סיעה – לגבי כל ועדות הקלפי;
(2)
לכל ועדה אזורית – לגבי ועדות הקלפי שבתחומה;
(3)
לכל מזכיר של ועדת קלפי – לגבי ועדת הקלפי שבה הוא מכהן.
(ג)
בהתאם להחלטות הועדה המרכזית האמורות בסעיף קטן (א), ימנו הועדות האזוריות את יושבי ראש ועדות הקלפי לא יאוחר מהיום ה־20 שלפני יום הבחירות.
(ד)
נקבע מספר חבריה והרכבה הסיעתי של ועדת קלפי כאמור בסעיף קטן (א) וסיעה לא הודיעה לועדה האזורית את שמות נציגיה המכהנים כיושבי ראש ועדות קלפי תוך תקופה שקבעה הועדה האזורית או לפני היום ה־23 שלפני יום הבחירות, הכל לפי המוקדם, תורכב ועדת הקלפי בלי נציגי אותה סיעה.
(ה)
בהתאם להחלטות הועדה המרכזית האמורות בסעיף קטן (א) תמנה כל סיעה את נציגיה אשר יכהנו כסגני יושב ראש ועדות הקלפי וכחברי ועדת קלפי, ורשאית היא למנות ממלאי מקום קבועים לכל חבר; מינוי כאמור לא ייוחד לועדת קלפי מסוימת, אולם לא יכהנו בועדת קלפי, בעת ובעונה אחת, יותר חברים מטעם סיעה מסוימת מכפי שקבעה הועדה המרכזית ביחס לאותה ועדת קלפי כאמור בסעיף קטן (א).
(ו)
כל סיעה רשאית, בכל עת, בדרך שנקבעה בתקנות, להחליף את נציגה בועדת הקלפי ואת ממלאי מקומו.
(ז)
מי שביום הבחירות הוא בן שש עשרה ומעלה כשיר להיות חבר ועדת קלפי.
מזכיר ועדת קלפי [תיקון: תשל״ג־4, תשל״ז, תשמ״ו, תשנ״ב־5, תשס״ג]
(א)
יושב ראש הועדה המרכזית ימנה, לאחר התייעצות עם סגניו, מזכיר לועדת קלפי, והוא רשאי להסמיך יושב ראש של ועדה אזורית למנות, לאחר התייעצות עם סגניו הוא, מזכיר לועדת הקלפי.
(ב)
לא יתמנה מזכיר אלא אם כן הצהיר כי לא היה חבר מפלגה, או כי לא נטל חלק בפעילות מטעם מפלגה בשלוש השנים שקדמו ליום הבחירות.
(ג)
(בוטל).
חילופי גברי בועדה המרכזית ובועדה אזורית
כל סיעה רשאית להחליף את נציגיה בועדה המרכזית ובועדה אזורית ואת ממלאי מקומם על ידי מתן הודעה של בא כוחה ליושב ראש הועדה המרכזית ולשר הפנים, ובהחלפת נציג בועדה אזורית – גם ליושב ראש אותה ועדה.
הודעה על הרכב הועדה המרכזית והועדות האזוריות
(א)
הודעה על הרכבה של הועדה המרכזית תינתן בכנסת על ידי יושב ראש הכנסת תוך 14 יום מיום הקמת הועדה המרכזית ותפורסם על ידי שר הפנים ברשומות תוך 10 ימים מן היום שניתנה בכנסת.
(ב)
חל שינוי בהרכב הועדה המרכזית, יפרסם שר הפנים הודעה על כך ברשומות תוך 10 ימים מיום שקיבל את ההודעה על השינוי וככל האפשר לפני יום הבחירות.
(ג)
הודעה על הרכבן של הועדות האזוריות תפורסם על ידי הועדה המרכזית במקום ובצורה שנקבעו בתקנות.
מנין, רוב וכו׳ בועדות הבחירות [תיקון: תשנ״ב־5, תשנ״ו, תשס״ג, תשע״א]
(א)
המנין החוקי בישיבה של הועדה המרכזית ושל ועדה אזורית יהיה שליש מחברי הועדה וביניהם היושב ראש או סגן היושב ראש, ובלבד שכל חברי הועדה הוזמנו לישיבה כאמור בסעיף קטן (א1); לא נכח מנין כזה כעבור שעה מן הזמן שנקבע להתחלת הישיבה, תהיה הישיבה חוקית בכל מספר של נוכחים, ובלבד שיהא נוכח יושב ראש הועדה; לא נכח יושב ראש הועדה, תהיה הישיבה חוקית אם נכחו לפחות מחצית מחברי הועדה.
(א1)
הזמנה לישיבה לענין סעיף קטן (א) תהיה לפחות 24 שעות מראש; ביומיים שלפני יום הבחירות תהיה הזמנה לישיבה בהזמנה אישית או בדרך הטלפון, במברק או בפקסימיליה, לפחות שעה אחת מראש; ביום הבחירות ועד סיכום התוצאות, עריכת הפרוטוקול והעברת חומר הבחירות לועדה המרכזית או לועדה האזורית, תפעל הועדה ברציפות.
(ב)
החלטות של הועדה המרכזית, של ועדה אזורית ושל ועדת קלפי יתקבלו ברוב קולות של המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות, רשאי יושב ראש הישיבה להכריע.
(ג)
ממלא מקום של חבר רשאי להשתתף בישיבות הועדה בתורת חבר בהעדרו של חבר הועדה.
(ד)
בישיבות של ועדות הקלפי רשאי להיות נוכח, כמשקיף בלבד, נציג אחד של כל סיעה שאינה מיוצגת באותה ועדת קלפי.
(ה)
בהעדר היושב ראש של ועדה אזורית, ימלא את מקומו למשך ההיעדרות – אותו הסגן שהועדה המרכזית קבעה לכך.
(ו)
(בוטל).
(ז)
בעניינים שבהם הוענקו סמכות או תפקיד ליושב ראש הועדה המרכזית יחד עם סגניו, יחולו עליהם הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) הנוגעים לועדה המרכזית, בשינויים המחוייבים.
(ח)
(בוטל).
(ט)
(1)
ישיבת ועדת הקלפי תהיה חוקית בכל מספר של חברים נוכחים ובלבד שנכח בה גם מזכיר הוועדה, ואולם בעת ספירת הקולות תהיה הישיבה חוקית אם נכחו בה נציגים של לפחות סיעה אחת שתמכה באישור ההסכם כאמור בסעיף 21(א) וסיעה אחת שהתנגדה לאישור ההסכם מלבד המזכיר; נכח חבר אחד בלבד לא תתקיים ספירת קולות אף אם נכח בה המזכיר, עד שיגיע חבר ועדת קלפי שהתמנה לפי סעיף קטן (ט1).
(2)
נעדרו מישיבת ועדת קלפי יושב ראש הועדה וסגנו, ימלא הקשיש שבין החברים את תפקידי יושב ראש הועדה עד שיבוא יושב ראש הועדה או סגנו.
(ט1)
נוכח יושב ראש של ועדה אזורית כי קלפי לא נפתחה במועד כאמור בסעיף 72(א) עקב היעדרם של חברי ועדת הקלפי או מזכיר הוועדה או כי בועדת הקלפי נכח חבר אחד בלבד או שהיה צורך להחליף את המזכיר, ימנה יושב ראש הועדה האזורית חבר ועדת קלפי או מזכיר, לפי העניין לפי הוראות שיתן יושב ראש הועדה המרכזית ביחד עם סגניו; חבר ועדת קלפי או מזכיר יתמנה מבין אלה שנמצאו ראויים להתמנות מזכירים לועדות קלפי לפי הוראות סעיף 21א.
(ט2)
מונה מזכיר לפי סעיף קטן (ט1) או שהיה צורך להחליף מזכיר לפי אותו סעיף קטן רשאי יושב ראש של ועדה אזורית, כל עוד לא החלה ספירת הקולות, להחליט, על אף הוראות סעיף קטן (ט), כי, עד שיגיע מזכיר, הישיבה תהיה חוקית אף בהעדר מזכיר; החליט כאמור, יתן הוראות ליושב ראש ועדת הקלפי בענין פעולת הוועדה עד שיגיע מזכיר.
(י)
בהעדר היושב ראש של ועדת קלפי ימלא סגן היושב ראש את מקומו למשך ההיעדרות.
(יא)
החלטות של ועדת קלפי יתקבלו ברוב קולות של המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות, יכריע יושב ראש הישיבה.
קביעת סיעות הכנסת [תיקון: תש״ל־2, תשנ״ו, תשנ״ו־4, תשס״א־3, תשנ״ד, תשע״א־2, תשע״א, תשע״ה]
(א)
לענין הקמת הועדה המרכזית יראו רשימת מועמדים שמתוכה נבחרו חברים לכנסת – כסיעה, ומספר חברי הסיעה כמספר המועמדים שנבחרו; בא כוחה של רשימת המועמדים וממלא מקומו יהיו בא כוחה של הסיעה וממלא מקומו.
(ב)
כל סיעה רשאית בכל עת, על ידי הודעה בכתב ליושב ראש הכנסת, להחליף באי כוחה וממלאי מקומם; הודעה על באי כוח הסיעות וממלאי מקומם ועל כל שינוי בהם, תפורסם ברשומות מטעם הכנסת ותימסר ליושב ראש הוועדה המרכזית.
(ב1–ב7)
(בוטלו).
(ג)
השתנה הרכבה הסיעתי של הכנסת, או שמה של סיעה או מספר חבריה, ואישרה ועדת הכנסת את השינוי, ישתנה בהתאם לכך ההרכב הסיעתי של כל ועדות הבחירות, או שם הסיעה; ואולם –
(1)
אם השינוי בהרכב הסיעתי היה צירוף של שתי סיעות או יותר של הכנסת ושינוי זה נעשה לאחר שנקבע ההרכב הסיעתי של ועדות הקלפי לפי סעיף 21(א), לא יביא השינוי לידי שינוי בהרכב הסיעתי של ועדות הקלפי;
(2)
אם השינוי בהרכב הסיעתי היה התפלגות ושינוי זה נעשה לאחר מינוי חברי הועדות האזוריות, לא יביא השינוי לידי שינוי בהרכב הסיעתי של הועדה המרכזית, הועדות האזוריות וועדות הקלפי; לסיעה שנותרה ללא ייצוג בעקבות השינוי יהיה בועדה המרכזית ובועדות האזוריות חבר אחד בדעה מייעצת.
(ד)
(אינו חל).
(ה)
(בוטל).
(ו)
יושב ראש הכנסת יעביר לשר הפנים וליושב ראש הוועדה המרכזית, לא יאוחר מהיום ה־50 שלפני יום עריכת משאל העם לפי חוק סדרי השלטון והמשפט, את רשימת סיעות הכנסת ועמדתן בהצבעה על אישור ההסכם בכנסת.
סמכות לעריכת עסקאות [תיקון: תשע״ה]
לצורך פעילות ועדת הבחירות, מורשה יושב ראש הוועדה המרכזית או עובד הוועדה המרכזית שהורשה לכך על ידיו, יחד עם חשב הוועדה המרכזית או עובד בכיר בחשבות הוועדה המרכזית שהורשה לכך על ידי היושב ראש, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור בסעיפים 4 ו־5 לחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור; הרשאות שניתנו לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.

פרק ה׳: פנקס הבוחרים

סימן א׳: הכנה

פנקס בוחרים [תיקון: תשל״ח, תשנ״ו־3, תשס״ב, תשס״ג־3, תשס״ו־3]
(א)
לכל מועד בחירות יוכן פנקס בוחרים, שיכלול כל אדם שביום שליפת הפנקס היה אזרח ישראלי והיה רשום, הוא ומענו, במרשם האוכלוסין כתושב ויום הולדתו ה־18 חל לא יאוחר מיום הבחירות. לענין פרק זה ”מען“ – לרבות ציון במרשם האוכלוסין של ישוב בלבד.
(ב)
(בוטל).
(ג)
לשם הכנת פנקס הבוחרים תוכן לכל אזור קלפי רשימת בוחרים שתכלול כל אדם שמענו רשום בתחום אזור הקלפי והעומד בתנאים הקבועים בסעיף קטן (א).
(ד)
פנקס הבוחרים ייכנס לתוקפו שלושה ימים לאחר יום שליפת הפנקס; על כניסת פנקס הבוחרים לתוקף יפרסם שר הפנים הודעה ברשומות.
(ה)
(1)
שר הפנים יאפשר לכל בעל זכות בחירה לקבל באינטרנט, בתקופה המתחילה לכל המאוחר בתום שלושה ימים מיום כניסת פנקס הבוחרים לתוקף ועד יום הבחירות, מידע בדבר מספר הקלפי שבה הוא זכאי להצביע, מקום הקלפי ומספרו הסידורי של בעל זכות הבחירה ברשימת הבוחרים הרשאים להצביע באותה הקלפי.
(2)
בעל זכות בחירה רשאי, בבקשה בכתב שתישלח בדואר רשום, לבקש משר הפנים כי יסיר מהאינטרנט מידע כאמור בפסקה (1) הנוגע אליו; הוגשה בקשה כאמור, יוסר המידע נושא הבקשה בתוך עשרה ימים מיום קבלת הבקשה.
(3)
שר הפנים יפרסם בעיתונות הודעה בדבר כוונתו לתת מידע כאמור בפסקה (1) ובדבר זכותו של בעל זכות הבחירה לבקש את הסרת המידע כאמור בפסקה (2), עשרה ימים לפני כניסת פנקס הבוחרים לתוקף.
אין לשנות את פנקס הבוחרים [תיקון: תשס״ג־3]
אין להכניס שינוי בפנקס הבוחרים אלא לפי פסק דין שניתן לפי הוראות סעיף 53א.
[תיקון: תשל״ח, תשנ״ו־3, תשס״ג־3]
(בוטל).
פרטי הרשימות [תיקון: תשס״ג־3]
רשימת בוחרים תפרט את שם המשפחה של כל בוחר, שמו הפרטי, שם אביו או אמו, שנת לידתו, מענו ומספר זהותו במרשם האוכלוסין; באין לבוחר שם משפחה, יפורט גם שם אבי אביו; והכל לפי הרשום במרשם האוכלוסין ביום שליפת הפנקס.
סדר השמות ברשימה
ברשימת בוחרים יהיו שמות הבוחרים ערוכים זה מתחת לזה לפי סדר האלף־בית של שמות המשפחה ומסומנים במספרים סידוריים; בוחר שאין לו שם משפחה יירשם לפי סדר האלף־בית של שמו הפרטי.

