קטגוריה:ויקרא יא מד
כי אני יהוה אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על הארץ.
כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכׇל הַשֶּׁרֶץ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ.
כִּ֣י אֲנִ֣י יְהֹוָה֮ אֱלֹֽהֵיכֶם֒ וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם֙ וִהְיִיתֶ֣ם קְדֹשִׁ֔ים כִּ֥י קָד֖וֹשׁ אָ֑נִי וְלֹ֤א תְטַמְּאוּ֙ אֶת־נַפְשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם בְּכׇל־הַשֶּׁ֖רֶץ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃
כִּ֣י כִּ֣י - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC אֲנִ֣י אֲנִ֣י - כינוי גוף, אישי, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 589
מורפ': HPp1cs יְהוָה֮ יְהוָה֮ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp אֱלֹֽהֵיכֶם֒ אֱלֹֽהֵי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
כֶם֒ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 430
מורפ': HNcmpc/Sp2mp וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם֙ וְ - ו' החיבור
הִתְקַדִּשְׁתֶּם֙ - פועל, התפעל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: c/6942
מורפ': HC/Vtq2mp וִהְיִיתֶ֣ם וִ - ו' החיבור
הְיִיתֶ֣ם - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: c/1961
מורפ': HC/Vqq2mp קְדֹשִׁ֔ים קְדֹשִׁ֔ים - תואר, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 6918
מורפ': HAampa כִּ֥י כִּ֥י - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC קָד֖וֹשׁ קָד֖וֹשׁ - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6918
מורפ': HAamsa אָ֑נִי אָ֑נִי - כינוי גוף, אישי, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 589
מורפ': HPp1cs וְלֹ֤א וְ - ו' החיבור
לֹ֤א - מילית, שלילה
צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn תְטַמְּאוּ֙ תְטַמְּאוּ֙ - פועל, פיעל, ציווי מקוצר (Jussive), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 2930 a
מורפ': HVpj2mp אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־נַפְשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם נַפְשֹׁ֣תֵי - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
כֶ֔ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, משותף, רבים
צורת יסוד: 5315
מורפ': HNcbpc/Sp2cp בְּכָל בְּ - מילת יחס
כָל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: b/3605
מורפ': HR/Ncmsc־הַשֶּׁ֖רֶץ הַ - מילית, ה' הידיעה
שֶּׁ֖רֶץ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/8318
מורפ': HTd/Ncmsa הָרֹמֵ֥שׂ הָ - מילית, ה' הידיעה
רֹמֵ֥שׂ - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/7430
מורפ': HTd/Vqrmsa עַל עַל - מילת יחס
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־הָאָֽרֶץ הָ - מילית, ה' הידיעה
אָֽרֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/776
מורפ': HTd/Ncbsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
כִּ֣י מונח (משרת, דרגא 5) אֲנִ֣י מונח (משרת, דרגא 5) יְהוָה֮ זרקא (משנה, דרגא 3)
אֱלֹֽהֵיכֶם֒ סגול (מלך, דרגא 2)
וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
וִהְיִיתֶ֣ם מונח (משרת, דרגא 5) קְדֹשִׁ֔ים זקף קטן (מלך, דרגא 2)
כִּ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) קָד֖וֹשׁ טפחא (מלך, דרגא 2)
אָ֑נִי אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְלֹ֤א מהפך (משרת, דרגא 5) תְטַמְּאוּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֶת־נַפְשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)
בְּכָל־הַשֶּׁ֖רֶץ טפחא (מלך, דרגא 2)
הָרֹמֵ֥שׂ מרכא (משרת, דרגא 5) עַל־הָאָֽרֶץ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי, וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אֲרֵי אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן וְתִתְקַדְּשׁוּן וּתְהוֹן קַדִּישִׁין אֲרֵי קַדִּישׁ אֲנָא וְלָא תְסָאֲבוּן יָת נַפְשָׁתְכוֹן בְּכָל רִחְשָׁא דְּרָחֵישׁ עַל אַרְעָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אֲרוּם אֲנָא יְיָ הוּא אֳלָהָכוֹן וְתִתְקַדְשׁוּן וְתֶהֱווֹן קַדִישִׁין אֲרוּם קַדִישׁ אֲנָא וְלָא תִסְתַּאֲבוּן יַת נַפְשָׁתֵיכוֹן בְּכָל רִיחְשָׁא דִרְחֵישׁ עַל אַרְעָא: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת שמיני פרק יב (עריכה)
"כי אני ה' אלהיכם והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני" -- כשם שאני קדוש כך אתם קדושים; כשם שאני פרוש כך אתם היו פרושים.