סימן ב׳: הודעה לבוחר והצגת רשימות

[תיקון: תשס״ג־3]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ג־3]
(בוטל).
מסירת מידע לציבור [תיקון: תשמ״ח, תשס״ג־3]
(א)
כל אדם זכאי לפנות בכתב או בטלפון למשרד הפנים, ולברר אם הוא או זולתו נכללים בפנקס הבוחרים ביום הפניה, וכן את מקום הקלפי שברשימת הבוחרים שבה כלול שמם, ואם הקלפי נגישה לאנשים המוגבלים בניידות.
(ב)
שר הפנים יפרסם מעת לעת, ולפחות אחת לשנה, את הדרך לקבל מידע לפי סעיף זה.
(ג)
שר הפנים יקבע הוראות לביצוע סעיף זה, בין השאר, בהתחשב בצנעת הפרט.
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ג־3]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ג־3]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ג־3]
(בוטל).
מסירת מידע מפנקס הבוחרים למפלגות [תיקון: תשמ״ח, תשס״ג־3, תשע״ד־2, תשע״א, תשע״ז]
(א)
בסעיף זה –
”היום הקובע“ – היום שלאחר היום שבו נוצרה העילה לעריכת משאל העם לפי חוק סדרי השלטון והמשפט;
”מידע פנקס“ – רשימה הכוללת את שם המשפחה, השם הפרטי, שם האב או האם, המען ומספר הזהות במרשם האוכלוסין של בעלי הזכות לבחור שימלאו להם ביום הבחירות 18 שנים לפחות;
”מפלגה“ – מפלגה שיש לה ייצוג בכנסת.
(ב)
שר הפנים ימסור למפלגה או לסיעה בכנסת, באמצעי אלקטרוני או מגנטי, מידע כמפורט להלן:
(1)
מידע פנקס, וכן רשימה של אזורי הקלפי ותחומיהם ושל מקומות הקלפי, הנכונים ליום הקובע, לרבות בדבר מקומות של קלפיות הנגישות לאנשים המוגבלים בניידות – לא יאוחר מעשרה ימים לאחר היום הקובע;
(2)
מידע פנקס כאמור בפסקה (1), הנכון ליום שליפת הפנקס – לא יאוחר משבוע לאחר יום כניסתו של פנקס הבוחרים לתוקף.
(ג)
מידע פנקס כאמור בסעיף קטן (ב) יימסר למפלגה או לסיעה, לאחר שתתחייב בכתב, בנוסח שקבע שר הפנים, בידי בא כוחה שמונה לפי סעיף 19ב לחוק המפלגות, או לפי סעיף 25, או ממלאי מקומם ובידי האחראי לטיפול במידע מטעם המפלגה או הסיעה, שלא תעשה שימוש במידע פנקס, לרבות העברתו לאחר, אלא לצורכי משאל העם ולצורכי קשר עם ציבור הבוחרים.
(ד)
שר הפנים רשאי להורות כי באמצעי האלקטרוני או המגנטי הנמסר לפי סעיף זה ייכלל אמצעי הגנה; לענין זה, ”אמצעי הגנה“ – לרבות הוספת מידע לזיהוי הקובץ.
(ה)
שר הפנים יודיע לרשם מאגרי המידע כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, לאילו מפלגות או סיעות נמסר מידע פנקס.
(ו)
שר הפנים ימסור, באמצעי אלקטרוני או מגנטי, מידע פנקס לועדה המרכזית, לצורך מילוי תפקידיה, לפי בקשת יושב ראש הועדה המרכזית; המידע יימסר לא יאוחר מעשרה ימים לאחר מסירת הבקשה.
(ז)
שר הפנים ימסור לוועדה המרכזית, לצורך מילוי תפקידיה, ביום העשירי שלפני יום הבחירות, באמצעי אלקטרוני או מגנטי, מידע על פטירה של אדם הרשום בפנקס הבוחרים שפטירתו נרשמה במרשם האוכלוסין.

סימן ג׳: בקשות, עררים וערעורים

בקשה לתיקון פרטי הבוחר [תיקון: תשמ״ג, תשס״ג־3, תשע״א]
(א)
נוכח אדם כי אינו זכאי להיות כלול בפנקס הבוחרים או כי פרט מהפרטים האמורים בסעיף 29 המתייחסים אליו נרשם באופן לא נכון, רשאי הוא להגיש לשר הפנים בקשה מנומקת בכתב לתיקון הרישום, לאחר שפעל לפי חוק המרשם ובהתאם לדין, לתיקון המידע ששימש בסיס להכנת הפנקס.
(ב)
חבר ועדת הבחירות המרכזית רשאי להגיש לשר הפנים בקשה שלא לכלול בפנקס הבוחרים אדם שייכלל בו שלא כדין מפאת טעות במרשם האוכלוסין, משום שהוא אינו בגיר, או נפטר או אינו אזרח ישראלי או תושב ישראל.
(ג)
לבקשה לפי סעיף זה יצורפו ראיות, לרבות פסק דין וצילום הספח של תעודת הזהות המעיד על שינוי מען אם נעשה; העתק הבקשה והראיות לפי סעיף קטן (ב) יישלחו לאדם שאת שמו מבקשים שלא לכלול בפנקס הבוחרים בדואר רשום לפי המען הרשום במרשם האוכלוסין והמען המפורט בבקשה, והעתק אישור המשלוח יצורף לבקשה.
(ד)
בקשה כאמור בסעיף זה יכול שתוגש בכל עת אך לא יאוחר מהיום ה־80 שלפני יום עריכת משאל העם.
(ה)
שר הפנים יתקין תקנות לביצוע סעיף זה, לרבות קביעת סדרי הגשת בקשות, וכן יפרסם לציבור מעת לעת, ולפחות אחת לשנה, את הוראות סעיף זה ואת סדרי הגשת הבקשות.
[תיקון: תשנ״ו־3, תשס״ג־3]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ג־3]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ג־3]
(בוטל).
הכרעה בבקשות [תיקון: תשס״ג־3, תשע״א]
שר הפנים יכריע בבקשות לפי סעיף 40 ויודיע את החלטתו בכתב למבקש ולאדם שאת שמו מבקשים שלא לכלול בפנקס הבוחרים –
(1)
בתוך 10 ימים מיום הגשת הבקשה לפי סעיף 40(א);
(2)
בתוך 10 ימים מיום הגשת הבקשה לפי סעיף 40(ב);
והכל לא יאוחר מהיום ה־70 שלפני יום עריכת משאל העם.
[תיקון: תשמ״ח]
(בוטל).
עתירה מינהלית [תיקון: תשס״ג־3, תשע״א]
(א)
מי שבקשתו נדחתה או לא קיבל הודעה על החלטת שר הפנים, כאמור בסעיף 44, ולענין בקשה שהתקבלה לגבי אדם אחר לפי סעיף 40(ב) גם אותו אדם, רשאי לעתור נגד החלטת שר הפנים או נגד אי קבלת ההודעה.
(ב)
העתירה תוגש בתוך שבוע מיום החלטת שר הפנים או מהיום שבו היתה אמורה להימסר, אך לא יאוחר מהיום ה־65 שלפני יום עריכת משאל העם.
(ג)
העתירה תוגש כעתירה מינהלית לפי הוראות חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש״ס–2000 (בפרק זה – חוק בתי המשפט לענינים מינהליים), בכפוף להוראות חוק זה.
(ד)
העתירה תוגש לבית המשפט לענינים מינהליים שבאזור שיפוטו נמצא היישוב שבו רשום מענו של הבוחר שעל פרטי רישומו במרשם האוכלוסין נסבה העתירה.
[תיקון: תשס״ג־3]
(בוטל).
ראיות [תיקון: תשס״ג־3]
כל רשות מרשויות המדינה וכל רשות מקומית חייבות לתת, ללא אגרה, כל תעודה וכל אישור הדרושים לצורך העתירה כאמור בסעיף 46.
הרכב בית המשפט ופסק הדין [תיקון: תשס״ג־3]
בית המשפט לעניינים מינהליים ידון בעתירה בשופט אחד; פסק דינו יהיה סופי ואין לערער עליו; פסק הדין יינתן ויימסר לשר הפנים בתוך שבועיים מיום הגשת העתירה אך לא יאוחר מהיום שלפני יום שליפת הפנקס.
[תיקון: תשס״ג־3]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ג־3]
(בוטל).

סימן ד׳: הוראות משלימות

הוראות בנוגע לחיילים [תיקון: תשס״ג־3]
שר הפנים רשאי, בהתייעצות עם שר הבטחון ועם יושב ראש הועדה המרכזית, להורות הוראות מיוחדות לגבי חיילים בכל הנוגע להגשת בקשות לפי סעיף 40, לדיון בהן ולמסירת החלטות לפי סעיף 44, ושר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר הבטחון ועם יושב ראש הועדה המרכזית, להורות הוראות מיוחדות לגבי חיילים בכל הנוגע להגשת עתירות לפי סעיף 46, לדיון בהן ולמסירת פסקי הדין; הוראות כאלה אינן טעונות פרסום ברשומות או כל פרסום אחר, והן יובאו לידיעת החיילים ושאר הנוגעים בדבר בדרך שיקבע שר הפנים בהתייעצות עם שר הבטחון.
השלמת פרטים [תיקון: תשס״ג־3]
שר הפנים יתקן פרטים במרשם האוכלוסין בהתאם להחלטותיו לפי סעיף 44 ולפסקי דין לפי סעיף 49, בתוך 3 ימים מיום מתן ההחלטה או מיום מתן פסק הדין, אך לא יאוחר מיום שליפת הפנקס.
שינוי בפנקס הבוחרים – לפי החלטת בית המשפט לענינים מינהליים [תיקון: תשס״ג־3]
(א)
מצא אדם כי הוא אינו כלול בפנקס הבוחרים רשאי הוא, בתוך 5 ימים מיום כניסת הפנקס לתוקף, להגיש עתירה לכל בית משפט לענינים מינהליים ולבקש לכללו בפנקס הבוחרים; ואולם לא יהיה אדם זכאי להגיש עתירה לפי סעיף זה שענינה הוא שינוי מענו הרשום בפנקס הבוחרים.
(ב)
בית המשפט לענינים מינהליים יחליט בענין הכללת אותו אדם בפנקס הבוחרים לא יאוחר מהיום ה־25 שלפני יום הבחירות; החלטתו תהיה סופית.
(ג)
החליט בית המשפט לענינים מינהליים שיש לכלול את העותר בפנקס הבוחרים, יתקן שר הפנים את הפנקס ויכלול בו את העותר עד היום ה־20 שלפני יום הבחירות.
[תיקון: תשס״ג־3]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ג־3]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ז, תשס״ג־3]
(בוטל).
הודעה לקראת בחירות [תיקון: תשמ״ח]
לא יאוחר מ־21 ימים לפני יום הבחירות תישלח, לכל מי ששמו נכלל בפנקס הבוחרים, הודעה בדבר המען המפורט של הקלפי ששמו נכלל ברשימת הבוחרים הרשאים להצביע בה.
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ג־3]
(בוטל).

פרק ו׳: רשימות מועמדים

[תיקון: תשל״ג־4, תשנ״ב־5, תשנ״ו־4, תשנ״ט־2, תשס״א־6, תשס״ו־2, תשס״ז, תשס״ח, תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשמ״א־3, תשס״א]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א, תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשל״ג־4, תשמ״ח, תשנ״ב־5, תשנ״ב־4, תשנ״ו, תשנ״ו־4, תשנ״ט, תשס״ב, תשס״ב־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ה־3]
(אינו חל).
[תיקון: תשנ״א־2, תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשל״ג־4, תשל״ז, תשמ״א, תשמ״ו, תשנ״ו־4]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ו־4, תשנ״ט, תשנ״ט־2, תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשנ״ט, תשס״ב, תשע״א, תשע״א־2]
(אינו חל).
[תיקון: תשנ״ט, תשס״ב, תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשמ״ה, תשנ״ו, תשע״א, תשע״א־2]
(אינו חל).
[תיקון: תשס״ב־2, תשס״ד־3, תשע״א, תשע״א־2]
(אינו חל).
[תיקון: תשל״ג־4, תשמ״ה, תשנ״ו, תשס״ב־2, תשס״ג־3, תשס״ד־3, תשע״א, תשע״א־2]
(אינו חל).
[תיקון: תשמ״ה, תשע״א]
(אינו חל).
העמדת ההסכם לעיון הציבור [תיקון: תשע״א]
(א)
ההסכם שיובא לאישור במשאל העם לפי חוק סדרי השלטון והמשפט יועמד לעיון הציבור בדרך ובמקום שיורה יושב ראש הוועדה המרכזית, והוא רשאי, בין השאר, להורות על הצגת העתקים מההסכם בספריות ציבוריות כהגדרתן בחוק הספריות הציבוריות, התשל״ה–1975 (להלן – חוק הספריות הציבוריות), ובמשרדי רשויות מקומיות, לרבות בשפות שבהן נערך נוסף על השפה העברית; ההסכם יפורסם באתר האינטרנט של הוועדה המרכזית סמוך לאחר אישורו בידי הכנסת.
(ב)
השר הממונה על ביצוע חוק הספריות הציבוריות ימסור ליושב ראש הוועדה המרכזית רשימה של הספריות הציבוריות, מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר מ־14 ימים לאחר שנוצרה העילה לעריכת משאל העם.
(ג)
שר הפנים ימסור ליושב ראש הוועדה המרכזית את כתובות משרדיהן הראשיים של הרשויות המקומיות, מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר מ־14 ימים לאחר שנוצרה העילה לעריכת משאל העם.
(ד)
לצורך ביצוע הוראות סעיף זה וסעיפים 92, 102, 104, 116ה(ד) ו־116טז(ב), תפיץ הוועדה המרכזית העתקים מההסכם כפי שיורה יושב ראש הוועדה.
[תיקון: תשל״ג־4, תשל״ז, תשמ״ו, תשנ״ו־4]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ג־4, תשע״א]
(אינו חל).

פרק ז׳: ההצבעה וספירת הקולות

מקום קלפי [תיקון: תשנ״ו, תשס״ג־3, תשע״א, תשע״ז]
(א)
לכל אזור קלפי תהיה קלפי אחת; הקלפי תעמוד בתחום אזור הקלפי אם לא החליטה הועדה המרכזית על מקום אחר בשים לב לנסיבות שבאזור; מקום הקלפי ייקבע, ככל האפשר, תוך מגמה להקטין את המרחק בין הקלפי לבין מקום המגורים של הזכאים לבחור בה.
(ב)
מקום קלפי לא יהיה במועדון מפלגתי או במקום אחר המיועד למוסד ציבורי־פוליטי, ואף לא בבית כנסת או במקום תפילה אחר.
(ג)
לא יאוחר מהיום ה־70 שלפני יום הבחירות תקבע הוועדה המרכזית את מקומות הקלפי לבחירות לפי רשימה של מקומות הקלפי שמסר לה שר הפנים לא יאוחר מהיום ה־80 שלפני יום הבחירות או במועד מוקדם יותר לפי בקשת יושב ראש הוועדה המרכזית.
(ג1)
(1)
נוכחו יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו כי במתחם אחד יוצבו כמה מקומות קלפי ומספר הבוחרים הרשומים ברשימת הבוחרים הקשורה לאזור קלפי אחד שונה באופן מהותי ממספר הבוחרים ברשימת בוחרים הקשורה לאזור קלפי אחר באותו מתחם, רשאים הם, לא יאוחר מיום לפני כניסת פנקס הבוחרים לתוקף לפי סעיף 26, להורות על עריכת איזון כמפורט בפסקה (3) בין רשימות הבוחרים הקשורות לאזורי הקלפי שבאותו מתחם, ובלבד שהפער במספר הבוחרים בין רשימות כאמור עולה על 100; לעניין זה, ”מתחם“ – כהגדרתו בסעיף 68א(ג2).
(2)
בהחלטה על עריכת איזון כאמור בפסקה (1) רשאים יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו לקבוע כי עקב האיזון יבוטלו מקומות קלפי, ובלבד שמספר הבוחרים הרשום לאחר הביטול בכל רשימת בוחרים כאמור באותה פסקה לא יעלה על 600.
(3)
החליטו יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו על עריכת איזון כאמור בפסקה (1), יעביר יושב ראש הוועדה המרכזית או עובד הוועדה שהוא הסמיך לכך בוחרים מרשימת בוחרים שבאזור קלפי אחד לרשימת בוחרים שבאזור קלפי אחר באותו מתחם, לפי סדר האלף־בית של שמות משפחותיהם.
(ד)
הודעה על מקום הקלפי תפורסם, לא יאוחר מהיום ה־7 שלפני יום הבחירות, במקום ובצורה שקבעה הועדה המרכזית.
(ה)
יושב ראש הועדה המרכזית רשאי להורות כי בכל מקום קלפי יוצבו כמה תאי הצבעה המסתירים את הבוחר מעיני זולתו.
הצבעת אנשים המוגבלים בניידות [תיקון: תשס״א־2, תשס״ג, תשס״ג־3, תשע״א־2, תשס״ו־3]
(א)
בכל ישוב יהיה לפחות מקום קלפי אחד שיש בו ואליו סידורי גישה והצבעה מתאימים לאנשים המוגבלים בניידות ובישוב שמספר הקלפיות בו עולה על 20 יהיו לפחות שני מקומות קלפי כאמור; שר הפנים יקבע בתקנות את הסידורים הנדרשים.
(ב)
בישוב שיש בו יותר מעשרת אלפים תושבים ביום ה־60 שלפני יום הבחירות יהיה, לפחות, מקום קלפי אחד כאמור בסעיף קטן (א), לכל שטח גיאוגרפי רצוף שבו עד כעשרת אלפים תושבים.
(ג)
נוכחו יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו כי בישוב פלוני אין מקום קלפי כאמור בסעיף קטן (א), ולא ניתן להתקין, באמצעים סבירים, מקום קלפי כאמור, רשאים הם להורות כי האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על ישוב זה; האמור בסעיף קטן זה יחול גם לגבי מקום קלפי כאמור בסעיף קטן (ב).
(ג1)
בכל מקום קלפי כאמור בסעיף קטן (א) תציב הרשות המקומית תמרור זמני שיהיה בתוקף ביום הבחירות, ויבטיח שני מקומות חניה המיועדים לאנשים המוגבלים בניידות; ראש הרשות המקומית או מי שהוא מינה לכך ינקוט את כל האמצעים הדרושים לקיום הוראה זו.
(ג2)
היו במתחם אחד כמה מקומות קלפי שכל אחד מהם יש בו ואליו סידורי גישה והצבעה מתאימים לאנשים המוגבלים בניידות, רשאי יושב ראש הוועדה המרכזית לקבוע כי רק אחד ממקומות הקלפי שבמתחם ייקבע כקלפי לפי הוראות סעיף זה; לעניין זה, ”מתחם“ – מבנה או כמה מבנים הסמוכים זה לזה.
(ד)
אדם המוגבל בניידות רשאי להצביע בכל קלפי שנקבעה לפי הוראות סעיף זה.
(ה)
(1)
אדם המוגבל בניידות המצביע בקלפי שנקבעה לפי הוראות סעיף זה, יזדהה בפני מזכיר ועדת הקלפי כאמור בסעיף 74(א) ו־(ב), ולאחר שחתם על טופס שבו הוא מצהיר כי הוא מוגבל בניידות, ישים את מעטפת ההצבעה לתוך מעטפה חיצונית, וועדת הקלפי תציין על פני המעטפה החיצונית את שם הבוחר, את מספר זהותו במרשם האוכלוסין ואת מענו, והבוחר יטיל את המעטפה לעיני ועדת הקלפי לתוך הקלפי.
(2)
היתה מוגבלותו בניידות של אדם ניכרת לעין, או שהציג תעודה המעידה על כך שהוא מוגבל בניידות, רשאי מזכיר ועדת הקלפי פטור אותו מחתימה על טופס כאמור בפסקה (1).
(ו)
ספירת הקולות של בוחרים שהצביעו בקלפיות לפי הוראות סעיף זה תהיה בדרך שקבע שר הפנים.
(ז)
מידע בדבר דרכי ההצבעה לפי סעיף זה ובדבר מיקום הקלפיות לאנשים המוגבלים בניידות, יפורסם לציבור, לרבות בכלי התקשורת האלקטרוניים, בדרך שיקבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית.
(ח)
בסעיף זה, ”אדם מוגבל בניידות“ – אדם שמפאת מצבו הגופני הוא מוגבל בניידות ומסיבה זו אינו יכול להצביע במקום הקלפי שרשימת הבוחרים הקשורה אליה כוללת את שמו.
(ט)
סעיף זה, מטרתו להבטיח את מימוש זכותם של אנשים המוגבלים בניידות, להצביע, למשך פרק הזמן שיעבור עד למתן אפשרות גישה עצמאית ובטוחה, בכל מקומות הקלפי בארץ.
הצבעת תושבי חבל עזה ויישובים בצפון השומרון – הוראת שעה [תיקון: תשס״ו־3]
(פקע).
הצבעת נשים השוהות במקלט לנשים מוכות [תיקון: תשס״א־4, תשס״ג, תשס״ו־3]
(א)
בסעיף זה, ”מקלט“ – מקום שבו שוהה אישה מוכה מחשש לחייה או לחיי ילדה, בפיקוח משרד העבודה והרווחה.
(ב)
אישה השוהה במקלט רשאית להצביע בכל קלפי שנקבעה לפי הוראות סעיף 68א.
(ג)
לא יאוחר מהיום ה־53 שלפני יום הבחירות, ימסור שר העבודה והרווחה ליושב ראש הועדה המרכזית רשימה של כל המקלטים ויציין לגביהם פרטים נוספים כפי שנקבע בתקנות; לא יצוין מענו המדויק של מקלט.
(ד)
ביום הבחירות תיתן מנהלת מקלט לכל שוהה במקלט, אישור בכתב להצביע כאמור בסעיף קטן (א) לפי טופס שנקבע בתקנות ואשר נמסר לה מראש על ידי הועדה המרכזית.
(ה)
שוהה במקלט המצביעה בקלפי לפי סעיף זה, תזדהה בפני מזכיר ועדת הקלפי כאמור בסעיף 74(א) ו־(ב), תציג אישור הצבעה כאמור בסעיף קטן (ד), תשים את מעטפת ההצבעה בתוך מעטפה חיצונית.
(ו)
ועדת הקלפי תציין על פני המעטפה החיצונית את שם הבוחרת, את מספר זהותה במרשם האוכלוסין ואת מענה, והבוחרת תטיל את המעטפה לעיני ועדת הקלפי לתוך הקלפי.
(ז)
אישור ההצבעה יוחזר לבוחרת בתום הצבעתה, לאחר שמזכיר ועדת הקלפי חתם על האישור בציון שמו ושם משפחתו.
(ח)
ספירת הקולות של בוחרות שהצביעו לפי סעיף זה תהיה כפי שנקבע בתקנות.
(ט)
אדם שבמהלך תפקידו הגיעה אליו ידיעה, לגבי זהות אישה השוהה במקלט, מען מקלט, או כל פרט שיכול לזהות אישה השוהה במקלט, ישמרו בסוד; יושב ראש הועדה המרכזית רשאי לתת הוראות לענין שמירה על סודיות מידע לפי סעיף זה.
הפקעת מקומות בשביל ועדות קלפי
(א)
יושב ראש הועדה המרכזית רשאי, אם ראה צורך בכך, להפקיע זמנית מקומות – למעט מקומות מגורים ומשרדים פרטיים – שישמשו מקום עבודה לועדות קלפי בימי עבודתן או מקומות קלפי ביום הבחירות.
(ב)
בעד הפקעה לפי סעיף זה ישולם פיצוי כפי שיקבע יושב ראש הועדה המרכזית.
הוראות במקרים מיוחדים [תיקון: תשכ״ט, תשנ״ב־5, תשנ״ו, תשס״ג, תשע״א]
(א)
נוכחו יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו, שבאזור קלפי פלוני יהיו פחות מ־100 בוחרים, רשאים הם, על אף האמור בסעיף 10, לא יאוחר מהיום ה־10 שלפני יום הבחירות, לצרף אותו לאזור הקלפי הקרוב ביותר ושהמרחק אליו סביר בעיניהם, ויודיעו על כך מיד לבוחרים וליושבי ראש ועדות הבחירות הנוגעים בדבר בצורה שימצאו למתאימה; כל אדם המתנגד לצירוף רשאי, לא יאוחר מהיום ה־7 שלפני יום הבחירות, להביא טענותיו לפני היושב ראש וסגניו והם יחליטו בדבר סופית לא יאוחר מ־5 ימים לפני יום הבחירות.
(ב)
נוכחו יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו, שבאזור קלפי פלוני יעלה מספר הבוחרים על 650, או שמסיבה אחרת צפוי במקום קלפי פלוני תור של מצביעים העשוי לעכב יתר על המידה את הצבעתם של אלה שבאו להצביע, רשאים הם, לא יאוחר מהיום ה־6 שלפני יום הבחירות, להורות שבאותו אזור קלפי תהיה קלפי שניה; ניתנה הוראה כאמור, יעשו היושב ראש וסגניו מיד את כל אלה:
(1)
יקבעו את מקום הקלפי השניה;
(2)
יקבעו מי מהבוחרים של אותו אזור קלפי יצביע בקלפי השניה;
(3)
יודיעו, במקום ובצורה שימצאו לנכון, על מקום הקלפי השניה ועל הבוחרים שיצביעו בה;
(4)
יקבעו מי מחברי ועדת הקלפי של אותו אזור קלפי ומי מממלאי המקום של חברים אלה יהוו את ועדת הקלפי של הקלפי השניה לצורך ההצבעה וספירת הקולות, ורשאים הם, לצורך זה, למנות חברים נוספים לועדת הקלפי של אותו אזור קלפי, ובלבד שכל החברים יהיו מבין הסיעות המיוצגות בועדה המרכזית ושבכל ועדה יהיו מיוצגות לא פחות משלוש סיעות מתוכן לפחות סיעה אחת שתמכה באישור ההסכם בכנסת לפי סעיף 2 לחוק סדרי השלטון והמשפט וסיעה אחת שהתנגדה לאישור ההסכם כאמור;
(5)
יקבעו מי מחברי ועדת הקלפי יהיה יושב ראש ומי מהם יהיה סגן יושב ראש של ועדת הקלפי השניה;
(6)
ימנו מזכיר לוועדת הקלפי השניה.
(ג)
נוכחו יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו, תוך 50 יום לפני יום הבחירות, כי מקום קלפי שנקבע לפי סעיף 68(ג) שוב אינו מתאים ליעודו כמקום קלפי כתוצאה משינויים בנסיבות, רשאים הם לקבוע מקום קלפי אחר ולהודיע על כך לבוחרים וליושבי ראש ועדות הבחירות הנוגעים בדבר במקום ובצורה שימצאו לנכון.
סמכויות מיוחדות [תיקון: תשמ״ח]
(א)
ראו יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו, בערב יום הבחירות או ביום הבחירות, כי קיימות באזור קלפי פלוני נסיבות מיוחדות המונעות או העלולות, לדעתם, למנוע את המהלך התקין של ההצבעה, רשאים הם להורות על דחיית פתיחת הקלפי, על הפסקת ההצבעה ועל חידושה וכן על הוספת זמן להצבעה, ובלבד שלא תותר הצבעה כעבור יותר מ־24 שעות מהשעה הקבועה בסעיף 72 לסגירת הקלפיות.
(ב)
בהוראות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו הסידורים להבטחת קיום הבחירות באותו אזור קלפי, לרבות מקום הקלפי, הרכב ועדת הקלפי וכל דבר אחר המתחייב מן ההוראה העיקרית.
(ג)
יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו יודיעו על ההוראות לפי סעיף זה לבוחרים וליושבי ראש ועדות הבחירות הנוגעות בדבר, במקום ובאופן שיראו לנכון; הוראות כאמור אינן טעונות פרסום ברשומות.
מסירת רשימות הבוחרים [תיקון: תשל״ז, תשנ״ט, תשס״ו־2, תשע״ז]
(א)
לא יאוחר מהיום ה־15 שלפני יום הבחירות ימסור שר הפנים לועדה המרכזית חמישה עתקים מפנקס הבוחרים שיעמוד בתקפו ביום הבחירות.
(ב)
לא יאוחר מיומיים לפני יום הבחירות תמסור הועדה המרכזית לכל ועדת קלפי, בשני עתקים, את רשימת הבוחרים הרשאים להצביע באותה קלפי, כפי שנמסרה לועדה המרכזית על ידי שר הפנים לפי סעיף קטן (א); הרשימה האמורה תימסר לידי מזכיר ועדת הקלפי.
מוסדות חינוך [תיקון: תשל״ז, תשע״א]
מוסדות חינוך שמוצבות בהם קלפיות ייסגרו ללימודים ולכל פעילות חינוכית אחרת ביום עריכת משאל העם החל בשעה 12:00.
זמן ההצבעה [תיקון: תשמ״א, תשע״א]
(א)
הקלפי תהיה פתוחה להצבעה ביום הבחירות ללא הפסקה מ־14:00 עד 24:00; הקלפי תיסגר לפני השעה האמורה אם כבר הצביעו כל הזכאים להצביע בה.
(ב)
מי שהגיע למקום הקלפי תוך שעות ההצבעה, זכאי להצביע גם אם נתעכבה הצבעתו עד אחרי גמר שעות ההצבעה.
נוכחות במקום הקלפי [תיקון: תשל״ג־4, תשע״ז]
בשעות ההצבעה לא יימצא אדם במקום הקלפי זולת חברי ועדת הקלפי או ממלא מקומו של חבר הועדה שנעדר, משקיפים כאמור בסעיף 24(ד), מזכיר ועדת הקלפי, חברי הועדה המרכזית והועדה האזורית, בוחרים שהותרו להיכנס לשם הצבעה, שר הפנים או בא כוחו ושוטרים הדרושים לדעת ועדת הקלפי לשמירת הסדר וכן עובדי הוועדה המרכזית ועובדי הוועדות האזוריות הנדרשים להימצא במקום הקלפי לצורך מילוי תפקידם ומבצעים עבודות או תפקידים מהסוג שקבע יושב ראש הוועדה המרכזית בכללים כאמור בסעיף 73א.
קביעת כללים לעניין נוכחות עובדים במקום הקלפי [תיקון: תשע״ז]
יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לקבוע בכללים סוגי עבודות או תפקידים שעובדי הוועדה המרכזית או הוועדה האזורית שמבצעים אותם ביום הבחירות יהיו רשאים להימצא אף הם במקום הקלפי בשעות ההצבעה לצורך מילוי תפקידם.
זיהוי הבוחרים [תיקון: תשכ״ט, תשמ״ח, תשנ״ו, תשס״ג, תשס״ו־2, תשע״ז־2]
(א)
הרוצה להצביע חייב לזהות את עצמו בפני מזכיר ועדת הקלפי.
(ב)
כאמצעי זיהוי ישמש אחד מאלה:
(1)
תעודת זהות שניתנה לפי חוק המרשם;
(2)
דרכון ישראלי תקף שניתן לפי חוק הדרכונים, התשי״ב–1952;
(3)
רישיון נהיגה תקף, הכולל את תמונת בעל הרישיון, שניתן לפי פקודת התעבורה;
(4)
(5)
תעודה צבאית תקפה; לעניין סעיף זה, ”תעודה צבאית“ – התעודה הצבאית האישית שהונפקה לחייל בשירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון או בשירות קבע של צבא הגנה לישראל, על ידי צבא הגנה לישראל, הכוללת תמונה, שם ומספר זהות, שיקבע יושב ראש הוועדה המרכזית בהוראות, לפי הצעת ראש המטה הכללי.
(ג)
מי שהצביע, תעביר ועדת הקלפי ברשימת הבוחרים, קו על שמו ועל יתר פרטיו.
מעטפות הצבעה [תיקון: תשנ״ב־4, תשס״ב, תשס״ג]
(א)
צבע מעטפות ההצבעה בבחירות יהיה כחול, אלא אם כן החליטה הועדה המרכזית אחרת, וצורתן תיקבע על ידי יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו.
(ב)
מעטפות ההצבעה יהיו אטומות.
(ג)
ועדת הקלפי תמסור לכל בוחר שזוהה כאמור בסעיף 74(א) מעטפת הצבעה אחת.
אופן ההצבעה [תיקון: תשנ״ב־4, תשנ״ו, תשס״ב, תשס״ג]
(א)
וכך מצביעים: בתא המסתיר את הבוחר מעיני זולתו, נותן הבוחר פתק הצבעה לתוך מעטפת ההצבעה שניתנה לו על ידי ועדת הקלפי; את המעטפה הוא מטיל לעיני ועדת הקלפי לתוך הקלפי.
(ב)
מי שמחמת מחלה או מום אינו מסוגל לבצע את הפעולות המעשיות בתא ההצבעה לבדו, רשאי להביא איתו מלווה, שפרטיו יירשמו בפרוטוקול, כדי לעזור לו בפעולת ההצבעה; ואולם המלווה –
(1)
לא יהיה מנהל או עובד בית אבות או מוסד אחר שבו שוהה המצביע;
(2)
לא ילווה ביום הבחירות יותר משני בוחרים.
(ג)
התעורר ספק בדבר קיום התנאים שבסעיף קטן (ב) יכריע בו מזכיר ועדת הקלפי.
פתקי הצבעה [תיקון: תשנ״ב־4, תשס״ב, תשע״ה, תשע״ה־3]
(א)
פתקי הצבעה יהיו משני סוגים, ויהיו מודפסים על פי דוגמה שאישרה הוועדה המרכזית, בעברית או בעברית ובערבית; על סוג פתקים אחד יודפסו המילים ”בעד“ ועל סוג פתקים אחר – ”נגד“, ותו לא.
(ב)
הוועדה המרכזית תקבע את צבעם של הפתקים.
(ב1)
(בוטל).
(ג)
במקום פתק מודפס בהתאם להוראות הקודמות, יכול לשמש להצבעה גם פתק ריק שעליו כתובות בכתב־יד, בעברית, בערבית או בשתי השפות יחד כאמור בסעיף קטן (א), המילים ”בעד“ או ”נגד“ ותו לא, ובלבד שנכתבו בעט בצבע כחול; כל בוחר רשאי לקבל מוועדת הקלפי פתק ריק.
(ד)
(אינו חל).
הספקת פתקי הצבעה [תיקון: תשנ״ב־5, תשע״א]
(א)
הועדה המרכזית תדפיס פתקי הצבעה בהתאם להוראות סעיף 76.
(ב)
כמות פתקי ההצבעה מכל סוג תהיה כמספר הבוחרים הרשומים בפנקס הבוחרים בתוספת שלושים אחוזים.
(ג)
יושב ראש הועדה המרכזית, בהתייעצות עם סגניו, רשאי לקבוע כמות אחרת מזו הנקובה בסעיף קטן (ב) ואת מספר הפתקים אשר יודפסו בעברית ובערבית.
(ד)
הועדה המרכזית תעביר את פתקי ההצבעה לכל ועדות הקלפי לפחות יומיים לפני יום הבחירות.
קולות פסולים [תיקון: תשל״ג־4, תשנ״א, תשנ״ב־4, תשנ״ו־2, תשנ״ט, תשס״א־4, תשס״ב, תשע״א, תשע״ה־3, תשע״ז]
(א)
אלה יהיו קולות פסולים:
(1)
פתק הצבעה שאינו מתאים להוראות סעיף 76, או שגודלו, צבעו או הדפסתו שונים ממה שקבעה הועדה המרכזית;
(2)
פתק הצבעה ריק, שסומן בו דבר מלבד המילים ”בעד“ או ”נגד“, או שצורת הכתיבה שונה מזו שקבעה הועדה המרכזית, שאינו מתאים להוראות סעיף 76;
(3)
סימן או דבר במעטפת ההצבעה או בפתק ההצבעה העשוי לזהות את המצביע; אין בהוראה זו כדי לגרוע מהשימוש בפתק הצבעה ריק לפי סעיף 76(ג);
(4)
מעטפת הצבעה שנתן בוחר לתוכה יותר מפתק הצבעה אחד; אולם אם היו במעטפה לא יותר משלושה פתקי הצבעה זהים לא ייפסל הקול בשל כך, אך הפתקים הנוספים לא יובאו בחשבון;
(4א)
(בוטל);
(4ב)
(בוטל);
(5)
מעטפה שאינה מאלה שסיפקה הועדה המרכזית;
(6)
מעטפת הצבעה של בוחר שהגיע לועדה המרכזית לאחר היום הראשון שלאחר יום הבחירות;
(7)
(בוטל).
(ב)
מותר לקבוע בתקנות הוראות נוספות בדבר פסילת קולות, ובלבד שהחלטת הועדה המרכזית בענין זה נתקבלה ברוב של שני שלישים מהמשתתפים בהצבעה.
ספירת הקולות [תיקון: תשכ״ט, תשל״ז, תשמ״ו, תשנ״ב־5, תשנ״ב־4, תשנ״ו, תשס״ב, תשס״ג, תשע״א]
(א)
ספירת הקולות תהיה בכל קלפי על ידי ועדת הקלפי מיד אחרי גמר ההצבעה.
(ב)
ועדת הקלפי תערוך פרוטוקול בטופס אחיד שנקבע בתקנות, על פתיחת הקלפי, על מהלך ההצבעה ועל ספירת הקולות, ותעביר מיד את הפרוטוקול עם כל חומר ההצבעה לועדה האזורית. הפרוטוקול ירשם ביד מזכיר ועדת הקלפי שירשום בו גם את הערותיו ואת ההערות של חברי הוועדה והמשקיפים לענין ניהול הקלפי והאזור הסמוך לה.
(ג)
הועדה האזורית תעביר מיד את הפרוטוקולים של ועדות הקלפי שבאזורה עם כל חומר הבחירות לועדה המרכזית.
(ד)
פרוטוקול של ועדת קלפי ושל ועדה אזורית ייחתם בידי שניים מחברי הועדה לפחות, וביניהם יושב ראש הועדה או סגן יושב ראש, וכן ביד מזכיר הועדה; כל אחד מחברי הועדה וכל משקיף לפי סעיף 24(ד), וכל חבר של הועדה המרכזית, רשאי להוסיף בפרוטוקול את הערותיו.
(ה)
יושב־ראש ועדה אזורית, וכן יושב־ראש הועדה המרכזית, רשאים לתקן בפרוטוקול של ועדת קלפי –
(1)
טעות חשבונית בסיכום מנין הקולות הכשרים, הקולות הפסולים או מנין המצביעים;
(2)
טעות או השמטה בהעתקת מספר הקולות הכשרים שניתנו בעד או נגד מגליון ספירת הקולות לפרוטוקול;
(3)
רישום קולות כשרים שניתנו בעד ונרשמו בטעות נגד ומחיקת קולות אלה מסך הקולות שניתנו נגד, ולהפך.
(ו)
תיקונים כאמור בסעיף קטן (ה) ייעשו לפי שיקול דעתו של יושב ראש הועדה האזורית או המרכזית, על סמך הרישומים של ועדת הקלפי ומזכיר ועדת הקלפי, על סמך גליונות ספירת קולות וגליונות פסילת קולות, וכן על סמך הערות של ועדת הקלפי או של מזכיר ועדת הקלפי שיכול שיימסרו בעל פה;
(ז)
רשימה של התיקונים כאמור בסעיף קטן (ה) אשר נעשו בועדות האזוריות ובועדה המרכזית תימסר לסגני יושב ראש הועדה המרכזית.
שמירת מסמכים [תיקון: תשנ״ו, תשס״א־4, תשע״ה, תשע״ז]
(א)
הועדה המרכזית תשמור במקום בטוח את הפרוטוקולים של ועדות הקלפי עם כל חומר הבחירות שנתקבל מהועדות האזוריות כאמור בסעיף 79(ג), עד לאחר תום המועד להגשת ערעורי בחירות, ואם הוגשו ערעורי בחירות – עד לאחר מתן פסק דין חלוט בהם; אחרי המועדים האמורים, תשמיד הועדה המרכזית את חומר הבחירות כאמור, אם בית המשפט לא הורה לנהוג באופן אחר; אולם את הפרוטוקולים של ועדות הקלפי תשמור הועדה המרכזית עד יום הבחירות לכנסת הבאה.
(א1)
על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי להורות כי חומר הבחירות שברשות הוועדה הנוגע לקלפי מסוימת, כולו או חלקו, לא יושמד, או יושמד במועד אחר, כפי שיחליט, והכול לתקופות כמפורט להלן:
(1)
לתקופה שלא תעלה על 90 ימים – אם הדבר נדרש לשם בדיקה אם מתעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה; יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לשוב ולהאריך את התקופה האמורה לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 90 ימים;
(2)
לתקופה שלא תעלה על שנה – אם התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, ויושב ראש הוועדה המרכזית או עובד הוועדה שהוא הסמיך לכך, פנה לגוף חוקר והודיע לו על קיומו של חשד כאמור; יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לשוב ולהאריך את התקופה האמורה לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה בכל פעם; בפסקה זו, ”גוף חוקר“ – רשות המוסמכת על פי דין לחקור עבירות פליליות.
(ב)
זכאות לעיון בחומר הבחירות ובכלל זה בפרוטוקולים כאמור בסעיף זה, או צילום החומר כאמור תמורת תשלום, וסייגים לזכאות כאמור, יהיו לפי כללים שיקבע יושב ראש הוועדה המרכזית באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
[תיקון: תשנ״ב־5]
(בוטל).