[ד] "ולא תטמאו את נפשותיכם בכל השרץ הָרֹמֵשׂ על הארץ" -- אף על פי שאין פרה ורבה.
רש"י
"והייתם קדושים" - לפי שאני אקדש אתכם למעלה ולעולם הבא
"ולא תטמאו וגו'" - לעבור עליהם בלאוין הרבה וכל לאו מלקות וזהו שאמרו בגמ' אכל פוטיתא לוקה ארבע נמלה לוקה חמש צרעה לוקה שש
[מג] קדשו עצמכם למטה והייתם קדושים לפני. כי "והייתם קדושים" קרא יתירא, לדרשא, לומר שתהיו קדושים לפני:
[מד] לעבור בלאוין הרבה. כדאיתא בפרק כל שעה בפסחים (דף כד.); אכל פוטיתא - שרץ המים (רש"י שם) - לוקה ד'; חד לאו בשרץ המים בתורת כהנים (פסוק י), וחד במשנה תורה (דברים י"ד, י'), וב' לאוין כתובים בתורת כהנים בשרצים סתם, "אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ ולא תטמאו בהם" (פסוק מג), ולא כתיב 'על הארץ', ומשמע כל שרצים, בין שרץ המים ובין שרץ הארץ:
[מה] נמלה לוקה ה'. הוא שרץ הארץ (רש"י פסחים כד.); הנך ב' לאוין הכתובים סתם (פסוק מג) "ולא תשקצו ולא תטמאו", וחד "כל השרץ השורץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל" (פסוק מא), וחד "כל השרץ השורץ על הארץ לא תאכלום" (ר' פסוק מב), וחד "לא תטמאו את נפשותיכם בכל השרץ הרומש על הארץ" (פסוק מד). צרעה, שרץ העוף הוא, וגם הוא שורץ על הארץ, ויש בה חמש לאוין אלו, מוסיף עליו לאו דשרץ עוף במשנה תורה, דכתיב (דברים י"ד, י"ט) "וכל שרץ העוף [טמא הוא לכם לא יאכלו] וגו':
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים – לְפִי שֶׁאֲנִי אֲקַדֵּשׁ אֶתְכֶם לְמַעְלָה וּבָעוֹלָם הַבָּא (יומא ל"ט ע"א).
וְלֹא תְטַמְּאוּ וְגוֹמֵר – לַעֲבֹר עֲלֵיהֶם בְּלָאוִין הַרְבֵּה, וְכָל לָאו – מַלְקוֹת. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ בִּגְמָרָא: אָכַל פּוּטִיתָא – לוֹקֶה אַרְבַּע, נְמָלָה – לוֹקֶה חָמֵשׁ, צִרְעָה – לוֹקֶה שֵׁשׁ (מכות ט"ז ע"ב; פסחים כ"ד ע"א).