פרק ח׳: תוצאות הבחירות

[תיקון: תשל״ג־3, תשנ״ב, תשנ״ד־2, תשע״א, תשע״ד־2]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
פרסום תוצאות הבחירות [תיקון: תשע״א]
(א)
משנסתיימה ספירת הקולות ותוך המועד הקבוע לכך בסעיף 11 לחוק־יסוד: הכנסת תפרסם הועדה המרכזית ברשומות את תוצאות משאל העם; ההודעה תפרט –
(1)
את אישורו או אי־אישורו של ההסכם במשאל העם;
(2)
את מספר הקולות הכשרים שניתנו בעד ונגד;
(3)
את מספר הקולות שנמצאו פסולים.
(ב)
בכפוף להוראות סעיף 86 תהיה הודעה לפי סעיף זה ראיה חותכת לתוצאות משאל העם.
(ג)
(אינו חל).
[תיקון: תשמ״ו, תשנ״ו־4]
(בוטל).
ערעור בחירות [תיקון: תשמ״ט, תשמ״ט־2, תשנ״ט־3, תשס״ג־3, תשע״א]
(א)
כל חבר של ועדת הבחירות המרכזית ושל ועדת בחירות אזורית, כל סיעה מסיעות הכנסת וכל חבר הכנסת וכן היועץ המשפטי לממשלה רשאים לערער על תוצאות הבחירות בטענה –
(1)
שהבחירות בכללן או בקלפי מסויימת לא התנהלו כחוק, או שחלוקת הקולות לא היתה נכונה;
(2)
(אינה חלה);
(3)
שקולות שניתנו בעד או נגד –
ובלבד שהליקוי שטוענים עליו עשוי היה לשנות את ההכרעה במשאל העם.
(א1)
ערעור בחירות לפי סעיף 86 ידון כערעור מינהלי לפי הוראות חוק בתי משפט לענינים מינהליים, בכפוף להוראות חוק זה.
(ב)
הערעור יוגש לבית המשפט לענינים מינהליים בירושלים תוך 14 ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות; ואולם בית המשפט רשאי, בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו, להאריך את המועד ב־14 ימים נוספים; בית המשפט ידון בערעור בשלושה ויחליט בו בתוך שלושים ימים מיום הגשתו אלא אם כן החליט, בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו להאריך את התקופה בשלושים ימים נוספים.
(ג)
המשיבים בערעור יהיו יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית ושר הפנים.
(ד)
בית המשפט רשאי –
(1)
לבטל את הבחירות בכללן או בקלפי מסויימת ולצוות על עריכתן שנית במועד שיקבע;
(2)
(אינה חלה);
(3)
לקבוע מחדש את חלוקת הקולות בין המצביעים בעד ובין המצביעים נגד, ולהכריז לפי זה על תוצאות הבחירות.
(ה)
על פסק דינו של בית המשפט לענינים מינהליים ניתן לערער לבית המשפט העליון בשאלה משפטית אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית משפט העליון; בקשת רשות הערעור תוגש בתוך עשרה ימים מיום מתן פסק הדין וההחלטה בבקשה תינתן בתוך חמישה ימים מיום שהוגשה; הערעור יוגש בתוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה בבקשה; בית המשפט העליון יחליט בערעור בתוך 14 ימים.
(ו)
החליט בית המשפט לענינים מינהליים על ביטול משאל העם בכללו, רשאי כל אחד מהמנויים בסעיף קטן (א) לערער על פסק הדין לפני בית משפט העליון בזכות ובכל ענין בתוך 14 ימים מיום מתן פסק הדין, גם אם לא היה צד להליך בבית המשפט לענינים מינהליים, ובית המשפט העליון ידון בערעור בחמישה שופטים או במספר בלתי זוגי גדול יותר, כפי שיורה נשיא בית המשפט העליון; בית המשפט העליון יחליט בערעור בתוך 21 ימים.
(ז)
(בוטל).
(ז1)
תקופת פגרה של בתי המשפט תובא במניין הימים שנקבעו בסעיף זה.
(ח)
הוגש ערעור על תוצאות משאל העם לפי סעיף זה, לא תאשרר הממשלה הסכם ולא תחתום על הסכם כאמור בסעיף 1א לחוק סדרי השלטון והמשפט, כל עוד לא ניתן פסק דין סופי בעניין, אלא אם כן החליט בית המשפט הדן בערעור אחרת; בית המשפט האמור בסעיף קטן (ב) רשאי לקבוע, בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו, ואם שוכנע שהדבר מוצדק, כי הוראות סעיף זה יחולו עוד בטרם הוגש ערעור, ובלבד שתוקפה של קביעה כאמור יפקע אם לא הוגש ערעור במועד שנקבע לפי סעיף זה.
בחירות לאחר קבלת ערעור בחירות [תיקון: תשמ״ט, תשס״ג־3]
(א)
ציווה בית המשפט על עריכת בחירות כאמור בסעיף 86(ד)(1), יחולו הוראות חוק זה בשינויים המחוייבים כפי שתקבע ועדת הבחירות המרכזית המכהנת אותה שעה. על מועד הבחירות החוזרות ועל השינויים האמורים תפרסם ועדת הבחירות המרכזית הודעה ברשומות ובכל דרך שתמצא לנכון.
(ב)
פנקס הבוחרים אשר ישמש בבחירות לפי סעיף זה יהיה פנקס הבוחרים אשר הוכן ונכנס לתוקף לקראת הבחירות שעל תוצאותיהן נסב הערעור, שממנו ייגרעו הבוחרים שנפטרו.
[תיקון: תשס״א־4, תשס״ב, תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).

פרק ט׳: הבחירות בקרב חיילים ושוטרים

הגדרות [תיקון: תשכ״ט, תשל״ז, תשמ״ח]
”חיילים“ – חיילים בשירות סדיר לפי חוק שירות בטחון, בשירות קבע או בשירות מילואים פעיל של צבא־הגנה לישראל, לרבות חיילים בכלי שיט של צבא־הגנה לישראל הנמצאים ביום הבחירות מחוץ לנמל ישראלי וכן הנמנים על חיל המשטרה ושירות בתי־הסוהר.
”מחנה צבא“ – לרבות משלט וכל שטח ומקום אחר המיועד אך ורק לצבא־הגנה לישראל.
קלפיות לחיילים [תיקון: תשכ״ט, תשל״ז, תשמ״ח, תשנ״ט, תשע״ז]
(א)
חיילים רשאים להצביע בקלפיות מיוחדות לחיילים; יושב ראש הועדה המרכזית יקבע את מקומות הקלפיות האלה לפי המלצת ראש המטה הכללי או בא־כוחו, והודעה על מקומות אלה תפורסם במקום ובצורה שנקבעו בתקנות.
(ב)
חייל הרוצה להצביע בקלפי לחיילים אינו מרותק לקלפי מסויימת.
(ג)
ההצבעה בקלפיות לחיילים תהיה במועדים שנקבעו בתקנות או על פיהן ויכול שתתקיים במהלך 72 שעות המסתיימות במועד המאוחר ביותר של סיום ההצבעה ביום הבחירות כאמור בסעיף 72.
(ד)
בשעות ההצבעה לא יימצא אדם במקום קלפי לחיילים זולת חברי הועדה המרכזית, חברי ועדת הקלפי, נציג ראש המטה הכללי או בא־כוחו, בוחרים שהותרו להיכנס לשם הצבעה, שר הפנים או בא־כוחו, חיילים הדרושים לדעת ועדת הקלפי לשמירת הסדר, וכן עובדי הוועדה המרכזית הנדרשים להימצא במקום הקלפי לצורך מילוי תפקידם ומבצעים עבודות או תפקידים מהסוג שקבע יושב ראש הוועדה המרכזית בכללים כאמור בסעיף 73א.
(ה)
ועדות הקלפי לקלפיות לחיילים יתמנו בידי ראש המטה הכללי או מי שהוא הסמיך לכך; הועדה תהיה בת שני חברים שהם חיילים בשירות חובה שדרגתם אינה גבוהה מדרגת סמל ראשון; החייל בעל הדרגה הגבוהה ביותר ישמש יושב ראש ועדת הקלפי.
הצבעה של חיילים [תיקון: תשכ״ט, תשל״ז, תשמ״ו, תשמ״ח, תשנ״ב־5, תשנ״ב־4, תשס״ב, תשס״ו־2]
(א)
חייל הרוצה להצביע בקלפי לחיילים חייב לזהות את עצמו כאמור בסעיף 74 או בתעודת החייל שלו או בתעודת השוטר שלו או בתעודת הסוהר שלו.
(ב)
חייל המצביע בקלפי לחיילים ישים את המעטפה הנזכרת בסעיפים 74א ו־75(א) לתוך מעטפה שניה, וועדת הקלפי תציין על פני המעטפה החיצונית את שם המצביע, את מספר זהותו במרשם האוכלוסין, ופרטים אחרים שנקבעו בתקנות.
(ב1)
שוטר שהצביע כאמור בקלפי לחיילים ימסור ליושב ראש ועדת הקלפי את תעודת ההצבעה לשוטר שניתנה לו לפי סעיף 95(ד); יושב ראש ועדת הקלפי יחתום על התעודה ויצרף אותה לפרוטוקול ועדת הקלפי.
(ג)
ספירת הקולות של אלה שהצביעו בקלפיות לחיילים תהיה כפי שנקבע בתקנות.
(ד)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) רשאי שר הפנים, בהתייעצות עם שר הבטחון ובהסכמת יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו, לתת הוראות בדבר אמצעי הזיהוי של חיילים הנמצאים באזורים שקבע לענין זה, בהתייעצות ובהסכמה כאמור, ובדבר הסימון שיעיד כי החייל הצביע לכנסת; קביעת האזורים וההוראות האמורות יובאו לידיעת הנוגעים בדבר בדרך שיראה שר הפנים לנכון, בהתייעצות ובהסכמה כאמור; הוראות כאמור אינן טעונות פרסום ברשומות.
תעמולה בין חיילים [תיקון: תשנ״ב־5, תשנ״ו, תשע״א]
(א)
תעמולת בחירות בכתב מותרת בין חיילים כמו בין לא־חיילים, אולם –
(1)
שום תעמולה לא תהיה מכוונת לחיילים בלבד;
(2)
שום חומר תעמולה לא יודבק או ייתלה במחנה צבא חוץ מן האמור בסעיף קטן (ב).
(ב)
ההסכם שיובא לאישור במשאל העם יוצג במחנות צה״ל במקום ובדרך שיקבעו יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו בהתייעצות עם שר הבטחון או בא כוחו.
(ג)
תעמולת בחירות ברבים בעל־פה, על כל צורותיה, אסורה במחנה צבא.
(ד)
בשני החדשים האחרונים שלפני יום הבחירות לא יהיו במחנות צבא פעולות הסברה מלבד על נושאים צבאיים, טכניים או מדעיים ומלבד שיעורים לעברית.
חופשה לחיילים
המטה הכללי יורה שבמידת האפשרות הצבאית תינתן לחיילים חופשה שתאפשר להם להשתתף באסיפות בחירות.
ביקורים במחנות צבא
יושב ראש הועדה המרכזית או חבר הועדה שהסמיכה לכך, רשאי, בתנאים שקבעה הועדה, לבקר בכל מחנה צבא כדי לבדוק אם נתמלאו בו הוראות חוק זה.
הצבעה של שוטרים [תיקון: תשל״ג־2, תשמ״א־5, תשמ״ח, תשנ״ט, תשס״ו־3, תשע״א־2]
(א)
לא יאוחר מ־45 יום לפני יום הבחירות ימציא שר המשטרה ליושב ראש הועדה המרכזית רשימה שתפרט את שמו של כל שוטר הכלול בפנקס הבוחרים ואשר נראה לשר המשטרה שהוא עשוי להיות מוצב ביום הבחירות בתפקיד מחוץ לישוב שרשימת הבוחרים של אזור קלפי שבתחומו כוללת את שמו ושמחמת זאת יימנע ממנו להצביע בקלפי שבאותו אזור.
(ב)
ברשימת השוטרים כאמור בסעיף קטן (א) יצויינו, ליד שמו של כל שוטר, אזור הקלפי שרשימת הבוחרים שלו כוללת את שמו, והפרטים המתייחסים אליו כפי שהם רשומים באותה רשימת בוחרים.
(ג)
יושב ראש הועדה המרכזית, או מי שהוא הסמיך לכך בהתייעצות עם סגניו, ימחק את השמות הכלולים ברשימת השוטרים כאמור בסעיף קטן (א) מרשימת הבוחרים שבהן הם רשומים.
(ד)
יושב ראש הועדה המרכזית יוציא לכל שוטר, אשר שמו נכלל ברשימה האמורה בסעיף קטן (א) והוצא מרשימת הבוחרים כאמור בסעיף קטן (ג), תעודת־הצבעה־לשוטר שתכלול את מספר תעודת הזהות או פנקס הזיהוי שלו; התעודה תימסר לשוטר שהיא נועדה לו, נגד קבלה בכתב, על ידי מי שתמנה לכך הועדה המרכזית, באחד המקומות שקבעה לכך הועדה בהתייעצות עם שר המשטרה.
(ה)
שוטר שהוצאה לו תעודת הצבעה לשוטר רשאי להצביע בכל קלפי, ובלבד –
(1)
שהזדהה באמצעי זיהוי כאמור בסעיף 74 או בתעודת שוטר;
(2)
שהופיע במדי שוטר, זולת אם מסר ליושב ראש ועדת הקלפי אישור ממשטרת ישראל כי הוא רשאי להצביע ללא מדי שוטר; ומשהצביע כאמור ימסור ליושב ראש ועדת הקלפי את תעודת־ההצבעה־לשוטר;
יושב ראש ועדת הקלפי יחתום על התעודה ועל האישור האמור בפסקה (2), אם היה כזה, ויצרף אותם לפרוטוקול ועדת הקלפי.
(ו)
שוטר, שהוצאה לו תעודת הצבעה לשוטר ולאחר מכן חדל להיות שוטר, רשאי להצביע בכל קלפי, ובלבד שהזדהה באמצעי זיהוי כאמור בסעיף 74 והציג לפני יושב ראש ועדת הקלפי אישור ממשטרת ישראל כי חדל להיות שוטר; יושב ראש ועדת הקלפי יחתום על התעודה ויצרף אותה לפרוטוקול ועדת הקלפי.
(ז)
בסעיף זה, ”שוטר“ – לרבות עובד שירות הביטחון הכללי.
הצבעת עובדים מסויימים [תיקון: תש״ל, תשל״ז, תשמ״ח]
שר הפנים, בהתייעצות עם שר הבטחון ובהסכמת יושב ראש הועדה המרכזית יחד עם סגניו, רשאי לתת הוראות, בין בתקנות ובין בדרך אחרת, בכל הנוגע לסדרי הצבעתם של מי שנמצאים ביום הבחירות באזורים שנקבעו לענין סעיף זה בידי שר הפנים, בהתייעצות ובהסכמה כאמור, מתוך השטחים המוחזקים על ידי צבא הגנה לישראל, והם עובדי צבא־הגנה לישראל או עובדים אחרים המועסקים באותם אזורים; ההוראות האמורות יובאו לידיעת הנוגעים בהן בדרך ששר הפנים יראה לנכון, בהתייעצות ובהסכמה כאמור; ההוראות האמורות אינן טעונות פרסום ברשומות.
הצבעת המוחזקים במשמורת הצבא שאינם חיילים [תיקון: תשס״ו־2]
שר הפנים, בהתייעצות עם שר הביטחון ובהסכמת יושב ראש הוועדה המרכזית יחד עם סגניו, רשאי להתקין תקנות או לתת הוראות, בכל הנוגע לסדרי הצבעתם של מי שנמצאים ביום הבחירות כדין במשמורת של הצבא והם אינם חיילים; ההוראות האמורות יובאו לידיעת הנוגעים בדבר בדרך ששר הפנים יראה לנכון, בהתייעצות ובהסכמה כאמור.

פרק י׳: הבחירות בכלי שיט

מסירת רשימה של כלי השיט [תיקון: תשנ״ו]
לא יאוחר מהיום ה־53 שלפני יום הבחירות ימסור שר הפנים לועדה המרכזית, לאחר התייעצות עם שר התחבורה, רשימה של כל כלי השיט וכן כל ידיעה בקשר לכלי השיט שבקשה הועדה.
קביעת כלי השיט לצורך הצבעה [תיקון: תשמ״א־6, תשנ״ו]
הועדה המרכזית תקבע, לא יאוחר מהיום ה־42 שלפני יום הבחירות, את כלי השיט שבהם תתקיים הצבעה לפי פרק זה; לא תקבע הועדה כלי שיט כאמור אם סברה אחת מאלה:
(1)
שביום ההצבעה לפי סעיף 99 יימצאו בו פחות מ־14 אזרחים ישראליים בני 18 ומעלה;
(2)
שביום הבחירות יימצא כלי השיט בנמל ישראלי.
רשאים להצביע
מי שנמצא בתור ימאי או בתור נוסע בכלי שיט שנקבע כאמור בסעיף 97 רשאי להצביע באותו כלי שיט.
יום ההצבעה [תיקון: תשל״ג־4, תשמ״ח, תשנ״ו־2, תשס״ב]
(א)
ההצבעה בכלי שיט תתקיים ביום ה־12 שלפני יום הבחירות.
(ב)
(בוטל).
אחראים [תיקון: תשנ״ו]
(א)
בכל כלי שיט שבו מתקיימת הצבעה תמנה הועדה המרכזית, לא יאוחר מ־40 יום לפני יום הבחירות, שני אחראים לארגון ההצבעה ולניהולה (להלן – אחראים); אחד האחראים יהיה הקברניט, ואם אינו אזרח ישראלי – הימאי בעל הדרגה הגבוהה ביותר מבין הימאים אזרחי ישראל שבכלי השיט, והשני יהיה הימאי בעל הותק הגדול ביותר מבין הימאים שבכלי השיט שאינם קצינים ושהם אזרחים ישראליים.
(ב)
היו בכלי שיט יותר מימאי אחד כשיר להיות אחראי, יהיה לאחראי הקשיש שבהם.
(ג)
הועדה המרכזית תמנה ממלאי מקום לכל אחראי; ממלא מקום יפעל בתור אחראי אם נבצר מן האחראי למלא תפקידו.
(ד)
שני האחראים בכלי שיט יפעלו בכל ענין לפי פרק זה בצוותא.
חומר הצבעה [תיקון: תשמ״א־5, תשנ״ו]
לא יאוחר מ־35 יום לפני יום הבחירות ישלח יושב ראש הועדה המרכזית לאחראים את כתבי המינוי שלהם ושל ממלאי מקומם, קלפי, מלאי של מעטפות הצבעה פנימיות וחיצוניות, פתקי הצבעה ריקים וחומר בחירות אחר, הכל כפי שאישר יושב ראש הועדה המרכזית יחד עם סגניו.
לוח מודעות [תיקון: תשנ״ט]
מיד לאחר קבלת כתבי המינוי לפי סעיף 101 יקבעו האחראים במקום בולט בכלי השיט לוח מודעות ועליו ידביקו הודעה על הקביעה לפי סעיף 97 ועל יום ההצבעה לפי סעיף 99, את ההודעות לפי סעיף 104 מיד לאחר קבלתן והודעות אחרות על סדרי ההצבעה; לא יהיו מודעות אחרות על הלוח.
שעות ההצבעה ומקומה [תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו־2]
(א)
האחראים יקבעו את שעות ההצבעה, ובלבד שיהיו לא פחות משמונה שעות להצבעה, ויפרסמו, לא יאוחר מ־48 שעות לפני תחילת ההצבעה, הודעה על לוח המודעות בדבר שעות ההצבעה ומקום ההצבעה.
(ב)
(בוטל).
העמדת ההסכם לעיון [תיקון: תשמ״א־5, תשע״א]
יושב ראש הוועדה המרכזית ישלח לאחראים את ההסכם שיובא לאישור במשאל העם.
[תיקון: תשמ״א־5]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ב־5]
(בוטל).
זיהוי המצביעים [תיקון: תשמ״ח, תשנ״ו]
(א)
הרוצה להצביע בכלי שיט חייב לזהות את עצמו בפני האחראים כאמור בסעיף 74(ב).
(ב)
(בוטל).
תא ההצבעה [תיקון: תשמ״א־5]
האחראים יקבעו תא להצבעה המסתיר את הבוחר מעיני הזולת וידאגו שיהיה בו מכשיר כתיבה ופתקי הצבעה ריקים מאלה שסופקו לפי סעיף 101.
נוכחות במקום ההצבעה
בשעות ההצבעה לא יימצא במקום ההצבעה שום אדם זולת האחראים ובוחרים שהותרו להימצא בו לשם הצבעה.
אופן ההצבעה [תיקון: תשמ״א־5, תשנ״ב־4, תשס״ב, תשע״א, תשע״א־2]
(א)
נזדהה הבוחר, יתנו לו האחראים מעטפת הצבעה; בתא ההצבעה יכתוב הבוחר על פתק ההצבעה את המילים ”בעד“ או ”נגד“, וייתן את הפתק במעטפת ההצבעה; את המעטפה ייתן לתוך מעטפה חיצונית; האחראים יציינו על המעטפה החיצונית את שם הבוחר, מספר זהותו במרשם האוכלוסין ופרטים אחרים שנקבעו בתקנות; האחראים יחתמו על המעטפה החיצונית והבוחר יתן אותה לתוך הקלפי.
(ב)
מותר לבוחר להשתמש בפתק הצבעה מודפס כאמור בסעיף 76.
פרוטוקול
האחראים ינהלו פרוטוקול על מהלך ההצבעה בטופס שנקבע בתקנות ויחתמו עליו עם תום ההצבעה.
שיגור חומר הצבעה לועדה המרכזית
מיד לאחר תום ההצבעה ינעלו ויחתמו האחראים את הקלפי וישלחו אותה ביחד עם הפרוטוקול לועדה המרכזית בדואר אויר רשום או באופן אחר שעליו הורה יושב ראש הועדה המרכזית לאחר התייעצות עם שר הפנים.
הטיפול במעטפות ההצבעה
(א)
שמירת הקלפיות, פתיחתן, בדיקת מעטפות ההצבעה וספירת הקולות יהיו בידי הועדה המרכזית על פי הסדרים שקבעה.
(ב)
היתה בקלפי מעטפת הצבעה של מי שאיננו בעל זכות לבחור או של מי שכבר הצביע, תשמיד הועדה המרכזית את המעטפה בלי לפתחה.
צרורות פסולים [תיקון: תשל״ג־4, תשמ״ח, תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשס״ב]
חומר הצבעה כאמור בסעיף 112, שהגיע לידי יושב ראש הועדה המרכזית או למי שהוא הסמיכו לקבלתו, לאחר יום הבחירות, לא תטפל בו הועדה המרכזית ותורה להשמידו; על ההשמדה ייערך פרוטוקול.
חיסיון
על אף האמור בכל דין אחר לא תיערך בקורת בצרורות המיועדים לועדה המרכזית.
סייגים לתעמולת בחירות
(א)
לא תהיה בכלי שיט תעמולת בחירות על־ידי אסיפות או רמקולים.
(ב)
בכלי שיט לא יוצג ברבים ולא יחולק חומר תעמולה זולת חומר שהמציאה הועדה המרכזית ובהתאם להוראותיה.
(ג)
משעה 7 בערב שלפני יום ההצבעה ועד תום ההצבעה לא תהיה בכלי שיט תעמולת בחירות על־ידי העברת שידורי רדיו ברמקולים.
(ד)
הקברניט וכל ימאי בדרגת קצין לא יקחו חלק בתעמולת בחירות בכלי שיט; העובר על הוראה זו יהיה אחראי אחריות משמעתית, בנוסף לאחריותו הפלילית.
[תיקון: תשמ״ו־2]