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ויש לפרש עוד והתקדשתם מלשון פרישות, כי הפרוש והנבדל מתאוות העולם נקרא קדוש, וכן דרשו רז"ל בתורת כהנים, והתקדשתם והייתם קדושים כשם שאני קדוש כך אתם תהיו קדושים, כשם שאני פרוש כך אתם תהיו פרושים. והענין שיפרוש האדם מן התאוות ולא ישתמש בהם רק במוכרח, שאם ימשך האדם אחר המאכל והמשתה והמשגל יותר מדאי יחריב נפשו וגופו, והוא הנקרא בלשון תורה כסיל ואויל, וכל הממעט אף בדבר ההכרחי ופורש עצמו מן המותר הגמור הוא הנקרא קדוש, כי אם הוא ממלא נפשו בתאוות מן המותר יהיה בסובאי יין וזוללי בשר ויהיה נבל ועובר על התורה, ועל כן הוצרך הכתוב הזה לומר והתקדשתם להזהיר על הפרישות, וזה שיגדור האדם את עצמו ויפרוש מרבוי המאכל והמשתה והמותר, ויפרוש גם כן מן הדבור שאינו ראוי כענין שכתוב (משלי כא) שומר פיו ולשונו וגו', זה כתב הרמב"ן ז"ל. וכן מצינו שלמה ע"ה שהזהיר על הדבור האסור הוא שאמר (שם טו) לשון חכמים תיטיב דעת ופי כסילים יביע אולת, וסמיך ליה בכל מקום עיני ה' צופות וגו', באר כי השגחת ה' בכל מקום, והוא משלם גמול על האולת ועל הדבור הנמאס, והוא שאמר הנביא (ישעיה ט) על כן על בחוריו לא ישמח ה' וכל פה דובר נבלה, הזכיר הבחורים לפי שדרכם בכך, ודרשו רבותינו ז"ל כל המנבל פיו מעמיקים לו גיהנם שנאמר (משלי כב) שוחה עמוקה פי זרה זעום ה' יפל שם. וכן מצינו יחזקאל הנביא שהתנבא עונש ופורענות על הדבור שאינו ראוי והודיענו שהקב"ה משגיח על זה, והוא שאמר בפורענות הרשעים (יחזקאל לה) יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה וירשנוה וה' שם היה, יגיד הכתוב כי הוא יתעלה היה שם משגיח על הדבור לשלם גמול, והזכיר בו עוד לשון וה' שהכוונה בכל מקום הוא ובית דינו.
ודעת רז"ל במדרשם בכתוב הזה שהוא אזהרה לאדם שיהיה נקי בגופו ובידיו, כי כל זה בגדר הפרישות, הוא שאמרו והתקדשתם אלו מים ראשונים, והייתם קדושים אלו מים אחרונים, כי קדוש אני זה שמן ערב, אני ה' אלהיכם זו ברכה. והכוונה בזה שצריך האדם בעת המאכל והמשתה שהוא סבה להשכיח העקר, שיתקדש בשלש קדושות, השתים לטהרת הגוף והשלישית לעורר כח הנפש בריח טוב, אז תהיה ראויה לברך הש"י, וכן הוא אומר (תהלים קלד) שאו ידיכם קדש וברכו את ה'.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
והתקדשתם וגו'. פירוש אם אתם מתקדשים אני אקדש אתכם לבל יכנס לגופכם דבר שיקוץ על דרך אומרם (חולין דף ה:) אין הקדוש ב"ה מביא וכו' וכל שכן צדיקים עצמן, והעמידו התוספות מאמר זה בדבר איסור הנכנס לגופו של אדם כי הקדוש ברוך הוא ישמרהו בזה:
עוד ירצה והתקדשתם תעשו גדרים וסייגים לבל תטמאו ובזה אני מבטיחכם שתהיו קדושים. וחזר ופירש באיזה דבר יהיו קדושים, ואמר כי קדוש אני הנה מה שתולה טעם קריאתם קדושים שהוא לצדו הא למדת כי השרה שכינתו על הפרושים ולזה יקראו על שמו. ואומרו ולא תטמאו וגו' פירוש מלבד דברים שאתה מעלה על דעתך לשמור עצמך מהם עוד אני מבטיחך שלא יאונה לך כל מין הרע, והוא אומרו בכל השרץ הרומש וגו'. עוד ירמוז שבאמצעות שמירת מצוה זו לא ישלטו עכו"ם בעם בני ישראל עכו"ם יקראו שרצים ושקצים הרומשים על הארץ:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 4 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 4 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
דפים בקטגוריה "ויקרא יא מד"
קטגוריה זו מכילה את 30 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 30 דפים.