פרק י׳1: בחירות בבתי סוהר ובבתי מעצר

הגדרות [תיקון: תשמ״ו־2]
”אסיר“ – מי שביום הבחירות נתון במשמורת בבית סוהר;
”עציר“ – מי שביום הבחירות נתון במשמורת המשטרה;
”בית סוהר“ – בית סוהר או בית סוהר ארעי, כמשמעותם בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971;
”בית מעצר“ – מקום שבו נתונים עצירים במשמורת;
קלפיות לאסירים ולעצירים [תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ב־5, תשנ״ו, תשע״א־2]
(א)
(1)
לא יאוחר מהיום ה־53 שלפני יום הבחירות ימסור השר לביטחון הפנים ליושב ראש הוועדה המרכזית רשימה של כל בתי הסוהר ובתי המעצר ויציין לגביהם פרטים נוספים כפי שייקבע בתקנות;
(2)
יושב ראש הוועדה המרכזית יקבע, על פי הרשימה האמורה בפסקה (1) ולאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים או מי שהוא מינה לכך, מקומות קלפי מיוחדים לאסירים ולעצירים (להלן – קלפיות לאסירים); קלפי לאסירים יכול שתהיה ניידת.
(ב)
אסיר או עציר רשאים להצביע בקלפי לאסירים בבית הסוהר, בבית המעצר או בתחנת המשטרה שבהם הם נמצאים ביום הבחירות, או בקלפי לאסירים הקרובה לאותו מקום; האחראי על החזקת אסיר או עציר יעשה את הסידורים שיאפשרו לו להגיע לקלפי לאסירים כדי להצביע; האחראי יודיע לאסיר או לעציר על סידורים אלה ככל האפשר לפני יום הבחירות.
(ג)
סוהרים הנמצאים ביום הבחירות בבית סוהר יהיו רשאים להצביע בקלפי לאסירים וכן יהיו רשאים להצביע בקלפי לאסירים חברי ועדת הקלפי ומזכיר ועדת הקלפי, וכן יהיו רשאים להצביע בקלפי לאסירים הנמצאת בבית מעצר – שוטרים הנמצאים ביום הבחירות בבית המעצר.
הרכב ועדות הקלפי [תיקון: תשמ״ו־2, תשע״א]
(א)
ועדות הקלפי לאסירים יורכבו מנציגי הסיעות המיוצגות בועדה המרכזית; הרכבן הסיעתי, לרבות יושבי הראש, ייקבע בהתאם להוראות סעיף 21(א).
(ב)
על ועדות קלפי לאסירים יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיף 21א; לא יחולו עליהן הוראות סעיף 24(ד).
(ג)
סיעה המיוצגת בועדה המרכזית והרוצה למנות נציגים לועדת קלפי לאסירים, תמסור ליושב ראש הועדה המרכזית או למי שהוא מינה לכך רשימה של הנציגים המוצעים, לא יאוחר מ־30 ימים לפני יום הבחירות; הרשימה תיחתם ביד בא כוח הסיעה ותכלול את הפרטים הבאים:
(1)
שם הסיעה;
(2)
השם הפרטי ושם המשפחה של הנציג;
(3)
מספר הזהות של הנציג;
(4)
מען הנציג.
(ד)
מינוי חברי ועדת הקלפי לאסירים טעון אישור שר המשטרה או מי שהוא מינה לכך; יושב ראש הועדה המרכזית או מי שהוא מינה לכך, יעביר את הרשימות לשר המשטרה או למי שהוא מינה לכך והוא יחליט, לא יאוחר מ־20 ימים לפני יום הבחירות, על אישור של נציג או על סירוב לאשרו; הודעה על ההחלטה כאמור תישלח לבא כוח הסיעה הנוגעת בדבר.
(ה)
בא כוח הסיעה רשאי לערור לפני יושב ראש הועדה המרכזית על החלטה לפי סעיף קטן (ד) שלא לאשר נציג של אותה סיעה; הערר יוגש לא יאוחר מ־15 ימים מיום שנתקבלה ההודעה על ההחלטה.
(ו)
אין חובה להביא לידיעת בא כוח הסיעה את הנימוקים להחלטה שלא לאשר נציג של הסיעה, אולם הם יובאו לידיעת יושב ראש הועדה המרכזית הדן בערר על אותה החלטה.
סדרי ההצבעה [תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ב־4, תשס״ב, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ז]
(א)
יושב ראש הועדה המרכזית, בהתייעצות עם שר המשטרה, יקבע הוראות בדבר סדרי הפעלתן ועבודתן של הקלפיות לאסירים, ובכלל זה את שעות ההצבעה בקלפיות בכלל או בקלפי מסויימת.
(ב)
הרוצה להצביע בקלפי לאסירים חייב לזהות עצמו כאמור בסעיף 74 או בכרטיס אסיר שהונפק על ידי שירות בתי הסוהר.
(ג)
המצביע בקלפי לאסירים ישים את המעטפה הנזכרת בסעיפים 74א ו־75(א) לתוך מעטפה שניה, וועדת הקלפי תציין על פני המעטפה החיצונית את שם המצביע, שם אביו, ומספר זהותו במרשם האוכלוסין.
(ד)
ספירת הקולות של אלה שהצביעו בקלפיות לאסירים תהיה כפי שנקבע בתקנות.
(ה)
בשעות ההצבעה לא יימצא אדם במקום הקלפי לאסירים זולת חברי הועדה המרכזית, חברי ועדת הקלפי, מזכיר ועדת הקלפי ונציג של שר המשטרה, בוחר שהותר לו להיכנס לשם הצבעה, שר הפנים או בא־כוחו, סוהרים או שוטרים במספר הדרוש, לדעת ועדת הקלפי, לשם שמירה על הסדר, וכן עובדי הוועדה המרכזית הנדרשים להימצא במקום הקלפי לצורך מילוי תפקידם ומבצעים עבודות או תפקידים מהסוג שקבע יושב ראש הוועדה המרכזית בכללים כאמור בסעיף 73א.
(ו)
(אינו חל).
תעמולת בחירות [תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ו, תשע״א]
(א)
תעמולת בחירות המתפרסמת ומשודרת בכלי התקשורת תהא מותרת בין כתלי בתי הסוהר ובתי המעצר, במידת האפשר; יושב ראש הועדה המרכזית, בהתייעצות עם שר המשטרה, יקבע כללים לענין הדרך שבה תופעל הוראה זו ומידת הפעלתה.
(ב)
פרט לאמור בסעיף קטן (א) אסורה כל תעמולת בחירות בין כתלי בית הסוהר או בית המעצר, בין בכתב ובין בעל פה.
(ג)
שום תעמולה לא תהא מכוונת לאסירים או לעצירים בלבד.
(ד)
בכל בית סוהר, ובמידת האפשר גם בכל בית מעצר, יוצג ברבים ההסכם שיובא לאישור במשאל העם; אסירים ועצירים יהיו רשאים לעיין בהסכם האמור, בתנאים ובזמנים שיקבע יושב ראש הועדה המרכזית בהתייעצות עם שר המשטרה, בשים לב לכך שלא ייפגעו הסדר והבטחון.
סמכויות מיוחדות [תיקון: תשמ״ו־2]
הוראות סעיף 70א יחולו, בשינויים המחוייבים, על הבחירות בבתי סוהר ובבתי מעצר.
[תיקון: תשנ״א]

פרק י׳2: הבחירות בנציגויות הדיפלומטיות והקונסולריות של ישראל

רשאים להצביע [תיקון: תשנ״א, תשנ״ב־3, תשנ״ו, תשנ״ט, תשע״ד]
(א)
בוחר שהוא עובד המדינה או עובד של הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית העולמית, הקרן הקיימת לישראל, או קרן היסוד, הנמצא במדינת חוץ עקב עבודתו, רשאי להצביע בקלפי מיוחדת שתוצב בנציגות דיפלומטית או קונסולרית של ישראל (להלן – הנציגות); גם בן זוגו של עובד המדינה כאמור וילדו שגילו אינו עולה על עשרים שנים, ושהם בוחרים, יהיו רשאים להצביע באותה קלפי; לעניין זה –
”עובד המדינה“ – לרבות חייל כהגדרתו בסעיף 89;
”עובד של הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית העולמית, הקרן הקיימת לישראל או קרן היסוד“ – לרבות שליח של אחד מהמוסדות האמורים, ובלבד ששליחותו היא לתקופה של שנה לפחות.
(ב)
הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על עובד כאמור באותו סעיף קטן שראש הממשלה או שר הבטחון הודיעו לנציב שירות המדינה כי מטעמים של בטחון המדינה אין הוא רשאי להצביע.
יום ההצבעה [תיקון: תשנ״א, תשנ״ו־2, תשס״ב]
(א)
ההצבעה בנציגויות תתקיים ביום ה־12 שלפני יום הבחירות.
(ב)
(בוטל).
סדרי ההצבעה והוראות אחרות [תיקון: תשנ״א]
על ההצבעה בנציגויות יחולו הוראות סעיפים 100 עד 116, בשינויים המחויבים לפי הענין, וכן בשינויים אחרים ככל שיידרשו, והם ייקבעו בידי יושב ראש הועדה המרכזית בהתייעצות עם שר הפנים ועם שר החוץ.
רשימת הרשאים להצביע בנציגויות [תיקון: תשנ״א, תשנ״ט]
(א)
לא יאוחר מהיום ה־53 שלפני יום הבחירות ימסור שר החוץ לועדה המרכזית, רשימה של הנציגויות.
(ב)
לא יאוחר מהיום ה־52 שלפני יום הבחירות ימסור יושב ראש הועדה המרכזית לפקידים המוסמכים רשימה של הנציגויות.
(ג)
(בוטל).
(ד)
לא יאוחר מהיום ה־42 שלפני יום הבחירות יודיעו הפקידים המוסמכים לכל עובד, לבן זוגו ולילדו על זכותם להצביע בנציגות, להודעה תצורף רשימת הנציגויות האמורה בסעיף קטן (ב) וכן יפורטו בהודעה ימי ההצבעה בנציגויות כאמור בסעיף 116ח; נוסח ההודעה ופרטיה ייקבעו בתקנות.
(ה)
מי שלא קיבל הודעה כאמור בסעיף קטן (ד) וטוען שהוא זכאי להצביע בנציגות, רשאי לערור על כך לפני יושב ראש הועדה המרכזית, והחלטתו תהיה סופית.
(ו)
(בוטל).
(ז)
בסעיף זה – ”פקיד מוסמך“ –
(1)
לענין עובדי המדינה, בני זוגם וילדיהם – נציב שירות המדינה;
(2)
לענין עובדי ההסתדרות הציונית העולמית, בני זוגם וילדיהם – המזכיר הכללי של ההסתדרות הציונית העולמית;
(3)
לענין עובדי הסוכנות היהודית, בני זוגם וילדיהם – המנהל הכללי של הסוכנות היהודית;
(4)
לענין עובדי הקרן הקיימת לישראל, בני זוגם וילדיהם – המנהל הכללי של הקרן הקיימת לישראל;
(5)
לענין עובדי קרן היסוד, בני זוגם וילדיהם – המנהל הכללי של קרן היסוד.
[תיקון: תשנ״א, תשנ״ט]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ו־3, תשס״ג־3]

פרק י׳3: בחירות בבתי חולים ובמוסדות לאנשים המוגבלים בניידות

הגדרות [תיקון: תשנ״ו־3]
”מאושפז“ – בוחר שביום הבחירות היה מאושפז בבית חולים, למעט מי שביום הבחירות התקבל לאשפוז במחלקת אשפוז יום;
”בית חולים“ – כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940, המכיל לפחות 50 מיטות לחולים.
קלפיות למאושפזים [תיקון: תשנ״ו־3, תשנ״ט, תשס״ו־2]
(א)
מאושפז רשאי להצביע בקלפי למאושפזים המוצבת בבית חולים שבו הוא מאושפז.
(א1)
בקלפי למאושפזים יהיו רשאים להצביע גם שוטרים המוצבים בה לשם שמירת הסדר, וכן עובדי הצוות הרפואי של בית החולים אם נוכח מנהל בית החולים או מי שמנהל בית החולים הסמיכו לכך כי קרוב לודאי שאותו עובד לא יוכל לממש את זכות ההצבעה שלו בדרך אחרת; לעובד כאמור יינתן אישור בכתב המעיד על זכאותו להצביע בקלפי למאושפזים לפי טופס שנקבע בתקנות.
(ב)
לא יאוחר מהיום ה־53 שלפני יום הבחירות ימסור שר הבריאות ליושב ראש הועדה המרכזית רשימה של כל בתי החולים ויציין לגביהם פרטים נוספים כפי שנקבע בתקנות.
(ג)
יושב ראש הועדה המרכזית, לאחר התייעצות עם הועדה המרכזית, יקבע, לא יאוחר מהיום ה־30 שלפני יום הבחירות, את בתי החולים שבהם יוצבו קלפיות למאושפזים; הקלפי תעמוד, במידת האפשר, במקום מרכזי בבית החולים שהוא נוח לגישה למאושפזים; יושב ראש הועדה המרכזית יקבע את מקום הקלפי בתוך בית החולים, לאחר התייעצות עם שר הבריאות או מי שהוא מינה לכך, ורשאי הוא לקבוע כי בבית חולים יוצבו יותר מקלפי אחת או שקלפי אחת תוצב במקומות שונים בבית החולים או בבתי חולים שונים, בשעות שייקבעו על ידו.
הרכב ועדות קלפי [תיקון: תשנ״ו־3, תשע״א]
(א)
ועדות הקלפי למאושפזים יורכבו מנציגי הסיעות המיוצגות בועדה המרכזית; הרכבן הסיעתי, לרבות יושבי הראש, ייקבע בהתאם להוראות סעיף 21(א).
(ב)
על ועדות קלפי למאושפזים יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיפים 21א ו־24(ט1).
סדרי ההצבעה [תיקון: תשנ״ו־3, תשס״ב]
(א)
יושב ראש הועדה המרכזית, בהתייעצות עם שר הבריאות, יקבע הוראות בדבר סדרי הפעלתן ועבודתן של הקלפיות למאושפזים, ובכלל זה שעות ההצבעה בקלפיות בכלל או בקלפי מסויימת, וכן הוראות בדבר דרך הפרסום בבתי החולים של שעות ההצבעה ושל מקום הקלפי בבית החולים.
(ב)
ביום הבחירות, לפני פתיחת הקלפי בבית החולים, יתן בית החולים לכל מאושפז אישור בכתב בדבר היותו מאושפז לפי טופס שנקבע בתקנות; מאושפז שהתקבל לבית החולים ביום הבחירות עד לשעות שיקבע יושב ראש הועדה המרכזית, לאחר התייעצות עם שר הבריאות או מי שהוא מינה לכך, יקבל אישור כאמור עם אשפוזו.
(ג)
מאושפז המבקש להצביע בקלפי למאושפזים יזהה את עצמו כאמור בסעיף 74 ויציג אישור כאמור בסעיף קטן (ב).
(ד)
המצביע בקלפי למאושפזים ישים את המעטפה הנזכרת בסעיפים 74א ו־75(א) לתוך מעטפה שניה; ועדת הקלפי תציין על פני המעטפה החיצונית את שם המצביע, את מספר זהותו במרשם האוכלוסין ופרטים נוספים שנקבעו בתקנות.
(ה)
העברת הקלפיות למאושפזים לידי הועדה המרכזית וספירת קולות המצביעים בהן תהיה כפי שנקבע בתקנות.
תעמולת בחירות [תיקון: תשנ״ו־3, תשע״א]
(א)
חומר תעמולה לא יודבק ולא ייתלה בבית חולים.
(ב)
ההסכם שיובא לאישור במשאל העם יוצג בבתי חולים במקום ובדרך שיקבעו יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו בהתייעצות עם שר הבריאות או מי שהוא מינה לכך.
(ג)
תעמולת בחירות ברבים, בעל־פה, על כל צורותיה, אסורה בבית חולים.
סמכויות מיוחדות [תיקון: תשנ״ו־3]
הוראות סעיף 70א יחולו, בשינויים המחוייבים, על הבחירות בבתי חולים.
הצבעת אנשים המוגבלים בניידות השוהים במוסד [תיקון: תשס״ג־3]
(א)
אדם המוגבל בניידות השוהה עקב כך במוסד שהוכר לפי הוראות פרק זה (בסעיף זה – מוסד מוכר) על ידי שר העבודה והרווחה רשאי להצביע בקלפי המוצבת במוסד שבו הוא שוהה.
(ב)
שר העבודה והרווחה רשאי להכיר במוסד שבו מתגוררים, במהלך חייהם הרגיל, לפחות 50 אנשים המוגבלים בניידות, עקב מוגבלותם זו, והנמצא בפיקוח של משרד העבודה והרווחה, כמוסד שבו תוצב קלפי לצורך הצבעה של האנשים האמורים; סעיף זה לא יחול על בית אבות.
(ג)
הוראות חוק זה יחולו על הצבעה במוסד מוכר, בשינויים המחוייבים ובשינויים אלה:
(1)
בפרק זה במקום ”שר הבריאות“ יבוא ”שר העבודה והרווחה“;
(2)
לעניין סעיף 75(ב) המלווה יהיה מזכיר ועדת הקלפי.
[תיקון: תשס״ג, תשס״ו, תשע״ז]

פרק י׳4: הצבעת מזכיר ועדת קלפי, חברי ועדת קלפי, חברי הוועדה המרכזית ועובדי ועדות הבחירות

הצבעת מזכיר ועדת קלפי [תיקון: תשס״ג]
(א)
מזכיר ועדת קלפי רשאי להצביע בקלפי שבה הוא משמש מזכיר, ואולם זיהויו לפי סעיף 74 יהיה בפני יושב ראש הועדה.
(ב)
מזכיר המצביע כאמור בסעיף קטן (א) ישים את מעטפת ההצבעה לתוך מעטפה חיצונית וועדת הקלפי תציין על פני המעטפה החיצונית את שמו, את מספר זהותו במרשם האוכלוסין ואת מענו והמזכיר יטיל את המעטפה לעיני ועדת הקלפי לתוך הקלפי.
(ג)
ספירת הקולות של מי שהצביע לפי סעיף זה תהיה כפי שנקבע בתקנות לענין ספירת הקולות של בוחרים שהצביעו לפי סעיף 68א.
הצבעת חברי ועדת קלפי [תיקון: תשס״ו, תש״ע]
(א)
חבר ועדת קלפי רשאי להצביע בקלפי שבה הוא משמש חבר, אם התקיים אחד מאלה:
(1)
יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, בהתייעצות עם סגניו, נוכח כי קיימות נסיבות מיוחדות הקשורות למילוי תפקידו של חבר ועדת הקלפי אשר בשלהן נבצר ממנו להצביע בקלפי באזור מגוריו;
(2)
הוא שימש חבר באותה קלפי לפחות שש שעות רצופות שבהן היתה הקלפי פתוחה להצבעה.
(א1)
מזכיר ועדת הקלפי יציין בפרוטוקול את שמם ומספר זהותם במרשם האוכלוסין של חברי ועדת הקלפי שהצביעו בקלפי שבה שימשו חברים, ויאשר כי התקיים האמור בסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין.
(ב)
חבר ועדת קלפי, המצביע כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – החבר המצביע) ישים את מעטפת ההצבעה לתוך מעטפה חיצונית וועדת הקלפי, למעט החבר המצביע, תציין על פני המעטפה החיצונית את שמו, את מספר זהותו במרשם האוכלוסין ואת מענו; החבר המצביע יטיל את המעטפה לעיני חברי ועדת הקלפי הנותרים לתוך הקלפי.
(ג)
ספירת הקולות של מי שהצביע לפי סעיף זה תהיה כפי שנקבע בתקנות לפי סעיף 68א(ו).
הצבעת חברי הוועדה המרכזית ועובדי ועדות הבחירות [תיקון: תשע״ז]
(א)
חבר הוועדה המרכזית ועובד של הוועדה המרכזית או של ועדה אזורית רשאים להצביע בקלפי שבאזור הבחירות שבו הם משמשים בתפקידם ביום הבחירות, בדרך שבה מצביע בקלפי מזכיר ועדת הקלפי לפי סעיף 116יח, ובלבד שיושב ראש הוועדה המרכזית, או עובד הוועדה שהוא הסמיך לכך, נוכח כי קיימות נסיבות הקשורות למילוי תפקידו של החבר או העובד ביום הבחירות שבשלהן נבצר ממנו להצביע בקלפי באזור מגוריו, והוא הציג תעודה שהנפיקה לו הוועדה המרכזית ובה צוין כי הוא רשאי להצביע כאמור בסעיף זה.
(ב)
יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לקבוע מקומות קלפי מיוחדים במקום מושבה של הוועדה המרכזית או של ועדה אזורית לשם הצבעה לפי סעיף זה.
(ג)
יושב ראש הוועדה המרכזית יקבע הוראות בדבר סדרי הפעלתן ועבודתן של קלפיות כאמור בסעיף קטן (ב), ובכלל זה שעות ההצבעה בקלפיות בכלל או בקלפי מסוימת, הרכב ועדות הקלפי ואופן ההצבעה, בכפוף להוראות סעיף 116יח.
(ד)
בסעיף זה, ”עובד“ – לרבות מי שעובד בוועדה, מבצע בעבורה תפקיד או מעניק לה שירות ביום הבחירות בלבד.

פרק י״א: עונשין

זיוף פנקס או רשימה
(א)
המזייף פנקס בוחרים או רשימת בוחרים והמשנה או משמיד אחד מאלה שלא כדין, דינו – מאסר שבע שנים או קנס 10,000 לירות; נעברה העבירה על ידי מי שממונה על הכנת הפנקס או הרשימה, החזקתם, שמירתם או הצגתם, דינו – מאסר ארבע עשרה שנה או קנס 10,000 לירות.
(ב)
פסקה (7) לתוספת לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ״ה–1965, לא תחול על עבירה לפי סעיף זה.
[תיקון: תשס״א־3]
(בוטל).
שימוש שלא כדין במידע פנקס [תיקון: תשס״ג־3, תשע״א]
העושה שימוש במידע פנקס או המוסר מידע ממידע פנקס כהגדרתו בסעיף 39 שלא לצורכי משאל העם, דינו – מאסר שנתיים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
הפרעת הבחירות [תיקון: תשל״ז, תשס״ג]
(א)
אלה דינם מאסר שנתיים או קנס 10,000 לירות:
(1)
המפריע את המהלך הסדיר של הבחירות;
(2)
המכין או המפיץ פתקי הצבעה שאינם בהתאם להוראות חוק זה;
(3)
המפריע לבוחר בהצבעה או המונע אותו מהצביע;
(4)
המטפל בקלפי בלי רשות או המוציא קלפי מרשות הממונים עליה;
(5)
המתערב בלי רשות בפתיחת קלפי או בספירת הקולות;
(6)
המשמיד, המלכלך, המסמן, המעלים או הלוקח שלא כדין פתק הצבעה המצוי בתא הצבעה במקום קלפי, באופן העשוי להפריע להצבעה;
(7)
המשמיד, המעלים או הלוקח שלא כדין חומר הצבעה שיש להעבירו לועדה אזורית או לועדה המרכזית;
(8)
המשמיד מעטפת הצבעה מן המעטפות שהוצאו מן הקלפי לפני שנכללה בספירת הקולות.
(ב)
נעברה עבירה לפי סעיף זה על ידי חבר של ועדת בחירות או על ידי אדם הממונה על קלפי או על שמירת הסדר במקום הקלפי, דינו – מאסר חמש שנים או קנס 20,000 לירות. בסעיף קטן זה, ”אדם הממונה על קלפי“ – לרבות חבר ועדת קלפי או מזכיר ועדת קלפי.
נטישת חומר הצבעה [תיקון: תשל״ז]
יושב ראש ועדת קלפי או ממלא מקומו לפי סעיפים 24 או 80, הנוטש, לאחר גמר ספירת הקולות, את פרוטוקול ההצבעה או את חומר ההצבעה האמורים בסעיף 79, דינו – מאסר חמש שנים או קנס 20,000 לירות.
אי־מילוי חובה על־ידי אחראי [תיקון: תשל״ז, תשנ״ט]
אחראי לפי פרק י׳ או פרק י׳2 שלא מילא חובה המוטלת עליו באותו פרק, דינו – מאסר חמש שנים או קנס 20,000 לירות.
שחיתות ואיום [תיקון: תשל״ז, תש״ס, תשע״א]
ואלה דינם מאסר חמש שנים או קנס 20,000 לירות:
(1)
הנותן או המציע שוחד על מנת להשפיע על בוחר להצביע או להימנע מהצביע, בכלל או בעד או נגד ההסכם המובא לאישור במשאל העם;
(2)
המקבל או המסכים לקבל שוחד, לעצמו או לאדם אחר, כדי שיצביע או יימנע מהצביע, בכלל או בעד או נגד ההסכם המובא לאישור במשאל העם;
(3)
המאיים על בוחר בגרימת נזק, לו או לאדם אחר, אם הבוחר יצביע או יימנע מהצביע, בכלל או בעד או נגד ההסכם המובא לאישור במשאל העם;
(4)
המבטיח לבוחר עבודה אם יצביע או יימנע מהצביע בעד או נגד ההסכם המובא לאישור במשאל העם;
(5)
המפטר או מאיים לפטר אדם מעבודה או מונע או מאיים למנוע ממנו קבלת עבודה כדי שיצביע או לא יצביע או משום שהצביע או לא הצביע בעד או נגד ההסכם המובא לאישור במשאל העם או משום שנמנע או לא נמנע מהצבעה, או כדי שיימנע או לא יימנע או משום שנמנע או לא נמנע מתעמולת בחירות, בכלל או בעד או נגד ההסכם המובא לאישור במשאל העם;
(6)
המשדל אדם להצביע או להמנע מלהצביע, בכלל או בעד או נגד ההסכם המובא לאישור במשאל העם, בדרך של השבעה, קללה, נידוי, חרם, נדר, התרת נדר, הבטחה להעניק ברכה, או מתן קמיע; לענין זה, ”קמיע“ – לרבות כל חפץ שבעיני חלק מהציבור יש ביכולתו להיטיב או להרע עמו.
דרכי שוחד
אין נפקא מינה בשוחד –
(1)
אם היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת, למעט הובלת בוחר בכלי רכב אל מקום הקלפי וממנו לצורך הצבעתו;
(2)
אם היה בעד פעולה של הלוקח עצמו או בעד השפעתו על פעולת אדם אחר;
(3)
אם ניתן מידי הנותן או באמצעות אדם אחר, אם ניתן לידי הלוקח או בשביל הלוקח לידי אדם אחר, אם ניתן מתחילה או בדיעבד, ואם הנהנה מן השוחד היה הלוקח או אדם אחר.
הצבעה שלא כחוק [תיקון: תשל״ז, תשנ״ב־4, תשס״ב, תשס״ג, תשס״ו־3]
(א)
ואלה דינם מאסר שנתיים או קנס 10,000 לירות:
(1)
המשתמש לצורך זיהויו בפני ועדת קלפי או בפני אחראי לפי פרק י׳ באמצעי זיהוי כאמור בסעיף 74 או בפנקס זיהוי שאינם שלו, או שנעשה בהם רישום או שינוי כלשהם שלא כדין, בכוונה להטעות את ועדת הקלפי או את האחראי, ולא הוכיח כי השימוש היה בתום לב;
(2)
המצביע יותר מפעם אחת, בין באותה קלפי ובין בקלפיות שונות;
(3)
המטיל בכוונה לתוך הקלפי יותר ממעטפה אחת, בין שיש בה פתק הצבעה ובין שהיא ריקה.
(ב)
נעברה העבירה כאמור בסעיף קטן (א) בידי חבר ועדת קלפי או מזכיר ועדת קלפי או שאיפשר אחד מהם את ביצוע העבירה בידי אחר, דינו חמש שנות מאסר או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
הפקעת שכר אולמות [תיקון: תשל״ז]
הדורש או המקבל בעד השכרה של אולם לשם אסיפת בחירות שכר העולה על השכר הממוצע שקיבל בשנה שקדמה לשנת הבחירות בעד השכרת אותו אולם למטרות דומות, דינו – מאסר שנתיים או קנס 10,000 לירות.
עבירות אחרות בקשר לבחירות [תיקון: תשל״ז, תשנ״ו, תשס״ו־2, תשע״א, תשע״א־2]
אלה דינם מאסר ששה חדשים או קנס 1,000 לירות:
(1)
המפריע למהלך הסדיר של אסיפת תעמולה לבחירות;
(2)
המסיר, המשמיד או המלכלך מודעה בעניני בחירות מטעם ועדת בחירות או מודעה שיש בה תעמולת בחירות, למעט מודעה שהודבקה בביתו, חנותו או משרדו בלי הסכמתו או שעבר זמנה של המודעה;
(3)
המשמיד או המעלים חומר תעמולה לבחירות, או המונע באופן אחר חומר כזה מלהגיע לתעודתו החוקית;
(3א)
החותם על טופס כאמור בסעיף 68א(ה)(1) והוא אינו מוגבל בניידות;
(4)
(בוטל).
(5)
המנהל ביום הבחירות תעמולת בחירות, בכתב, בעל־פה או בצורה אחרת, במקום קלפי או במרחק של 5 מטרים משער כניסה למקום הקלפי ובמקום קלפי שאין בו חצר וגדר חיצונית – 10 מטרים מהקירות החיצוניים של מקום vקלפי; בפסקה זו, ”מקום הקלפי“ – שטח המבנה שבו נמצאת קלפי, לרבות חצר המבנה והגדר החיצונית של המבנה;
(5א)
מי שעבר על איסור לפי סעיף 75(ב);
(6)
המפר הוראה מהוראות חוק זה שלא נזכרה בפרק זה.
תעמולת בחירות אגב טיפול בעניני תעודת זהות [תיקון: תשל״ז]
עובד המדינה, פקיד של הועדה המרכזית, של ועדה אזורית או של ועדת קלפי, וכן הממונה על מחנה עולים או פקיד מפקידיו, הממלא טופס בקשה לתעודת זהות לזולתו, או המקבל לידו תלוש רישום של זולתו לשם העברת התלוש ללשכת מרשם האוכלוסין, ואגב כך מנהל תעמולת בחירות, דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס 500 לירות.
סמכות וכו׳ [תיקון: תשס״א־3]
לענין עבירות לפי פרק זה, למעט סעיף 117
(1)
(בוטל);
(2)
לא יהיה היועץ המשפטי לממשלה רשאי לעכב את הליכי המשפט.

פרק י״ב: שונות

תעמולה עד מתי [תיקון: תשנ״ט]
משעה 7 בערב ביום שלפני יום הבחירות ובכל יום הבחירות לא תהיה תעמולת בחירות על־ידי אסיפות, תהלוכות, רמקולים או שידורים ברדיו ובטלויזיה.
תעמולת בחירות על ידי עובדי הציבור וחיילים [תיקון: תשכ״ט, תשנ״ב־5, תשס״ח]
(א)
עובד המדינה, לרבות עובד של תאגיד שהוקם בחוק וכן עובד של ועדת הבחירות, עובד של רשות מקומית, של הסוכנות היהודית או של הקרן הקיימת לישראל, אשר יש להם סמכות מינהלית לרבות סמכות לפי תקנות ההגנה (שעת־חירום), 1945 או תפקיד שכרוך בו מגע עם קהל, לא יקחו חלק בתעמולת הבחירות.
(ב)
חיילים בשירות סדיר לפי חוק שירות בטחון או בשירות קבע של צבא־הגנה לישראל וכן המשרתים בשירות מילואים לפי חוק שירות המילואים לא יקחו חלק בתעמולת הבחירות.
(ג)
בית המשפט שהרשיע אדם בשל עבירה על הוראות סעיף קטן (א) יורה, בנוסף על כל עונש, על השעייתו מעבודתו או ממילוי תפקידו, ללא תשלום, עד ליום הבחירות; אין בהוראה זו כדי למנוע העמדת אותו אדם לדין משמעת.
אי־הפעלה של סמכויות להטלת עוצר
ביום הבחירות וביום שלפני כן לא יופעלו הסמכויות להטלת עוצר לפי תקנות ההגנה (שעת־חירום), 1945, אלא באישור הועדה המרכזית; הוראה זו לא תחול במקרה שבאותו זמן יתנהלו בשטח המדינה פעולות מלחמתיות.
חופש תנועה בשטחים מיוחדים
(א)
הועדה המרכזית תמליץ לפני הממונים על השטחים שבהם מוגבל חופש התנועה לפי תקנות ההגנה (שעת־חירום), 1945, או לפי תקנות־שעת־חירום (אזורי בטחון), תש״ט–1949, על פעילי הגופים המיוצגים בכנסת היוצאת ועל פעילי רשימות המועמדים שיש לתת להם רשיונות לתנועה חפשית בשטחים אלה; ההמלצה תינתן לפי הצעת באי־כוחם של אותם הגופים והרשימות; הממונים האמורים יתנו את הרשיונות ותקפם יהיה מן היום ה־42 שלפני יום הבחירות ועד למחרת יום הבחירות.
(ב)
חופש התנועה של חברי ועדות הקלפי ושל משקיפים לפי סעיף 24(ד) באזורי פעולתם ביום הבחירות, חופש התעמולה בכתב ובעל־פה, וכן יתר סדרי הבחירות, יהיו בשטחים האמורים בסעיף קטן (א) כמו בשאר שטחי המדינה.
(ג)
על חברי הועדה המרכזית, ועל חברי הועדות האזוריות באזורי פעולתן, לא יחולו בשטחים האמורים בסעיף קטן (א) כל הגבלות של חופש התנועה מיום בחירתם או מינוים ועד למחרת יום הבחירות.
הוראות בנוגע למרכזי קליטה לעולים [תיקון: תשמ״ו, תשע״א]
(א)
האולמות הציבוריים במרכזי קליטה לעולים שבהם נוהגים לכנס אסיפות, יועמדו על ידי הממונים על מרכזי הקליטה לרשותן של הסיעות שבכנסת לשם עריכת אסיפות בחירות.
(ב)
הממונים על מרכזי קליטה לעולים יאפשרו להציג מודעות על אסיפות כאמור בסעיף קטן (א).
(ג)
הועדות האזוריות יתנו הוראות לשם קיום סעיפים קטנים (א) ו־(ב).
(ד)
בנוגע לחופש הכניסה ולחופש התעמולה לבחירות, דינם של מרכזי קליטה לעולים כדין שאר ישובים.
(ה)
בתחומי מרכזי קליטה לעולים, דינם של פקידי הסוכנות היהודית המטפלים בעולים כדין עובדי המדינה לפי סעיף 130(א).
(ו)
בסעיף זה, ”מרכזי קליטה לעולים“ – לרבות כל מקום שנמצאים בו עולים והמנוהל בידי משרד העליה והקליטה או הסוכנות היהודית.
תקציב [תיקון: תשמ״ו]
ועדת הכספים של הכנסת תקבע את תקציב ועדות הבחירות על פי הצעת הועדה המרכזית; אוצר המדינה יעמיד כספי תקציב זה לרשות יושב ראש הועדה המרכזית שיהיה ממונה על הוצאתם.
הסעת בוחרים [תיקון: תשע״ז]
הסעת בעלי זכות הצבעה לשם הצבעה בבחירות לכנסת מתחום גבולותיו של יישוב אחד למשנהו וחזרה, תמומן מאוצר המדינה באמצעות הוועדה המרכזית; היא תבוצע בקווי תחבורה ולמרחקים שתקבע הוועדה המרכזית ובהתאם לנהלים ולסידורים שתורה עליהם; ההסעה תהיה ביום הבחירות, אולם הוועדה המרכזית רשאית להתיר הסעה סמוך ליום הבחירות.
[תיקון: תשמ״א־5]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ד־3, תשע״א]
(אינו חל).
קובלנות ובקשות
כל קובלנה בקשר למעשה או למחדל לפי חוק זה מסורה לסמכותה היחידה של הועדה המרכזית; שום בית משפט לא ייזקק לבקשת סעד בקשר למעשה או למחדל כזה או בקשר להחלטה או להוראה של הועדה המרכזית, של יושב ראש הועדה וסגניו, של יושב ראש הועדה, של ועדה אזורית או של ועדת קלפי – חוץ מן המקרים שלגביהם ישנה בחוק זה הוראה אחרת.
מסירת חומר לחברי הועדה המרכזית [תיקון: תשע״א]
(א)
כל חבר של הועדה המרכזית רשאי לעיין ברשימה של ועדות הקלפי וחבריהן מיד לאחר שנתמנו ועדות אלה, ולהעתיקה.
(ב)
הועדה המרכזית רשאית להחליט שיימסרו לה ידיעות שבכתב נוספות.
רישום ואזרחות
רישומו של אדם בפנקס בוחרים לא ישמש הוכחה לטענה, ולא ישמש מניעה להכחשת הטענה, שהוא אזרח ישראלי או שהוא נמצא בישראל כדין.
הוצאת תעודת זהות
לשכות מרשם האוכלוסין אינן חייבות להוציא תעודת זהות למי שלא ביקש אותה לפחות ארבעה עשר יום לפני יום הבחירות, אך מי שביקש תעודה עד אותו יום, חייבת לשכת המרשם להוציאה עד היום שלפני יום הבחירות.
ימי מנוחה
חל מועד מהמועדים הנקובים בחוק זה באחד מימי המנוחה כמשמעותם בפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, יידחה המועד ליום חול הראשון שאחרי אותו יום.
הארכת מועדים
כל מקום שחוק זה קובע שפעולה מסויימת תיעשה מספר מסויים של ימים לפני יום הבחירות, רשאית הועדה המרכזית, אם ראתה סיבה מספקת לכך וברוב של שני שלישים מהמשתתפים בהצבעה, להאריך את המועד לאותה פעולה עד לחמישה ימים נוספים.
אי־הארכה של מועד ערעור [תיקון: תשס״ג־3]
על עתירות וערעורים לפי חוק זה לא יחול סעיף 142 או כל הוראה בחיקוק אחר המאפשרת הארכת מועדים.
פטור מאגרות וממס
ערעור לפי חוק זה פטור מאגרות בית משפט וממס בולים על יפוי כוח.
הוראות לענין קיום הבחירות [תיקון: תשס״ג־3]
אי הצבת תמרור כאמור בסעיף 68א(ג1) לא ימנע את קיום הבחירות ולא יהווה עילת ערעור על תוצאות הבחירות לפי סעיף 86.
תקנות והוראות־שעה [תיקון: תשכ״ט, תשל״ג־4, תשל״ז, תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשנ״ו־3, תשע״א]
(א)
שר הפנים רשאי בהסכמת הועדה המרכזית או על פי המלצתה להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לחוק זה, לרבות לפי השינויים שהוחלו בו בחוק סדרי השלטון והמשפט, במידה שחוק זה אינו מכיל הוראות לגביו, ובכלל זה בענינים אלה:
(1)
הכנת הבחירות, הנהלתן וקביעת תוצאותיהן;
(2)
סדר הדיונים בועדות הבחירות;
(3)
שמירה על רשימות הבוחרים מזמן מסירתן על ידי שר הפנים לידי הועדה המרכזית;
(4)
סדר הבחירות בין חיילים;
(5)
סדר הבחירות בבתי סוהר ובבתי מעצר;
(6)
סדר הבחירות בכלי שיט;
(6א)
סדר הבחירות בבתי חולים;
(7)
כל ענין שעליו נאמר בחוק זה שייקבע בתקנות.
(ב)
תקנות בדבר סדר הבחירות בין חיילים יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבטחון והן אינן טעונות פרסום ברשומות; בדיונים של הועדה המרכזית הנוגעים לבחירות בין חיילים או לבחירות בשטחים הנזכרים בסעיף 132(א) ישתתף שר הבטחון או בא־כוחו.
(ג)
תקנות בדבר סדר הבחירות בבתי סוהר ובבתי מעצר יותקנו לאחר התייעצות עם שר המשטרה; בדיונים של הועדה המרכזית הנוגעים לבחירות אלה רשאי להשתתף שר המשטרה או בא כוחו.
(ג1)
תקנות בדבר סדר הבחירות בבתי חולים יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבריאות; בדיוני הועדה המרכזית הנוגעים לבחירות אלה רשאי להשתתף שר הבריאות או בא כוחו.
(ד)
בתקופה שבין 60 יום לפני יום הבחירות ועד יום פרסום תוצאות הבחירות ברשומות רשאית הועדה המרכזית ליתן הוראות־שעה בענינים האמורים בסעיף קטן (א); הוראה שיושב ראש הועדה קבע שהיא סוטה מהתקנות לפי סעיף קטן (א) לא תתקבל אלא אם ראתה הועדה שנסיבות השעה מצדיקות אותה הוראה; הוראות לפי סעיף קטן זה יכולות להיות כלליות או לחול על אזורי בחירות או ועדות בחירות מסויימים; הן יפורסמו או יובאו לידיעת הנוגעים בהן כפי שהועדה המרכזית תמצא לנכון; הן אינן טעונות פרסום ברשומות.
(ה)
שר הבטחון רשאי, תוך 24 שעות מהחלטת הועדה המרכזית לפי סעיף קטן (ד) בענינים הנזכרים בסעיף 91, לערער על ההחלטה לפני ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, אם לדעתו עלולה ההחלטה לפגוע בבטחון המדינה; ועדת החוץ והבטחון רשאית לאשר, לבטל או לשנות את החלטת הועדה המרכזית או לקבל החלטה אחרת במקומה.
(ו)
סמכות הנתונה לפי סעיף זה לועדה המרכזית תהא נתונה, לענין פרק ט׳, ליושב ראש הועדה המרכזית יחד עם סגניו.
תקנות סדרי דין בענין עתירות וערעורים [תיקון: תשס״ג־3, תשע״א]
שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין בכל הנוגע לעתירות ולערעורים לפי חוק זה, לרבות לפי השינויים שהוחלו בו בחוק סדרי השלטון והמשפט; הותקנו תקנות בענין עתירה מינהלית או ערעור מינהלי לפי סעיף זה, לא יחולו באותו ענין התקנות שהותקנו לפי חוק בתי משפט לענינים מינהליים.
אצילת סמכויות [תיקון: תשמ״א־5, תשמ״ח]
(א)
שר הפנים רשאי לאצול מסמכויותיו לפי פרקים ג׳ [ו־ה׳ וסעיף 71(א); אצל שר הפנים מסמכותו להכריע בעררים לפי סעיף 44, יפרסם על כך הודעה ברשומות.
(ב)
הועדה המרכזית רשאית לאצול מסמכויותיה ליושב ראש הועדה יחד עם סגניו ולהעביר לביצועם תפקידים המוטלים עליה, למעט הסמכויות או התפקידים לפי סעיפים 17(ו), 19, 21(א), 68(ג), 76, 84, 137, 142 ו־145 והסמכות שלא לאשר רשימת מועמדים.
הוראות מיוחדות [תיקון: תש״ל־2, תשנ״ב־5]
על אף האמור בחוק זה או בכל דין אחר, יכללו בפנקס הבוחרים – בוחרים שמענם הרשום במרשם האוכלוסין נמצא בשטח המוחזק על ידי צבא הגנה לישראל והם יהיו רשאים להצביע במקום מגוריהם לפי הוראות חוק זה; שר הפנים לאחר התייעצות עם יושב ראש הועדה המרכזית, יתן הוראות בכל ענין הנוגע לביצוע סעיף זה ובכל ענין אחר הנוגע להצבעתם של בוחרים כאמור; הוראות אלה יובאו לידיעת הנוגעים בדבר בדרך ששר הפנים ימצא לנכון לאחר התייעצות עם יושב ראש הועדה המרכזית; הן אינן טעונות פרסום ברשומות.
הוראות מעבר
בשנה המתחילה ביום ט״ו בחשון תשכ״ט (6 בנובמבר 1968) ייעשו הפעולות לפי סעיפים 21(ב) ו־68(ג) במועד הקבוע בהם אולם לא יאוחר מ־42 יום לפני יום הבחירות.
חסינות החוק
תקנות־שעת־חירום אין בכוחן לשנות חוק זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים.
ביצוע
שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה; כל משרדי הממשלה והרשויות המקומיות יגישו את העזרה שתדרוש מהם הועדה המרכזית.
סמכויות שר הפנים, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי, הואצלו למנכ״ל משרד הפנים ולמפקח על הבחירות (י״פ התשס״ה, 801).


נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום כ״ט באדר תשכ״ט (19 במרס 1969).
  • זרח ורהפטיג
    שר הדתות
    ממלא מקום שר המשפטים
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.